ממחקר שהתפרסם בכתב העת Journal of the Endocrine Society  עולה שילדים עם עודף משקל בקבוצת סיכון של פי 4 לפתח סוכרת מסוג 2 (סוכרת שאינה תלויה באינסולין) מילדים במשקל רגיל.

דר' עבאסי מבריטניה אסף נתונים ממרפאות קהילתיות. הוא וצוות המחקר בדקו נתונים של 369,362 ילדים בגילאים 2 עד 15. הם מצאו 654 ילדים ובני נוער שאובחנו כחולים בסוכרת מסוג 2 (בציבור הרחב רווח הכינוי סוכרת של מבוגרים, שלצערי, כבר לא מדויק) בין השנים 2009 ל-2013.

 

איך לא להתייחס לילדים עם עודף

משקל?

אני מרשה לעצמי לנסח כאן כמה "כללים" שהייתי שמחה אם ההורים מבינכם היו לוקחים לתשומת ליבם. אני יודעת שרובכם לא עושים את הדברים האלו בשביל לפגוע או מתוך כוונה רעה, אלא מתוך דאגה. אבל מה שזה עושה בפועל לילדים שלכם זה לשרוף להם את הנפש והנשמה, לא פחות מזה

לטור המלא

 

על פי המומחה, שהחל מ-1994 נצפה גידול מהיר בעודף המשקל של ילדים ובני נוער וגם גידול בילדים שאובחנו כסוכרתיים. לפי המחקר, "לילד עם עודף משקל יש סיכוי של פי 4 לפתח סוכרת מאשר לחברו שבמשקל תקין". קריטריון לקביעת עודף המשקל הוא הימצאות משקל הילד/נער בחמשת האחוזים העליונים של הBMI-בהתאם לגיל.

 

סוכרת מהווה איום בריאותי רציני בעולם השפע. כיום, ההערכות הן שאחד מתוך 11 מבוגרים סובל מסוכרת סוג 2 שהם כ-415 מיליון אנשים ברחבי העולם. המספר הזה הולך וגדל לאור העובדה שבעיית עודף המשקל רק מחריפה. ניתן לשער את גובה המחיר המשפחתי, החברתי והכלכלי שבמספרים הללו.

 

מכיוון שהשמנה וסוכרת הולכים יד ביד, הרי למניעה יש פה מקום חשוב והכרחי. הדבר דורש כמובן, התגייסות כללית ופיתוח תוכניות מניעה רחבות היקף.

 

ובנימה אישית, גם אני במשך שנות עבודתי רואה את העלייה התלולה במספר הסובלים מסוכרת סוג 2. ואגב, ירידה לא גדולה יחסית (5 ק"ג בסך הכול) כבר מביאה לשינוי משמעותי ברמות הסוכר. ואם לפני שנים, כאשר רק התחלתי לעסוק בנושא, לא העליתי בדעתי לבקש מילדים ובני נוער לעשות בדיקות דם, הרי היום אני כבר לא מופתעת כאשר מתגלות רמות סוכר חריגות אצל ילדים ובני נוער. כמה עצוב וכמה מיותר. ואגב, אין קשר בין עודף משקל לסוכרת מסוג1, סוכרת שנוהגים לקרוא לה סוכרת נעורים.