יש להזין שם משתמש בעברית בלבד
לאחר הרשמתך ישלח לכתובת המייל שהזנת סיסמה זמנית וקישור לאימות הרשמתך. אימות ההרשמה יתבצע דרך לחיצה על קישור שתקבלי בגוף המייל. לאחר מכן תוכלי להזין את הסיסמה הזמנית אותה קיבלת, ולגלוש כגולשת רשומה באון לייף
אנא המתן/י מספר שניות

המגמה החמה: ספרי סקס לנשים

09.04.12 | ליאת כהן

ספרות אירוטית לנשים היא הדבר החם הבא בעולם המו"לות בעולם. גם בישראל היה נסיון לייצר ספרות אירוטית כבר לפני עשור - למה בעצם זה נכשל והאם יש סיכוי לרנסנס ישראלי בעקבות ההתעוררות בעולם

טרילוגיה אירוטית, שזכתה לכינויים "פורנו לאמהות" ו"דמדומים למבוגרים" חורכת את טבלאות רבי המכר של ניו יורק טיימס ו"אמאזון". ספרות אירוטית לנשים אמנם פורחת כבר יותר מעשור, אבל למעשה, עבור הוצאת Ellora's Cave, למשל, זו הפכה להיות בשנים האחרונות הקטגוריה הנמכרת ביותר. להוצאה יש למעלה מ-4,000 רומנים אירוטיים זמינים. ההתחלה הייתה עם סיפורים קצרים אירוטיים והמשיכה עם רומנים אירוטיים דמיוניים.

 

 עוד ב- Onlife

סופרת בריטית האלמונית העונה לכינוי אי. אל. ג'יימס היא זו שאחראית לטרילוגיה, העוסקת ביחסים סאדו-מזוכיסטיים אלימים במיוחד בין סטודנטית לטייקון (הספר הראשון - "חמישים גוונים של אפור" הספר ושני הספרים הנוספים "חמישים גוונים של קדרות" ו"חמישים גוונים של גאולה").  מקורות בעולם הספרות המקומי מלחשים שהוצאת ידיעות אחרונות מיהרה לקנות את הזכויות ובקרוב, תוכלו לקרוא אותם בעברית. אבל מעבר לתרגום הספרים הספציפיים האלה, האם מדובר בטרנד שעומד להגיע אלינו?

"קשה לי לדמיין במדינה שלא אוהבים סקס, תחייה של ספרות אירוטית משובחת"

תרגיל מו"לי בפורנוגרפיה

אביה בן דוד, מו"ל הוצאת "סיטרא אחרא" סקפטית. "יהיה קשה להכריז שמדובר במגמה שתסחוף את העולם הספרותי. סביר להניח שלא יהיו בו יותר מקומץ קטן של ספרים". אבל גם היא תהיה שמחה להיות מופתעת, מה גם שבישראל נעשו כבר ניסיונות לכתוב ספרות כזו.

 

ב-2004 הוצאה קטנה ולא מוכרת עשתה מהלך נועז כשהוציאה 3 ספרים אירוטיים שהביאו "משב פורנוגרפי רענן" לשדה המולו"ת ה"מהוגן" בישראל, כפי שמתאר זאת המשורר אלכס בן ארי בפוסט בבלוג  שסיקר את הספרים.

 

עפרה ריזנפלד, יעל נאמן ומיכל זמיר חברו יחד לפרויקט שאותו מגדירה נאמן כ"תרגיל מו"לי". היא מספרת: "זה היה מסוג הרעיונות שמציעים אבל לא עושים אותם". אלא שריזנפלד התלהבה וסחפה אותם. הפורמט הוסכם על שלושתן מראש; 3 סופרות, 3 ספרים, כל שבוע כותבים 2,000 מילה. נאמן נזכרת: "לא התאים לי לכתוב על הנושא. בקושי היה לי אומץ לקרוא את מה שכתבתי". לתמונה נכנס דני טרץ', בן זוגה של נאמן, ובזמנו מו"ל הוצאת 'מפה': "בתחילה חשבנו להוציא זאת במסגרת מפה, אבל די מהר הבינו שההוצאה "תעקם את האף". לכן, החליטו להוציא את הספרים בעצמם תחת השם הוצאת כתום.

הפרויקט הניב 3 ספרים; "ג'ני מתעופפת" – של ריזנפלד, "שמועות על אהבה" – של נאמן ו-"12 פגישות" של זמיר. שלושתם, עוסקים בחיי המשפחה הרגילים והבורגניים, שמתפרקים מהכוח של המיניות, וכוללים תיאורים של סצנות סקס, תנוחות ויחסים מיניים.

 

זמיר: "אני לא מתייחסת לספר שכתבתי בתור ספרות אירוטית, אלא כאל ספרות. כל האבחנה הזו כבר מזמן לא מפעילה אותי. או שיש ספרות טובה או שהיא לא טובה". נאמן נזכרת כי הן חששו מהחשיפה ואף שקלו להוציא את הספר בשם בדוי. "היה לי קשה עם אי הנוחות שזה עשוי לגרום לאנשים. כשמוציאים ספר, זה מרגיש עירום, כמו בסיוט שאת רצה עירומה בחוץ".

 

לבסוף, התחוור להם שאין טעם להוציא בשם בדוי כי ינסו לחשוף אותן וידעו מיהן. ההחלטה הזו בדיעבד תרמה לתחושת השחרור. "שכרנו את מיטב אנשי המקצוע", מספרת נאמן. אלי הירש  היה אחראי על העריכה, רונן מזרחי היה המעצב ועירית אלקבץ, אשת יח"צ של עם עובד, הייתה אחראית על יחסי הציבור.

 

"זה היה חדשני, סקסי, שלוש סופרות נועזות פתחו ליין שלא היה לפניו בעברית" נזכרת אלקבץ, "אי אפשר לתאר את כמות החשיפה, העניין התקשורתי היה עצום". זמיר, נזכרת: "הייתה קבלה אוהבת של הספרים. גם מי שלא אהב את הנושא ראה זאת בהקשר הנכון בהומור, כאקט של הומור. ראו את זה כטיזינג תרבותי".

 

התעניינות רבה הייתה סביב זמיר, בגלל הייחוס המשפחתי שלה, בתו של ראש המוסד לשעבר, צבי זמיר. "הייתה התייחסות מאוד גדולה בתקשורת, כי בתור בתו של ראש המוסד, אני נענית לקול הפנטזיה הגברית. כבתו הנועזת של ראש המוסד, זה מפעיל מנגנוני גרייה ישראליים, אבל בשום רגע זה לא נתפס כאקט אוטוביוגרפי. ברור שלא חשבו ששלושתנו חסודות".

"הייתה קבלה אוהבת של הספרים. גם מי שלא אהב את הנושא ראה זאת בהקשר הנכון בהומור, כאקט של הומור. ראו את זה כטיזינג תרבותי"

"בכל מה שקשור לסקס, אנחנו מפגרים מאחור"

הפרויקט הצליח, אך לא המשיך. הוא היה רק הגפרור שהצית את העניין של הקוראים.  עם זאת, נאמן מאמינה בפוטנציאל של הז'אנר. "הקוראים בשלים לקרוא ספרות נועזת ובוטה יותר. שמעוררת בנו לא רק גירוי מנטלי. אבל  למה קשה למצוא על מדפי הספרים בחנויות, ובטח ברשימת רבי המכר הישראליים ספרות אירוטית?".

 

זמיר מצביעה על מצב חברתי-תרבותי רחב יותר: "זיונים תופסים פחות ופחות מקום כיום בספרות ומין בכלל. על אף שיש יחס מאוד חופשי למין בימינו זה יחס שנובע מעידן השעבוד. מין נחשב דבר מלוכלך כחלק ממיניות דכאנית. ההתייחסות לאישה כאובייקט מיני בשפה העברית כפי שהוא משתקף בספרות, משפיע על הצורה שנשים רואות את עצמן. הוגדרנו ע"י המבט הגברי". נאמן לעומת זאת סבורה כי בארץ, בניגוד לחו"ל, לא עושים נסיונות לעסוק בחומרים כאלו.

לעומתה, ישראל מזרחי, המו"ל של הוצאה קטנה בשם אגם חושב אחרת. מזרחי, היה המו"ל שנענה לסופרת צעירה העונה לשם ג'וליה פרמנטו, שספרה הסנסציוני "ספארי" נדחה ע"י ההוצאות הגדולות. הספר עוסק בנערת מסיבות תל אביבית, רווי בסקס וסמים ונחשב  ל"יוצא דופן הכתוב בשפה בוטה וחסרת מעצורים שלא נשמעה עד כה", עם גיבורות "מסוג שאינו מוכר בנוף הספרותי המקומי: חסרות רסן, נטולות עכבות, זועמות ואפלות", כפי שמתואר בכריכה האחורית. וניתן להחשיבו כספר ארוטי. "זיהיתי את השונות של הספר", אבל גם הוא לא ממהר להכתיר את הספר שזכה להצלחה רבה ולביקורות משבחות, כפאר הז'אנר הארוטי.

 

מזרחי סבור שספרות ארוטית לנשים לא משגשגת בארץ בעיקר בגלל שמרנות האוכלוסייה. "ת"א היא לא כמו כל הארץ. יש את 'מדינת תל אביב' ויש את השאר". בסופו של דבר הוצאה לאור צריכה להתחשב בטעמם של הקוראים, ואם רוב הקוראים במדינה לא בשלים לחומרים כאלו, לא תתפתח כאן ספרות ארוטית.

 

פרמנטו מסכימה: "קשה לי לדמיין תחייה של ספרות ארוטית משובחת במדינה בה לא אוהבים סקס. בכל מה שקשור בסקס, אנחנו מפגרים מאחורה. זו חברה פוריטנית שנמצאת עדיין בשלב האבולוציוני של לעשות סקס כדי להתרבות".

מי קובע מה נקרא

נדמה שהנגישות שלנו לספרים מתחילה קודם במול"ים הגדולים, שהלקטורים שלהם קובעים מה בסופו של דבר נראה בחנויות הספרים. האם הם אלו שאחראים לקיבעון הספרותי שלנו? האם הם אלו שמכתיבים את טעמנו וחוסכים מאיתנו ספרות נועזת וחתרנית יותר?

 

עירית אלקבץ, מהוצאת עם עובד, אחת ההוצאות הגדולות בארץ שקיימת כבר 70 שנה, שוללת בתוקף. "אין לנו קביעה מוקדמת, לא לעסוק בסוג מסוים של ספרות. אנו בודקים כל ספר לגופו ומחליטים רק לפי איכות הספר עצמו". אלקבץ מדגישה שלהוצאה מדיניות נחרצת שבחירת הספרים מתבצעת רק לפי איכותם ולא לפי שיקולים אופנתיים או חברתיים. לדעתה, הסיבה ליובש המקומי בתחום היא שאין כותבים ואין מספיק חומרים טובים בז'אנר.

 

גם בהוצאה קטנה כגון "סיטרא אחרא" מציינים שאם היה מגיע אליהם כתב יד בעל ערך ספרותי הם לא היו מהססים לפרסם. אבל ממהרים הוסיף ש"התחום נדחק לשוליים, אז יש מיעוט של ספרות ארוטית טובה, במיוחד לנשים, ויש המון ספרות ארוטית שהיא וינטג' והיא מצחיקה מאוד, אבל קשה להאמין שהיא תוכל לגרות מישהו, או מישהי".

 

בן דוד, המו"ל של הוצאת "סיטרא אחרא" מציינת כמה סיבות לכישלון הז'אנר כאן:" קודם כל, יש המון נישות שלא ממש קיבלו מקום במיינסטרים הישראלי. אפשר באותה מידה לשאול למה אין יותר ספרי מסעות, מדע בדיוני, קומיקס ועוד הרבה נישות שמקבלות חשיפה מועטה.

 

"התשובה תהייה מורכבת ככל הנראה מגודל האוכלוסייה, ומהקנון הספרותי שמקבל לחיקו נישות צרות מאוד. אגב, גם אם בודקים את הקולנוע הישראלי יש מיעוט של נושאים וסוגות, הרבה דברים נדחקים לשוליים. תחום העיסוק מתוחם לרוב לסיפורים שנוגעים במה שמוגדר כהוויה ישראלית, שזה בעיקר סיפורי למשפחה ופוליטיקה".

 

הספרים שיעשו לך חשק

את שלושת הספרים שיצאו ב"הוצאת כתום" לא ניתן להשיג ברשתות הספרים. רק באינטרנט או בחנויות יד שניה. אך, במעבה המדפים יש כמה ספרים שהם קלאסיקות בז'אנר.

 

  • "ז'וסטין או יסוריה של המידה הטובה"(בבל, 1999) -  קלאסיקה פורנוגרפית מאת המרקיז דה סאד מתוארים סיפור תלאותיה של ז'וסטין, בתולה מהוגנת ותמימה בעולמו של סאד. רווי בסצנות סאדו מאזוכיסטיות – לא לבעלי לב חלש.

 

  • "הגן הנעלם"(1992, זמורה ביתן) שיצא בארה"ב בשנת 1973 מאת ננסי פריידי. פריידי פרסמה  בשנות ה-70 מודעה הקוראת מנשים לשלוח לה את הפנטזיות המיניות שלהן. "הגן הנעלם" מקבץ את כל הפנטזיות של הנשים והגברים ששלחו – לחובבות דוקומנטרי.

 

  • "סיפורה של O , (הספריה החדשה, 1999) מאת פולין ריאז. רומן צרפתי סנסציוני שייצא בשנות ה-50 ומתאר מע' יחסים סאדו-מזוכיסטית בין זוג נאהבים.

 

  • "זיונים זה לא הכול"(1979, מציאות) ספרו האוטוביוגרפי של דן בן אמוץ, שנחשב לרומן הפרונגרפי הצברי הראשון ומגולל את הפרשיות המיניות של בן אמוץ. ניתן להשיגו בעיקר באינטרנט – מסמך מרתק של בוהמיין תל אביבי.

 

  • "אילונה"(1974, ספרית פועלים) מאת ישראל רינג. רומן ארוטי המגולל את יחסיהם של מספר דמויות ישראליות – נחשב לאינטלקטואלי.
הכי מחופשות באתר