אני עדיין נלחצת בטירוף לפני תצוגות ואירועים גדולים.

חשוב לי שהכל יהיה פרפקט ושהשמלות יהיו מושלמות. ביום האירוע עצמו מגיעה ההתרגשות, אבל בשבועות שלפני אני בעיקר בלחץ. תמיד גם הרעיונות הכי טובים מגיעים ביום שלפני, ואז כבר אין זמן להוציא אותם לפועל, אז אני שומרת אותם לפעם הבאה.

 

עוד ב-onlife:

 

סנדרה שדה: "יש מחיר לעבודה עם מוני"

 

ד"ר רות וסטהיימר לא מאמינה בנקודת הג'י

 

"ב'מעושרות' עוד תגלו את טלי האמיתית". אריק סיני על הנשים בחייו

 

אני אשת עסקים מאז שאני זוכרת את עצמי.

הייתי ילדה שכל הזמן מחפשת עיסוקים נוספים מעבר לבית הספר. לא היה אז אינטרנט, מחשב ויותר מדי טלוויזיה, אז כל הזמן הייתי חושבת מה לעשות ובעצם מאז שאני זוכרת את עצמי היו לי רעיונות עסקיים.

 

בגיל שמונה כבר מכרתי לימונדה ברחוב עם חברה כדי להרוויח כמה שקלים, וזה לא שגדלתי בבית שהיה חסר בו כסף, אהבתי את זה. האמת שכבר בכיתה א' הצעתי לחברה שנצייר ציורים ונלך למכור אותם מדלת לדלת, ועשינו את זה. נראה לי שמכרנו שני ציורים.

 

מנהלת הסטודיו שלי היא כמו אחותי.

רויטל, העוזרת האישית שלי ומנהלת הסטודיו, עובדת צמוד אלי כבר 11 שנה, הקשר בינינו הוא כמו של אחיות. היא זו שאחראית על העניינים כשאני בנסיעות עסקים והיא גם זו שמנהלת את העובדים באופן ישיר.

 

היחסים שלי עם העובדים מאוד קלילים. אפשר להגיד שאני מנהלת חברמנית. אני לא קרה ומרוחקת, ואין אצלנו דיסטנס. בתקופות לחוצות, כמו עכשיו לקראת שבוע האופנה בתל-אביב, שבו יש לנו תצוגה מאוד גדולה לפני 100 עיתונאים מחו"ל, כולם מתאחדים, נשארים עד מאוחר, מתגייסים למטרה. אוהבים פה פרוייקטים, לא אוהבים להשתעמם.

דברים נופלים עלי מהשמיים.

אני כל הזמן מקבלת הצעות עסקיות. זה התחיל בערך לפני שש שנים, עם ההצעה להקים את ליין בגדי הים והחוף, ומאז זה כל הזמן מטפטף. בעקבות ההצלחה של "גלית לוי ביץ' קוטור" החלטתי להשיק גם קו של הלבשה תחתונה, שממש תיכף יוצא לחנויות, וקו של מצעים בשיתוף עם "ורדינון".

 

הקו של בגדי הים מאוד מצליח ואני מאוד גאה בו. אנחנו מוכרים 50,000 פריטים בשנה. גוטקס, שנמצאים באותה רמת מחיר כמו שלי, מוכרים .5,000 . כל הדברים האלה פשוט נופלים עלי - בלי משרד יחסי ציבור, בלי השקעה בשיווק. הפרסום שלנו נקודתי בלבד, וכל הזמן אני מקבלת הצעות.

 

ממש עכשיו נכנסו שמונה שמלות שלי למגזין "מנהטן בריידס" בלי שעשיתי שום מהלך של יחסי ציבור. בניו-יורק אוהבים את הסגנון שלי, כי הוא סגנון מאוד שונה ממה שיש להם שם.

 

הפרויקט הגדול הבא שלי הוא הקמת רשת חנויות לייף סטייל.

אני שותפה כבר כמה חודשים באתר הקנייה החברתית youtoo, ששם אני משמשת פרזנטורית של קטגוריית האירועים, וממש עכשיו חתמתי על ההסכם עם השותפים שלי, רמי רונן ומאיר לפידות, להקמת ליין של אקססוריז בעיצובי.

 

הרעיון הוא להקים רשת חנויות שלי, "גלית לוי לייף סטייל", שבהן יימכרו גם האקססוריז החדשים וגם כל הליינים של הלייף סטייל שאני כבר מוכרת ? בגדי החוף, ההלבשה התחתונה והמצעים. יכול להיות שנמכור שם גם שמלות רדי טו וור, עדיין לא החלטתי.

 

אנחנו מתלבטים עכשיו אם חנות הדגל תיפתח בכיכר המדינה או במרכז עזריאלי. התחלתי כבר לעצב את האקססוריז, והסגנון יהיה גלאמי כמובן, כי אני רוצה שזה ישתלב עם הסגנון של שאר העיצובים שלי.

 

 

הלוואי שיכולתי לעצב כל היום.

לעצב מבחינתי זה הכי כיף, וממש לא מיציתי את זה עדיין. כל עוד יש לי רעיונות ואני מרגישה שהיצירה זורמת ממני אני צריכה להמשיך את זה.

 

הבת שלי ממש לא בכיוון של ללכת בדרכי.

סער בת 14 וחצי, ויש לה חלומות אחרים. היא אמנם מחליפה אותם כל יום, כך שאי אפשר לדעת מה היא תעשה בסופו של דבר, אבל לא נראה לי שזה יהיה עיצוב אופנה למרות שיש לה טעם וסגנון מעולים. אני בגילה כבר תפרתי, עיצבתי ומכרתי לכל החברות שלי בגדים, והיא ממש לא בקטע.

 

אני לא יכולה להגיד על רקע מה הנישואים שלי התפרקו.

התחתנתי מאוד צעירה, בגיל 22, ואנשים פשוט מאוד משתנים. אני לא יודעת אם ההתפרקות של הנישואים קשורה בהכרח להצלחה שלי. יותר לזה שאתה לא מאוד יודע מי אתה ומה אתה רוצה מעצמך בגיל כזה צעיר.

 

אחרי הגירושים הייתה תקופה לא קלה, אבל התגברנו על זה והיום היחסים בינינו מצוינים. בכל זאת עברו איזה אלף שנה מאז. הדבר הכי טוב שיצא לי מהנישואים זאת סער, שהיא הדבר הכי חשוב לי בעולם. אנחנו חברות הכי טובות ומספרות הכל אחת לשנייה.

בחיים לא הייתי מסכימה להשתתף בתוכנית כמו "שלוש".

"בקרוב אהבה" הייתה דוקו-ריאליטי, שחלק גדול מאוד ממנה היה דוקומנטרי, והחלק של העבודה והקריירה וההתמודדות עם האמהות תפס אחוזים ניכרים מהזמן. עניין הדייטינג היה יחסית זניח. השיחות עם המנחה היו עמוקות, שעת השידור הייתה יותר מאוחרת ולא פריים טיים, הכל היה יותר מעודן. זה לא היה צהוב.

 

 

"שלוש" זו תוכנית נחמדה, אבל לא הייתי עושה בחיים משהו כזה, שמצריך ממני להתנתק מהחיים שלי לפרק זמן כל כך ממושך. אני לא יכולה להרשות לעצמי כי גם יש לי עסק וגם יש לי ילדה.

 

הלכתי ל"בקרוב אהבה" כי רציתי להביא לתודעה את הקשיים שחוות נשות קריירה.

מצד אחד יש את ההתנהלות מול מנכ"לים של חברות, ואם את אישה שנראית טוב תמיד יש את הסכנה שמישהו ינסה משהו, כי ככה זה גברים.

 

מהצד השני יש את עניין הזוגיות, שגם הוא מורכב מאוד. יש לי הרבה חברות מצליחניות ואני רואה את הקושי מול הבן זוג.

 

לא יעזור, עם כל הפתיחות והקדמה בסופו של דבר גברים מעדיפים את האישה הקטנה והכנועה שתכבס להם את הגרביים. אני רואה יותר מדי גברים שגם אם הם עצמם מצליחים, לא יודעים להתמודד עם אישה מצליחה לצידם ולפרגן לה. 

 

הצילומים של הסדרה נפרסו על פני חצי שנה כך שהצלחתי לשלב את זה בסדר היום העמוס שלי. הייתי מאוד מרוצה מהתוצאה, למרות שלא הצלחתי להעביר את כל המסרים שרציתי.

 

זה גם לא תרם לי בסופו של דבר לחיי האהבה, אבל זה היה די בגללי - לא הייתי ממש פנויה רגשית כי בדיוק חזרתי לאיזה אקס.

 

הייתי רוצה לשתות קפה עם יצחק רבין ז"ל.

רבין הוא דמות מדהימה וראויה להערצה. הייתי שמחה לשמוע על החיים שלו ממקום יותר אישי, ולא דברים שכולם יודעים. אני אוהבת לקרוא ביוגרפיות של אישים חזקים שהגיעו רחוק ומתעניינת בחיים שלהם".