במסגרת כמיהתי לחתונה (בזה הרגע כל הגברים הסתובבו וברחו) אני עוברת מידי חודש על אינספור מגזיני חתונה, מביטה בסידורי המפיות, הפרחים, השנדלירים, מה חדש בקישוטי השולחן, איזה אופציות חדשות יש לגברים ומה גווני הזרים לעונה.

אבל בעיקר מעניין אותי דבר אחד, השמלה. או יותר נכון השמלות.

 

שמלות של וונג מתוך הסרט "מלחמת הכלות"

 

אני מסתכלת שעות על סוגי הבדים, הגימורים. על הגזרות החדשות, המחשופים, מדמיינת לעצמי איך זה יהיה ללכת לאורך אותו השביל שבסופו יחכה לי מי שיהיה לבעלי. אני לא באמת חושבת על הבחור, אני חושבת על איזו תנועה תהיה לשמלה עם כל צעד שלי, האם היא תזרום בחינניות או שהי תזוז כמו קופסאת קרטון מגושמת?

 

זו הסיבה בדיוק מדוע התאהבתי בקולקציית הסתיו לכלות של ורה וונג. השמלה שדמיינתי תמיד הייתה נסיכית אך לא מפלצתית. זאת אומרת , שהיא כן צרה בחלקו העליון של הגוף, מדגישה טליה ומותניים, ומשם מתחילה להתרחב, בשכבות רכות של בד שיוצרות נפח.

 

השמלה החלומית שלי

 

ורה וונג היא מעצבת ניו יורקית ממוצא סיני ולשעבר עורכת ב"ווג".

וונג נחשבת למעצבת האהובה על הכלות ההוליוודיות, הן היתר התחתנו בשמלותיה: אומה תורמן, שרון סטון, איוונקה טראמפ, ג'סיקה סימפסון, מריה קארי,ג'ניפר לופז, צ'לסי קלינטון,  קייט הדסון וכמובן, שרלוט ב"סקס והעיר הגדולה" בפרק החתונה להארי גולדנבלט.

 

 

בקולקציה החדשה של וונג יש הרבה שימוש בטול, בעיני אין חומר יותר רומנטי מטול. להבדיל מהתחרה הרכה הוא שקוף ורומז, הוא נראה עדין אך יש בו משהו קשוח, נוקשה יותר, ממש כמו באהבה.

 

הרבה טול ושיפון, הכלות של וונג

 

הגזרות של וונג בגללן היא כה אהובה בארה"ב ובברטניה, הן גזרות מטשטשות ונשפכות שמקנות לשמלה ולכלה שלובשת אותה מראה כאילו יצאה מתוך אגדה.

 

צ'לסי קלינטון בשמלה של וונג, ועוד עם בעל יהודי- מושלם!

 

 

בארץ לעומת זאת, יש שני קצוות:

יש את הכלות שמעדיפות שמלות בגזרות קלילות יותר כמו שמלות יווניות הנשפכות בקו ישר שיוצא מתחת לחזה ומטה, או שמלות צמודות לחלוטין.

 

ויש את אלה שאוהבות את הקצפת, אבל לא סתם קצפת, אלה עם כל התוספות, שכבות שכבות של בליל של סוגי בדים, אבנים ותחרות, בלי שום קשר לתוצאה הסופית. לרוב הן גם משלמות על זה בהתאם- ואז התוצאה היא של תאונת דרכים בלבן שעולה המון כסת. לדעתי.

 

הגרסאות של וונג לצמודה וקצפתית. מקסימום במינימום

 

לצערי בארץ לא ראיתי גזרות או עיצובים זהים לשל וונג, אולי זה גם מה שכל כך קלאסי בה, שאין אותה לכל אחת, וגם לא ממש כל אחת מתחברת עליה.

 

עוד מהקולקציה של וונג

 

אז בינתיים אני אמתין לנסיך שלי שיגיע, ואולי עד אז אמצע לי כאן מעצבת שמלות כלה שתדבר בשפה הוונגית, ואולי גם הישראליות יבינו שאבנים בשמלה, זה לא באמת משדר יוקרה.