כשג'נט ילן נכנסה לתפקידה כנגידת הבנק הפדרלי בארה"ב (הפד), היא לבטח ידעה שצפויים לה ימים סוערים רבים, אך ספק אם אפילו היא האמינה כי 19 חודשים בלבד לאחת תחילת כהונתה בתפקיד היוקרתי היא תהפוך לאחד האנשים המשפיעים והמדוברים ביותר על כדור הארץ. עם סיומה של וועידת הריבית של בכירי הפד, התייצבה ילן מול המצלמות וחשפה את החלטת הריבית לחודש הקרוב בארה"ב - החלטה לה מצפים המשקיעים בכל רחבי העולם בנשימה עצורה.

 

כזכור, הפעם האחרונה בה העלה הפד את הריבית במשק האמריקאי התרחשה לפני כמעט עשור - בשנת 2006. בשנת 2008 החליטו בכירי הפד לחתוך את הריבית במשק מרמתה באותם ימים - 3.5% - עד לרמה אפסית, בה נותרה הריבית עד היום. כעת נשואות עיני כל אל ילן ואל החלטת הריבית, לאחר שחודש ספטמבר סומן על ידי בכירי הבנק כ"תאריך היעד" להעלאת הריבית במשק. המשקיעים ממתינים בדריכות לפרסום ההחלטה, שכן הודעה על העלאת הריבית מרמתה האפסית עשויה להביא לטלטלה בשווקי העולם (אם כי רבים מהאנליסטים מעריכים כי גם במקרה של ירידות חדות, המדדים ישובו לצמוח במהרה).

 

 

זו לא הפעם הראשונה בה ג'נט ילן נדרשת לצמצם פעולות סיוע למשק האמריקאי, אותן קיבלה כ"ירושה" מקודמה בתפקיד, הנגיד המוערך בן ברננקי. הפעם הקודמת הייתה מיד לאחר תחילת כהונתה, אז הובילה ילן את דעיכתה של ההרחבה הכמותית אשר הונהגה על ידי הפד, במסגרתה הנפיק הבנק אג"ח בשווי מאות מיליארדי דולרים במטרה להזרים כסף למשק ולעודד את הצמיחה. בהנהגתה של ילן צמצם הפד את ההנפקות ב-6 שלבים, עד שהופסקו לחלוטין (לאחר שהגיעו לשיא בגובה 85 מיליארד דולר בחודש).

 

כעת, כאמור, עומד בפני ילן אתגר נוסף - ומורכב במיוחד. נדמה כי לאיש אין ספק כי העלאת הריבית במשק האמריקאי הכרחית, גם אם לא בהכרח במהלך החודש הקרוב אלא במועד מאוחר יותר. יחד עם זאת, העלאת הריבית עשויה, כאמור, להביא לטלטלה בשווקים - במיוחד על רקע הטלטלה אשר חוו השווקים במהלך השבועות האחרונים, על רקע הצניחה בבורסה הסינית. 

 

היהודייה מברוקלין שעשתה היסטוריה

עוד בטרם הפכה ילן (69) ל"אשת השעה" של הכלכלה העולמית היא נחשבה לאחת הנשים החזקות והמשפיעות ביותר בעולם. בדירוג הנשים המשפיעות בעולם של מגזין פורבס לשנת 2015 היא דורגה במקום ה-4, ובדירוג "האנשים החזקים בעולם" של שנת 2014 (דירוג 2015 טרם פורסם) דורגה ילן במקום ה-6 והמכובד.

 

את דרכה לעמדת הכוח ולפסגת הדירוגים היוקרתיים החלה ילן בכלל באקדמיה. היא בעלת תואר דוקטור מאוניברסיטת ייל, ולאחר קבלתו שימשה כפרופסור זוטר באוניברסיטת הרווארד (ובהמשך גם בבית הספר לכלכלה בלונדון). לתחום הממסדי נכנסה בשנת 1994, כשנבחרה לכהן במועצת המנהלים של הפד, ובשנת 1997 נבחרה לתפקיד נשיאת פורום היועצים הכלכליים של נשיא ארה"ב דאז ביל קלינטון.

 

 

בשנת 2010 מונתה ילן לתפקיד סגן יו"ר הפד, כסגניתו של הנגיד ברננקי. מינויה לא עבר בקלות כלל, וגורמים רבים יצאו בפומבי נגד מינויה. עיקר הביקורת היה על דעותיה, אשר נחשבו ליוניות במיוחד. בשנת 2013 השלימה ילן את מסעה אל הפסגה - ומונתה כמחליפו של ברננקי, אשר הודיע על התפטרותו. גם מינויה הנוכחי עורר גלים של התנגדות, אך הנשיא ברק ובאמה הבהיר במספר הזדמנויות כי הוא מצדד בה. בתחילת שנת 2010 נכנסה ילן לתפקידה באופן רשמי.

 

מאז תחילת כהונתה, כאמור, ילן לא נהנתה מימים רגועים רבים. בנוסף להובלת המהלך לצמצום ההרחבה הכמותית (ולבסוף הפסקתה לחלוטין) היא הספיקה להיאבק (בינתיים בהצלחה) בהצעות להגברת הפיקוח של הקונגרס על הפד, וקידמה את יכולות הפיקוח והביקורת של הפד עצמו על הבנקים הגדולים במדינה. כעת מגיע האתגר הבא, אשר בעיניי רבים נחשב לגדול ביותר עמו תיאלץ להתמודד במסגרת כהונתה כנגידת הפד.

 

ילן עצמה שומרת בינתיים על הקלפים קרוב לחזה. לאחר שעשתה היסטוריה כשהייתה לאישה הראשונה אי פעם להתמנות לתפקיד היוקרתי, ילן ממשיכה לבסס את מעמדה כאחת הנשים המשפיעות והחזקות ביותר בעולם, וכנראה שגם כאחד היהודים המשפיעים ביותר ברחבי הגלובוס (ילן נולדה למשפחה יהודית בברוקלין בניו יורק).

 

לכתבה בפורבס ישראל

 

לכתבות נוספות בפורבס ישראל: