ביום שני האחרון שודר פרק נוסף של העונה השניה של הסידרה חטופים, בשעות הפריים טיים של ערוץ 2, בזכיינית המובילה של ישראל, קשת. במהלך הפרק, דמותה של מילי אביטל, קראה ביקורת לא אוהדת בעיתון וכינתה את המבקרת שכתבה את "הביקורת" בשמה האמיתי, אריאנה, והוסיפה שהיא "בהמה, שמנה וממורמרת".

 

עוד ב-onlife:

 

מדובר באקט שלא יכול להיחשב כצירוף מקרים אפילו בחלומות הכי פרועים שלנו. החץ הבוער מצידו של יוצר חטופים, גידי רף, כוון לעברה של מבקרת הטלוויזיה הידועה של YNET, אריאנה מלמד, שבעונה הראשונה של הסדרה, כתבה את אחת הביקורות הכי פחות אוהדות לסידרה המדוברת.

 

"כשלי התסריט והבימוי הפכו אפילו את השחקנים הטובים שנראו על המסך לבובות בלתי מאופיינות, מדקלמות טקסטים לקוניים ומתעטפות בשתיקות מביכות שמתחזות לפאוזות דרמטיות", כתבה אז מלמד והוסיפה ש"הטובים שבשחקנים זקוקים גם הם לתסריט טוב כדי להפגין את יכולותיהם, ולמרבה הצער, לא היה כאן אחד שכזה".

 

כתגובה, כך מסתבר, ענה לה השבוע גידי רף מעל הבמה של ערוץ 2, את התשובה המושחזת עד מאוד, "בהמה, שמנה וממורמרת". אנחנו, פשוטי העם שלא כותבים למחייתינו (טוב, חלקנו), יכולים רק לדמיין כמה זמן וכמה מחשבה הוא השקיע בכל אחת מהמילים המאוד שנונות האלו, שהוא שילב בתסריט. 

 

זה הגיוני בסה"כ, לא? שאדם שאנחנו תופסים ממנו יוצר מוכשר, ששם את ישראל על המפה העולמית עם הומלנד הנהדרת, יענה בצורה ילדותית ודוחה כל-כך לאישה שרק עשתה את עבודתה נאמנה?

 

 אז זהו, שממש לא. אפילו לא בצחוק, כפי שניסה רף להגיב אתמול בקול ענות חלושה לטענות, ובטח שלא ברצינות. באחד האקטים האינפנטילים ביותר שנראו על המסך או למעשה בכלל במדיה הישראלית, גידי רף מבהיר מה הוא חושב על אנשים שלא מסכימים עם דעותיו. הם, מסתבר, שמנים.

 

אריאנה מלמד. צילום: גבי מנשה, YNET

 

לא כולם חייבים לאהוב את דברי המבקר. אריאנה מלמד בעצמה אמרה לא פעם וגם בראיון ל-Onlife בעבר, שהיא לא כותבת כדי שיאהבו אותה. ממש לא. אבל בין לכתוב את דבריה בשפה בהירה, מנומקת היטב ולעיתים אף כואבת בנכונותה, לבין להתפלש ברפש הבזוי שגידי רף שיחרר בחטופים, יש הבדל גדול. שלא לומר עולם ומלואו. רף ירד למחוזות חדשים של ביזוי עצמי, ושבר שיא של גועל נפש בהוויה הישראלית. 

 

הגבול בין עיתונאים והאנשים עליהם הם כותבים התערער בשנים האחרונות. בין אם בגלל מסיבות והשקות משותפות, הסתובבות באותם חוגים חברתיים או פשוט בגלל שיש להם אותם תחומי עניין. לפעמים הקו הדק שבין המראיין למרואיין מיטשטש ואנשים חוצים את הגבול. לפעמים זה מתחיל ב"גילוי נאות" ולפעמים זו פשוט כתבה אוהדת במיוחד. וכשזה המצב, אף אחד לא מרים קול צעקה, כי כולם אוהבים לשמוע מחמאות. אבל מה קורה כשהמצב מתהפך? מה קורה כשמישהו כותב ביקורת נטולת מניעים זרים אבל כתובה בכנות צורבת? אז זה כבר לא בסדר?

 

אריאנה מלמד היא מבקרת טלוויזיה וזו פרנסתה. בין אם אתם מחבבים את הסגנון שלה ובין אם לאו, הבחירה אם לקרוא את דבריה נתונה בידיכם. היא כותבת כי זו חובתה העיתונאית. היא אומרת את אשר על ליבה ולא מבקשת מאף אחד לאהוב אותה. אבל היא לא יורדת לפסים אישיים והיא בטח לא מתנקמת באף אחד מעל דפי העיתון (האינטרנט). ברגע אחד של גחמה ילדותית, הפך גידי רף לעוד בריון, שמנסה "להחזיר" למי שפגע בו, ויודע שהזין שלו, סליחה, הפלטפורמה הטלוויזיונית שלו, פשוט קצת יותר גדולה.

 

חטופים: חצתה את הגבול

 

אז יופי גידי, קראת לאריאנה שמנה ממורמרת. אתה מרגיש גדול יותר עכשיו? יותר גבר? מרגיש שהחזרת לה? אחלה. ומה יקרה למבקר הבא שירצה לכתוב משהו על סדרה שלך? מה יקרה אם הוא יהיה במקרה איש רזה? מה תעשה אז? ויותר מזה, מה יקרה אם בביקורת הבאה של מישהו, הוא יתייחס אלייך כאל "הבחור השמנמוך ההוא, המקריח, שמנסה לתפוס טרמפ על ההצלחה של הומלנד בכל במה אפשרית"? מה יקרה אז? או שזה עדיין לא "אישי" מספיק? 

 

אגב, אני בטוחה שאם אריאנה מלמד היתה באמת רוצה לפגוע בך באופן אישי, היא היתה מצליחה לחשוב על משהו הרבה יותר שנון וקולע מאשר "שמנה" או "ממורמרת". זה באמת היה חלש. הייתי מצפה מיוצר בקנה מידה בינלאומי להתאמץ קצת יותר. איפה המקוריות? המעוף? זה באמת הכי טוב שאתה יכול?

 

הגבול נחצה, והוא בלתי נתפס ואסור לו לחזור על עצמו לעולם. אדם שנעלב מביקורת שנכתבה עליו יכול לכל היותר לנסות ולגדול מתוך הביקורת, להמשיך הלאה ולשפר את הפגמים עליהם הצביע המבקר בעבודתו. זו תהיה ה"נקמה" הטובה ביותר. לא תשובה סוג ז' כמו זו שבחר לענות גידי רף, כזו שמשפילה אותו יותר משהיא משפילה את אריאנה מלמד.