בכלל לא רציתי ללכת לחי בלה לה לנד.

בהתחלה, לא ממש התלהבתי ללכת ואחת הסיבות שהסכמתי, הייתה כי בן, הבן שלי, שיכנע אותי. הוא בן 13 ועד החוויה הזו היה ילד מפונק למדי. אבל במהלך התקופה הזו גיליתי שהוא היה יותר חזק ממני. הייתי בשוק מזה, בעיקר כי לא ידעתי כמה הוא בוגר.

 

ההפקה ניסתה ליצור פרובוקציות אבל לא הצליחה.

אילן עבודי, אחד מיוצרי התוכנית, אמר שהם ניסו לעשות את התוכנית "צהובה יותר" אבל הם לא הצליחו. בגלל העובדה שהיינו כל כך ביחד, הם החליטו לזרום איתנו. זה היה הרכב אנושי מנצח, באמת אהבנו אחד את השני.

 

בישולי יום שישי חיברו אותנו יחד.

את כולם הכרתי עוד לפני התוכנית, אבל בעיקר הייתי מחוברת לדודו אהרון, הוא כמו אח קטן בשבילי. היינו מאוד מגובשים, ואין ספק שהבישולים והאווירה המשפחתית חיברה את כולנו יחד. אני השתדלתי לבשל לכל אחד מה שהוא אוהב, זה בהחלט השרה אווירה משפחתית.

 

אלון אוהב בשר, אז השתדלתי להכין לו, דודו אוהב שניצלים ואורז. כשעשינו רשימת קניות תמיד, קנינו לפי הרצון והטעם של כולם. אני מאחלת למשתתפי העונה השנייה של "חי בלה לה לנד" להיות מגובשים ככה.

 

זהבה שבתוכנית וזהבה בחיים זה אותו בן אדם.

הייתי שם הכי אמיתית, אני חושבת שזה הסוד. צריך תמיד להיות את, לא להיות מישהו אחר, לא לרדוף אחרי המצלמה, כי המצלמה באה אלייך. זה עובדה. אבל אני מכירה את זה. לא חדש לי, הייתי הכי אני.

משפחה לא בוחרים.

אתי היא אחותי ואני אוהבת אותה הכי בעולם. היחסים בינינו הם עניין אישי שלנו.  אני מאחלת לה את מה שאני מאחלת לעצמי. אני מאוד שמחה שהיא הגיעה לתוכנית.

 

אני יודעת לשרוד.

למרות שהתקופה בווילה הייתה מדהימה, התגעגעתי לבן שלי בטירוף. הפגישה איתו כשהוא הגיע אליי הייתה מצמררת, ממש ככה. אמנם החזקתי מעמד, כי אני יודעת לשרוד, ואני יכולה להתמודד עם הכל, חוץ מלהתגעגע לבן שלי. אני דיווה גם בתקופות הכי קשות.

 

זה היה מוזר מאוד להתחרות מול זמרים חדשים.

אני זמרת ותיקה עם 25 שנות ניסיון, אבל לא הרגשתי מאוימת במהלך האיווליאיישן והסשנים. כל הצוות כולל אורי פסטר הוא אדם מקסים, הוא מאוד עזר לנו, הוא הדריך אותנו לאורך כל הדרך, ייעץ לנו ובכל מקרה תמיד היה לצדנו. בכל מקרה זה היה מוזר להתחרות מול זמרים אחרים. למרות שכולם פרגנו לי, הייתי רוצה לדעת איך הם היו מרגישים לשיר בעברית, שירים מזרחיים. אבל בסופו של דבר אני מרוצה.

 

התוכנית יצרה לי קהל מעריצים חדש.

במהלך שידור התוכנית וגם אחרי, התגובות הן אוהדות מאוד. יש לי קהל מעריצים חדש, נוער שלא מכירים אותי ועכשיו הם מעריצים שלי. לא רק זה, אין ספק שהתוכנית עשתה איתי רק חסד, בעצם עם כולם. יש לי עכשיו המון הופעות, טלוויזיה, הנה ב-,22 באוקטובר אהיה ברידינג 3. אני כבר עובדת על האלבום החדש שלי, שממנו כבר יצא סינגל חדש יצא "אם תאמין".

לא קל להיות גם אמא וגם זמרת.

אבל אני שורדת. כששידרו את הסדרה בן  מאוד אהב אותה. למרות שלא תמיד הוא אוהב את העיסוק שלי. כשבן היה בן 3 חודשים, אני הייתי בשיא הקריירה, ונאלצתי להשאיר אותו עם אחותי הגדולה , כי היא היחידה ששמרה עליו חוץ ממני ולצאת להופיע. אז הוא נרתע קצת מכל העולם הזה, כי הוא היה צריך להתחלק איתי. בבית הוא אפילו לא רוצה שאני אשיר לו, הוא מאוד קנאי לי, זו אהבה מטורפת. אבל היום אנחנו כבר מתמודדים איתה. הוא מבין שזו העבודה שלי.

 

אני רעבה למקצוע כמו צעירה.

למרות שיש לי קריירה של 25 שנים, אני רעבה להצלחה ולעבודה כמו צעירה. אני הולכת על זה בכל הכוח. אני מאוד אוהבת את זה, אני נלחמת על המוזיקה. אני מאוד ממליצה לאמנים ללכת לתוכנית הזו, זו חוויה של פעם בחיים.

הצלחה במוזיקה היא עניין של מזל.

מוזיקה זה ריזיקה, הכל יכול להיות. אין נוסחה, זה הכל עניין של מזל. אני מקווה שאלון יצליח בחו"ל, כי מגיע לו. בעצם לכולם שם מגיע.

 

הזמר המזרחי היום הוא במקום אחר מאשר לפני עשר שנים.

ברור,  היום כבר יש מודעות לכך שזו מוזיקה שיש בה יוצרים, זמרים, אמנים. בשנות ה-90 היא בכלל לא הייתה קיימת בשביל התקשורת. יש מודעות למוזיקה הזו, לקהל שלה. לי היה מזל שאותי אהבו מאיזושהי סיבה, והזמינו אותי לכל התוכניות ולראיונות, אבל אני הייתי אז הזמרת המזרחית היחידה. היום זה כבר עולם אחר. אני שמחה שאני פתחתי  את הדלת למוזיקה הזו.

אני קודם כל זמרת מזרחית.

היום אני הכי מיין סטרים שיש, אני שרה הכל, אבל קודם כל אני מזרחית. במוזיקה מזרחית, כמו בכל דבר בעסק הזה, צריך סבלנות, להמשיך לעבוד ולהילחם על המקום שלך. צריך לשמור על המקום שהגעת אליו.

 

בתקופה שלי לא היו קיסריה ולא נוקיה.

הופעתי בכל אירופה, במקומות הכי גדולים, כי בתקופה שלי כשהתחלתי לא היו קיסריה ולא נוקיה. אני לא חולמת על קיסריה, שקיסריה תחלום עליי.

 

אני אוהבת את כל סוגי המוזיקה.

אנגלית של שנות ה-80, ה-90, טורקית, ערבית, בון ג'ובי, ברוס ספרינסטין. אוהבת את כל סוגי המוזיקה.

 

הייתי רוצה לשתות קפה עם אריק אינשטיין.

אני מתה על הזמר הזה. כל כך בא לי לפגוש אותו הוא הזמר האהוב עליי. הוא היה גם הזמר האהוב על אבא שלי, שהגיע ממרוקו מתרבות מוזיקלית אחרת, ובכל זאת הוא היה הזמר האהוב עליו.