אהבה מהספרים: 10 ספרי אהבה בלתי נשכחים

10.02.12 | אנטוניה ימין2 תגובות

כולם יודעים כי סוד ההצלחה של ספר טוב או סרט טוב הוא סיפור אהבה סוחף וסוחט דמעות.

לקראת יום האהבה הבינלאומי, שיתקיים ב-14.2.12, אספנו עבורכם 10 המלצות על ספרי אהבה סוחפים ובלתי נשכחים.

בכתבה הבאה תמצאו את כל סוגי האהבה שהמין האנושי מספר לעצמו: ספרים שבהם האהבה מנצחת, ספרים בהם האהבה מתנגשת עם הנפש הפנימית, ספרים בהם התשוקה גוברת על ההיגיון וגם ספרים בהם האהבה כואבת ולא ממומשת.

"לוליטה"/ ולאדימיר נאבוקוב (בהוצאת: הספרייה החדשה)

ממליץ: אמיר גוטפרוינד, סופר

אני יודע לצטט בכל רגע את הפתיחה ואת הסיום של הספר "לוליטה". משפטים ראוותניים, מופלאים, שמבטאים בו זמנית גם מבול בלתי נשלט של רגש וגם דיוק אנליטי במקומה של כל מילה ובצלילה של כל אות.

נאבוקוב טווה את סיפור האהבה הגדול, שאינו יכול בשום פנים ואופן להיות סיפור אהבה. הרי מדובר בגבר מבוגר וספק ילדה ספק נערה. פדופיליה. נאבוקוב טווה על פני מאות עמודים את האובססיה והתשוקה של הומברט ללוליטה שלו, והנורא מכל הוא שאנו מוצאים עצמנו מאמינים לו – שהוא אוהב.

אוהב בדרכו המוגבלת, החולנית. ומותר, בשם השפיות, לפקפק האם אפשר לקרוא למה שהוא חש אהבה, וספק, בשם ההגנה על ילדינו, האם מותר לכלול אהבה זו בהמלצות לרגל יום האהבה.

אבל כתיבתו המכשפת של נאבוקוב מותירה הרחק מאחור את כל הסייגים והחומרות, מאיינות כל נאום בשם המוסר.

וכאשר בסוף הספר פוגש הומברט את לוליטה שלו, והיא כבר אישה בוגרת, אמריקאית "קלאסית" בחוסר הייחוד שבה, ואז הוא מבין כמה הוא אוהב אותה, נקרע הלב ממש, וסיפור המסגרת, שמעיד ורומז כל גורלם של השניים, הופך את "לוליטה" לגירסא מעוררת אי נוחות של סיפור רומיאו ויוליה.

אחת מהכריכות הרבות של הספר "לוליטה" באנגלית

"ג'יין אייר"/ שרלוט ברונטה (בהוצאת: ידיעות ספרים)

ממליצה: תרזה בירון-פריד, מעורכי ה"ספריה לעם", הוצאת "עם עובד"

סיפור אהבתם הנצחי של ג'יין, יתומה שברירית למראה אך חדורת להט, ושל מר רוצ'סטר המסתורי והמחוספס, תורגם באחרונה מחדש ע"י שרון פרמינגר לשמחת לב הקוראים (ובמיוחד הקוראות).

ג'יין מגיעה לאחוזת תורנפילד, המבודדת והאפופה סוד, לשמש אומנת לבת חסותו של מר רוצ'סטר, אדל, ואז נאלצת לנוס משם. לבסוף היא תפגוש שוב את מר רוצ'סטר בנסיבות טראגיות.

לנו הקוראים צפויות הנאה והתרגשות, וכן תוגה ותהפוכות גורל - רגשות עזים כמו שרק רומן אנגלי יכול להעלות, כתובים ביד האמן של שרלוט ברונטה, על רקע האפרורית והחדרים המפוארים של אנגליה הוויקטוריאנית.

"על מה אנחנו מדברים כשאנחנו מדברים על אהבה" / ריימונד קארבר (בהוצאת: עם עובד)

ממליץ: חגי ליניק, סופר וזוכה פרס ספיר לשנת 2011

קארבר בוחר לדחוף את האהבה לקצה ושם בקצה הוא בוחן בעזרת בקבוק אלכוהול האם האהבה שורדת כל מצב או מתישהו היא מתפוגגת ומקבלת שם אחר. השם האחר בסיפור הוא אלימות.

במילים אחרות הסיפור מתאר גבר שככל שהוא אוהב את החברה שלו יותר כך הוא אלים אליה יותר. היא עוזבת אותו, הוא מאיים כדי שתחזור אליו, היא מסרבת. רק לאחר שהוא יורה לעצמו בראש היא חוזרת כדי לשבת ליד המיטה שלו ולבלות במחיצתו את ימי גסיסתו.

היא טוענת שהוא הרג את עצמו מרב אהבה אליה ועל כן חובתה ללוות אותו אל מותו. אין טוב מהמוות כמוכיח אהבה. ספר חובה שמרחיב ובוחן את גבולות האהבה.

"גאווה ודעה קדומה"/ ג'יין אוסטן (בהוצאת: כתר וידיעות ספרים)

ממליצה: שרון שלו - אתר ספרים- קואלת ספרים

אי אפשר לדבר על סיפורי אהבה בלי להזכיר את אחד הקלאסיים – "גאווה ודעה קדומה". הגעתי אליו בגיל די מבוגר ועניין אותי לראות את התרגום של עירית לינור לסיפור שמאלצי משהו.

בכל אופן – באתי. קראתי. התאהבתי. בהתחלה באליזבת בנט ובסוף (אחרי שהפסיק לעצבן) במר דארסי.

הסיפור מתקיים באנגליה רבת המעמדות של המאה ה-19, בה כללי הנישואים מחמירים.
הזוג בנט מחפש בעלים לחמש הבנות שלו. לאחת במיוחד קשה למצוא – אליזבת. היא פיקחית מאוד ונוטה לדחות את כל ההצעות ובזמן שאחותה מתאהבת במר בינגלי, מתחיל איתה חברו הטוב, מר דארסי.

דארסי מלא בביטחון עצמי ועף על עצמו בכל הזדמנות ובהלם מזה שאליזבת בכלל לא בעניין. וכרגיל, אין כמו מריבות בלתי פוסקות להתחלה של סיפור אהבה טוב.

"מיכאל שלי"/ עמוס עוז (בהוצאת: עם עובד)

ממליצה: נטע גורביץ העורכת הראשית של הוצאת "ידיעות ספרים"

בימי נעורי הסעירו את דמיוני סיפורי אהבה שהתרחשו בעיקר בנפשם של הגיבורים, ספרים הנמנים על ז'אנר ה-unrequited love: אהבה שאינה זוכה למענה, או לפחות לא למענה שאותו היא מבקשת.

אהבה כזאת בספרות פגיעתה תמיד רעה, והיא מסתיימת בשברון לב במקרה הטוב, ובטירוף הדעת, במוות או ברצח במקרה הפחות טוב. אהבה בוונציה של תומאס מאן, לוליטה של נבוקוב ומיכאל שלי מאת עמוס עוז הם כמה דוגמאות;

האחרון שבהם היה בעיני במשך שנים הפורטרט המשכנע ביותר, ומכמיר הלב ביותר, של אשה נשואה שהתשוקה הדחופה שמלהיטה את דמה ואת דמיונה מעכלת אותה מבפנים. אהבה זה כואב.

"חימו מלך ירושלים"/ יורם קניוק (בהוצאת: עם עובד)

ממליצה: רויטל ויטלזון יעקבס, ממחלקת הקניינות של "סטימצקי"

התפיסה שלנו על אהבה משתנה עם השנים, זה לא סוד. בגיל 18 חוויתי "אהבה מהספרים", בצורה הכי רומנטית ולא אפשרית ואז פגשתי בחנות יד שניה בעיר הקודש את "חימו מלך ירושלים".

קניוק של אז הוא לא הקניוק של היום, והלב שלי בגיל 20 הוא לא הלב שלי היום. הספר מספר על סיפור אהבה בלתי אפשרי בין האחות חמוטל לבין פצוע מוכה גורל בבית חולים בתוך מנזר ציורי בירושלים.

התיאורים כולם אפלוליים, והדמויות בספר שונות ומוקצנות ובתוך כל זה אהבה. אהבה קשה. ספר סוחף ומרגש, שורף ומלא באהבה הרסנית וטוטאלית. אני לא בטוחה שהיום הייתי נמסה לתוכו כמו פעם. אני קצת מתגעגעת לעוצמות האלה, ובעיקר שמחה על כך שאהבה היא כמו איבר שגדל ומתבגר ומתפתח יחד איתנו.

אבל אני הכי מקנאה בתיאורי האהבה של הבת שלי שאוהבת את אבא ואותי הכי בעולם, אבל כשהיא רואה את שילה מהגן אז "הלב שלה שמח".

"סיפור פשוט"/ ש"י עגנון(הוצאת: שוקן)

ממליצה: שירי לב-ארי עיתונאית לענייני ספרים

הסיפור הזה כל כך ההיפך מפשוט, שרק סופר אירוני כמו עגנון יכול היה לקרוא לו כך. על פניו, טלנובלה קלאסית: קרובת משפחה יתומה וענייה באה להתגורר ולעבוד למחייתה אצל קרוביה האמידים. זוהי בלומה.

בנם היחיד של קרובי המשפחה, הירשל, מתאהב בה, למורת רוחה של אמו. האם מנסה להפריד בין השניים, ומשדכת לו בת עשירים מוצלחת, מינה. אבל הירשל כרוך אחרי בלומה המסתורית, המרוחקת, הבלתי מפוענחת. מצד שני, הוא לא באמת יוצר אתה קשר ממשי. בינתיים בלומה עוזבת את המשפחה ועוברת להתגורר ולעבוד בבית אחר, בקצה העיר. הירשל משתגע, משתקם, ומגלה מחדש את מינה אשתו.

האם הרגש של הירשל כלפי בלומה הוא אהבה או אובססיה? האם הירשל מבקש למרוד באמו הדעתנית, או שמא הוא נמשך אל הזר והאחר ממנו? איך הצליח יונה טויבר, השדכן, לחבר בין הירשל למינה, למרות הכל? מי היא באמת מינה ומה היא מביאה אתה? וכיצד ריפא דוקטור לנגזם את הירשל מן השיגעון שנפל אליו? הכל כתוב בשפה עגנונית נפלאה, שאין כמוה בשום מקום.

"אהבה בימי כולרה"/ גבריאל גרסיה מארקס (בהוצאת: עם עובד)

ממליצה: עידית נבו, עורכת מטר הוצאה לאור

סיפור אהבתו העיקשת וארוכת השנים של פלורנטינו אריסה לפרמינה דאסה באמריקה הלטינית של סוף המאה ה-19, שנמשך 53 שנים – מהן חמישים שנה שבהן היא היתה נשואה לאחר.

הצצה מקרית בפרמינה בת ה-18 גרמה לרעידת האדמה של אהבתו. אך אביה של פרמינה סיכל שנתיים של חיזור – שהחלו בחליפת מכתבים נואשת והסתיימו בהצעת נישואין שנענתה בחיוב – כשהכריח אותה להינשא לאדם אמיד.

במשך כל השנים לא הצליח פלורנטינו להשתחרר מאהבתו לפרמינה ולו לרגע (אם כי שכב עם אחרות). חיזורו המחודש אחריה בגיל 72, החל ביום שבו מת בעלה, נתקל בדחייה מוחלטת – אך התעקשותו תישא פרי לבסוף.

זהו סיפור על אהבה גדולה מהחיים, המסופר בה בעת בנימה משועשעת ובאמפתיה עצומה.

"שונאים סיפור אהבה"/ יצחק בשביסזינגר (בהוצאת: ספריית הפועלים)

ממליצה: שהרה בלאו, סופרת

עד שלא קראתי את "שונאים סיפור אהבה", לא ידעתי מהי אהבה הרסנית, בוערת ומכלה, אבל הרמן ומאשה, גיבורי "שונאים סיפור אהבה", לימדו אותי היטב.

מדובר בזוג ניצולי שואה, שחלק מנשמתם גווע אי שם באירופה, אבל החלק הנותר דבק בחיים ובעיקר זה בזה.

טיבה של אהבה אובססיבית וחולנית כזו, שאינה מסתיימת בטוב, כפי שאכן קרה ברומן. אבל אין לי צל של ספק שבמקום כלשהו, הרמן ומאשה עדיין ממשיכים להתקוטט, לצעוק, להשלים ולאהוב זה את זו, גם מעבר למוות.

"ארץ אשה"/ איל מגד (בהוצאת: ידיעות אחרונות)

ממליצה: יעל ינאי, עורכת ספרות יפה מתורגמת, כנרת-זמורה ביתן-דביר

איזה דיאלוג אמיץ של אדם עם העולם. כתיבה שהיא פיגומים אל המרחב המוגן. "ארץ אישה" הוא מסע אהבה אל ארץ/אישה. גבר מפקיד את עצמו בידי אישה. הוא היה יכול לא, אבל הוא כן. למה? ולמה דווקא היא?

הוא עושה כל מה שהוא יכול כדי לא לכתוב עליה ספר. והוא כותב. כי נוכחות של אישה יכולה לנצח את תחושת ההיעדר. כי בבת אחת החיים שווים.

"והיעד הוא להיפגש עם מה שמעורר את התחושות הקדומות. את התשוקה לתשוקה, את הרעב לרעב".

ירצה או לא, הקורא קופץ ראש לתוך ים של אינטימיות. ואין בה שום חומר נפץ, רק המון דלתות פתוחות שמאווררות מבפנים מקומות שעין אדם לא דרכה בהם. וכל הזמן ברקע הרקוויאם הזה.