אתמול בערב נערכה החינה של נינט ובחיר לבה יוסי מזרחי. בלבוש מרוקאי מסורתי הכולל כפתן מרוקאי לבן לה וג'לבייה (חליפה לבנה שעליה וסט) לבנה לו, הם נכנסו לאירוע, על פי כל כללי הטקס.

 

על הבוקר כבר החלו הנשמות הטובות להגיב: "מסתבר שבתוך הרוקרית וונאבי, עדיין מסתתרת החיילת השמנמנה מקריית גת שכל מה שהיא רוצה זה טקס חינה עם שמלות מאלנבי", פרסמה מישהי סטטוס בפייסבוק; ואחרת כתבה: "אישה יזידית שחויבה להינשא לפעיל דאעש". גם התגובות על הידיעה באתרי הרכילות לא איחרו לבוא וכללו ביטויים כמו "פרימיטיביים", "מרוקאים הם קופים", "עזה זה כאן" ו"כמה עצוב שיהודים ממשיכים עם המנהג המוסלמי המפגר הזה".

 

מדהים כמה אמוציות יכול לעורר טקס אחד, ועוד כזה שנחגג על ידי מי שהייתה המאמי הלאומית שלנו; כמה ביטויים של גזענות הוא מעורר בנו - אנשים נאורים ופלורליסטיים בעיני עצמנו אבל לא מוכנים לקבל שום סטיית תקן. עיוורים לדיכוי, למדינה שדוחה מקרבה את בני ובנות עדות המזרח, ששיכנה אותם בתנאים-לא תנאים בעיירות פיתוח בפריפריה, שמזניחה תשתיות וחינוך במקרה הטוב, מסלילה אותם להיות הפועלים השחורים שלנו במקרה הרע.

 

מה לא נעשה כדי להקיא ולהוקיע אותם, בייחוד את אלה שלא מתיישרים לפי התרבות השלטת. הרי המסר של כל דברי הנאצה הללו ברור: "מאיפה החוצפה, אחרי שהרכנו את ראשכם שוב ושוב, לחגוג את המנהגים הברבריים שלכם?", כועסות התגובות. "איך אתם, נותני שירותים שקופים, מעזים לצאת מהמסגרת שייעדנו לכם ועוד להתהדר בפאייטים ובבדים מבריקים?", הם זועמים.

 

 

פאייטים ובדים מבריקים. צילום: מתוך האינסטגרם של יריב פיין וגיא כושי

 

אולי פשוט התרגלנו לנינט החדשה - זו שהצליחה לחצות את הקווים והפכה מחיילת שמנמנה מהפריפריה להיפסטרית דקיקה בעיר הגדולה. נוח לנו לקטלג אותה בכובע החדש שלה. אבל נינט, כידוע, עושה מה שבראש שלה: הילדה מקריית גת ששבתה את לב כולנו, נערת הרוק המחוספסת, האישה שסיימה זוגיות של כמעט עשור והלכה אחרי הלב שלה, הכלה שתצעד לחופה כשבבטנה בן או בת - נינט לא תיתן לאף אחד להכתיב לה מה היא, היא לא תתיישר לפי שום נרטיב שנצפה ממנה שתלך לפיו. היא מבינה טוב מאוד את חוקי המשחק ונהנית לפרוע אותם ולצפות בנו מזועזעים.

 

ובתוך כל הזהויות האלה, בתוך כל הנינטיות האלה שחיות ובועטות בה, היא לא שוכחת לרגע מאיפה היא באה. בלבוש על פי כל כללי הטקס המרוקאי, עם משפחה ענפה שהגיעה לאירוע מעיירת הפיתוח, היא צועדת בגאווה, בשמחה ובחגיגיות, לחינה שלה. ברור לה שמהלך כזה יציף בנו את כל השדים העדתיים, אבל ממש לא אכפת לה - היא עכשיו נינט טייב-מזרחי.