איך מגנים על הצ'קים שלנו?

בכל פעם שאתם משלמים בצ'ק דחוי עבור מוצר או שירות כלשהו - יש סכנה שההמחאה תתגלגל לידיים הלא נכונות. צעדי זהירות הכרחיים כששולפים את פנקס הצ'קים

יש עסקאות שבהן אנחנו מוסרים צ'קים מראש למועד עתידי, עוד לפני שאנו מקבלים את המוצר שאנחנו רוכשים. בעסקאות כאלו (כמו שכירת דירה או הזמנת ריהוט) אנחנו חייבים להגן על עצמנו כדי שלא יקרה מצב בו לא נקבל את המוצר או השירות שרכשנו אך נאבד את הכסף מכיוון שהצ'קים שמסרנו הועברו לאנשים אחרים או לחברות גבייה.

שורה של צעדים פשוטים תבטיח את כספינו.

למה צריך להגן על הצ'קים ?

צ'ק הוא מסמך סחיר. כלומר, ניתן להעביר אותו מיד ליד. למשל - אם רכשנו רהיטים בצ'ק, המוכר יכול לשלם באמצעות הצ'ק לספק שלו. במקרה כזה, אפילו אם המוכר פשט את הרגל ולא סיפק את הרהיטים, בית המשפט יכול לחייב אותנו לכבד את הצ'ק ולשלם לאותו ספק. אם הצ'ק היה נשאר בידיו של המוכר (ולא מועבר הלאה) ניתן היה לבטל אותו.

בספטמבר האחרון פורסם סיפורה של גננת המפעילה שני פעוטונים במרכז הארץ, שנעלמה לפני פתיחת שנת הלימודים, לאחר שהעבירה צ'קים שקיבלה מההורים לחברת ניכיון צ'קים. חלק מההורים איבדו את כספם ונשארו בלי גן.

מותר לבטל צ'קים. בחלק מהמקרים זה אף רצוי. זוהי לא עבירה פלילית.

איך מבטיחים שהצ'ק לא יעבור לצד שלישי?

על מנת למנוע את האפשרות, שצ'ק שמסרנו לאדם מסוים יעבור לצד שלישי עלינו לנקוט במספר צעדים:

1. יש לרשום על גבי הצ'ק, "לא סחיר" או "למוטב בלבד".

מילים אלה מונעות את האפשרות להעביר את הצ'ק לצד שלישי. ניתן ורצוי להזמין מהבנק צ'קים אשר צמד מילים זה כבר מודפס עליהם.

2.  יש להקפיד לכתוב את שם המוטב על-גבי הצ'ק.

 על מנת שלמילים "לא סחיר" תהיה משמעות, אסור למסור צ'ק בו לא רשום לפקודת מי הוא ("צ'ק פתוח"). גם אם המוכר אומר לכם שהוא "שם חותמת", דרשו שהחותמת תוטבע על השיק בנוכחותכם. וודאו שהחותמת היא אכן חותמת של העסק אשר ממנו רכשתם את המוצר או שירות.

3. לשרטט קוים אלכסונים ("קרוס") על גבי הצ'ק

שרטוט "קרוס" על הצ'ק מחייב את מקבל השיק להפקיד אותו בחשבון שלו (ולא לקבל בבנק כסף מזומן עבור הצ'ק). הדבר מאפשר לזהות מי פדה את הצ'ק.

4. להקפיד למלא היטב את הספח הצמוד לצ'ק שנשאר בפנקס.

דבר זה נדרש על מנת שנדע לזהות את הצ'ק שמסרנו במידה ונהיה מעוניינים לבטל אותו. ניתן להזמין בבנק פנקסי צ'קים עם העתקים ("נייר קופי"), כך שמכל צ'ק שנרשום יישאר עותק בפנקסו. הדבר כרוך בעלות נוספת, ובדרך כלל הוא מקובל בעסקים שונים ופחות במשקי בית פרטיים.

ומה עושים אם אנו מגלים שהעסקה לא תצא לפועל ?

כאשר אנו מוסרים צ'ק מראש, ולפני שמגיע מועד פירעונו של הצ'ק אנו מגלים כי הצד השני לא מתכוון, או לא יכול, לקיים את חלקו בעסקה, עלינו לבטל את הצ'ק (ליתר ביטחון כדאי להתייעץ עם עו"ד קודם לכן). אם מילאנו את הצ'ק כפי שהוסבר וביטלנו במועד – כספנו מוגן.

ומה קורה אם לא מילאנו אחר ההוראות והצ'ק התגלגל לצד שלישי (חברת ניכיון צ'קים או סתם אדם פרטי)?
סביר להניח שנמצא את עצמנו נדרשים לכבד את צ'ק ולשלם את הסכום הנקוב בו.

במקרים כאלו עולה השאלה האם אותו צד שלישי נתן תמורה ממשית עבור השיק שלנו והאם הוא תם-לב. במידה והתשובות חיוביות אז עלינו לכבד את הצ'ק, ובמקרה כזה מומלץ לנסות להגיע עם אותו גורם לסוג של הסדר. אפשר גם לנסות לתבוע מהאדם שמסרנו לו את הצ'ק את הנזק אשר נגרם לנו. בכל אופן, במקרים כאלו רצוי לפנות לעו"ד ולקבל ייעוץ משפטי.

המידע המשפטי המוגש אינו יעוץ משפטי אלא מהווה מידע כללי בלבד.

למאמר מפורט יותר באתר האינטרנט של עו"ד שי בייזר.