לאחר שבשבוע שעבר התפוצצה (תרתי משמע) פרשת שתלי הסיליקון מסוג PIP ואירופה כולה רחשה וגעשה בבהלה, הודיע שלשום (ב') משרד הבריאות כי נשים ישראליות שבגופן שתלי PIP  יוכלו להחליף את השתלים בבתי חולים ציבוריים, ללא תשלום. אולם השתל החדש יהיה על חשבונן.

 

עוד ב- onlife:

 

לפי סקר שנעשה עבור האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית, 38% מהציבור היו בוחרים לבצע ניתוח פלסטי לטובת תיקון חלק בגופם. בין הניתוחים הנפוצים ביותר במערב ניתן למצוא כמובן את ניתוחי הגדלת החזה וכך, רק בישראל, עוברות מדי שנה בין  8000 ל - 10,000 נשים את הניתוח.

 

באיזה שתל הכי מומלץ להשתמש?

לדברי דר' עמוס לויאב, יו"ר האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית ומנהל המחלקה לכירורגיה פלסטית בבית חולים קפלן, השתלים המומלצים ביותר לשימוש הם שתלים אמריקאים בעלי תו התקן של ה-FDA. לדבריו, "השימוש בשתלים אלה נעשה כבר שנים רבות ועד כה ראיתי מעט מאוד סיבוכים וכמעט אפס אחוז דליפות".

 

חברות אשר מייצרות שתלים מסוג הזה, דוגמת חברת mentor, מעניקות אחריות לכל החיים, ובמידה והשתל נקרע הן מחליפות אותו על חשבונן. חברה אמריקאית נוספת בעלת אישור ה-FDA היא חברת allergen  שאינה משווקת בארץ בשל מחיריה הגבוהים.

 

שתלים נוספים בהם נעשה שימוש בארץ הם שתלים אירופאיים צרפתיים של euro silicon או שתלים ברזילאיים של silimed. תו התן האירופאי פחות מחמיר מזה האמריקאי ויש לזכור שמי שאישר את השימוש בשתלי PIP היה משרד הבריאות הצרפתי. 

מה ההרכב של שתל מאושר לשימוש?

גם דר' יצחק טוכמן, מומחה לכירורגיה פלסטית - בית חולים "שערי צדק" בירושלים וחבר האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית,ממליץ על השתלים האמריקאים. לדבריו, "שתלים מסוג זה הם בעלי מעטפת מחוספסת והסיליקון שבתוכם אינו נוזלי. הסיליקון בו משתמשים הוא בעל דרגת קושי מסוימת; כך שאם חותכים את השתל באמצע, הסיליקון שבתוכו אינו נוזל החוצה ומתפשט בגוף".

 

מצד שני, מדגיש דר' טוכמן כי "יש לזכור שעל השתל פועלים כוחות אדירים. כל תנועה בגוף או תנועה של היד גורמת לחיכוך בין תוכן השתל לבין המעטפת שלו, כך שלבסוף הוא נשחק ונקרע. כלומר אין שתל שמחזיק מעמד לנצח".

 

נורת אזהרה: מחיר נמוך מדי

לפי דר' טוכמן: "בניתוחי חזה מומלץ לבחור בשתלים הטובים ביותר ולא להתפתות אחר מבצעים. כל שנה לקראת החגים והקיץ אנו שומעים על ניתוחי חזה במחירים של 10,000-12,000 שקלים וכך קורה שנשים מוצאות את עצמן עם שתלים מסוג PIP (שהיו זולים יותר)".

 

בנוסף לכך, מזהיר דר' לויאב ממנתחים שאינם מומחים לכירורגיה פלסטית (כ-5% מהניתוחים האסתטיים מבוצעים על ידי כירורגים שאין להם הכשרה מקצועית) ומשתלים לא חוקיים המוברחים לארץ ממדינות כמו הודו ומוצעים בשוק במחירים מגוחכים.

 

מתי מומלץ להחליף את השתלים?

לפי דר' טוכמן, "ההמלצה היא להחליף את השתל כעבור 8 או 10 שנים, לפני שהמעטפת נקרעת. בפועל נשים מעטות אכן מחליפות את השתל לפני שקיימת איתו בעיה, שהרי ניתוח חדש עולה הרבה כסף".

 

דר' לויאב טוען כי ההמלצה של האיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית ואסתטית לנשים שעברו השתלת חזה היא להגיע למעקב פעם בשנה, לעבור אולטראסאונד שד פעם בשנתיים וממוגרפיה פעם בחמש שנים.

 

מה הן תופעות הלוואי והבעיות בריאותיות שעשויות להופיע לאחר השתלה?

לפי דר טוכמן "יש את הסיבוכים המיידים שעלולים לצוץ לאחר הניתוח. סיבוכים מסוג זה כוללים זיהומים ודימומים, תזוזה של השתל למעלה, למטה או לצדדים. סיבוכים מאוחרים יותר כוללים התכווצות סביב השתל כתוצאה מכך שגופך מכיר בשתל כגוף זר, דבר העלול ליצור צלקת קשה ומגרדת. סיבוך נוסף, נדיר יחסית (אחד למיליון), הוא יצירתו של גידול ממאיר מסוג לוקמיה בקפסולת השתל".

 

איפה כדאי לעשות השתלת חזה?

דר' טוכמן מסביר כי "חשוב לבדוק שהרופא אותו את לוקחת הוא חבר באיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטיתושהניתוח נעשה בבית חולים בו קיימים כל התנאים לטיפול. לצורך העניין אם בחורה צעירה מגיעה לניתוח והיא לא יודעת אם היא רגישה לחומר מרדים מסוים ואני מבצע את הניתוח במשרד כלשהו באמצע הקניון אותה בחורה נמצאת בבעיה. בבית חולים, לעומת זאת, קיימים רופאים נוספים ומרדימים מומחים שיכולים לסייע עד למצב של טיפול נמרץ".

 

כמה ניתוחים תיאלץ לעבור בחייה אישה שעברה ניתוח הגדלת חזה?

דר' לויאב טוען כי "סביר להניח שאישה שעברה ניתוח להגדלת חזה ככל הנראה לא תעבור יותר מהחלפה אחת". הנחה זו אגב תקפה, לדבריו, גם לגבי נשים אשר עברו את הניתוח הראשון שלהן בשנות ה-20 לחייהן, שכן בפועל נשים מחליפות את השתלים רק לאחר 15 או 20 שנה.

 

דבר נוסף שיש לקחת בחשבון בהקשר הזהן הוא "שהוצאת שתלים מבלי להחליפם בשתלים חדשים תיצור מראה שד הדומה לזה של שני כיסים ריקים".

אם אכן התגלתה בעיה בשתלים, מה הם הצעדים המשפטיים בהם אפשר לנקוט? גם כאן כדאי להתמצא בנבכי ההליכים המשפטיים.

 

מהי רשלנות רפואית וכיצד אני יודעת מתי אני יכולה לתבוע?

עו"ד נתי רון, מנהל פורום רשלנות רפואית בפורטל "משפטי", קובע כי "רשלנות רפואית היא הגדרה רחבה לשורה של מקרים שהמכנה המשותף שלהם הוא מקרים בהם רופא פעל (או לא פעל) באופן שרופא סביר אחר היה פועל (או לא היה פועל) באותו מקרה. על מנת שהרשלנות תזכה את החולה בפיצויים עליו או עליה להוכיח כי הרשלנות גרמה לו או לה לנזק גופני או נפשי".

 

עו"ד רון מוסיף כי "ישנם מקרים בהם רופא מנתח- כירורג פלסטי פועל ברשלנות ללא כל קשר לסוג השתל בו הוא משתמש. כך במקרה בו הוא מחזיר שתל שהזדהם לגוף האישה או במקרה בו הוא לא מזהיר את האישה מפני סכנות הכרוכות בניתוח ואשר מתממשות, למרבה הצער, לאחר מכן".

 

מתי תובעים את הרופא ומתי את היצרן/המשווק?

"במקרה בו מתברר כי השתל שהוכנס על ידי הרופא היה פגום יש לבדוק האם הדבר היה ידוע או צריך להיות ידוע לרופא בזמן שהכניס את השתל לגוף האישה. אם באותה שעה לא היה כל איסור בדבר השימוש בשתל (כגון על ידי משרד הבריאות) ולא הייתה כל ידיעה על סכנה שכרוכה בשימוש בו, אז אין לאישה עילת תביעה נגד הרופא.

 

מצד שני במקרה כזה כן תיתכן עילה כנגד היצרן. במקרה שהיצרן הינו בחו"ל ניתן לבקש רשות מבית המשפט למסור לו כתבי תביעה בחו"ל. בכל מקרה ניתן ואפשר לתבוע לפי החוק גם את הספק והמשווק מטעם היצרן בישראל. באופן פרדוקסאלי, דווקא המשווק יהיה זה שבדרך כלל יסיע לך בתביעה כנגד היצרן שכן במידה ואין יצרן כספי הפיצויים יצאו מכיסו". 

לפי משרד הבריאות, כיום אין ייבוא שוטף ופעיל של שתלי סיליקון מסוג PIP וכיום לא מאושר ייבוא של שתלים מסוג זה לארץ, אולם בעבר השתלים כן היו מאושרים. מצד שני, ה-FDA, התריע על פגמים בשתלי הסיליקון של החברה הצרפתיתPIP  כבר בשנת 2000.

 

עו"ד רון  מוסיף ש"החוק קובע כי רופא מיומן צריך לדעת את האינפורמציה שרופאים מיומנים בשדה שלו צריכים לדעת. ברגע שרופא לוקח על עצמו לנתח מישהו בניתוח פלסטי הוא צריך לדעת את המצב העדכני ביותר של הרפואה הפלסטית. בסופו של דבר לא מדובר בטכנאי פשוט".

 

כיצד אני יודעת מהו סוג השתל שיש בגופי?

"דווקא לשתלי הסיליקון יש ממש תעודת זהות. השתלים ממוספרים במדויק והמסמכים הרפואיים מתעדים את סוג השתל שנעשה בו שימוש, תאריך יצורו, שם היצרן ומספר האצווה שלו. מצד שני החובה של בתי חולים על שמירת מסמכים רפואיים היא רק 7 שנים מיום הניתוח".

 

לפי משרד הבריאות, בישראל הושתלו שתלי PIP בכ-850 נשים. מספר זה מהווה כ-5% מכלל הנשים שעברו הגדלת שד באמצעות שתלי סיליקון. כמו כן לא בוצע שימוש בשתלים מסוגPIP  בכלל בתי החולים הציבוריים וכן ברוב בתי החולים הפרטיים כמו אסותא, המרכז הרפואי הרצליה, מרכז רפואי חורב, אלישע ורמת מרפא.

 

השימוש בשתלי סיליקון מסוגPIP  נעשה במרפאות: מרכז רפואי פרטי עתידים, סינופסיס (מירב), נארא, מרפאת רפאל ברמת גן, מרפאת התאומים, סניטס, מרכז רפואי רמת אביב, מרפאת אריאל (לשעבר) ומרכז רפואי אסתטי בנתניה.

 

הנשים שנותחו במרכזים אלה ובמיוחד נשים שנותחו על ידי ד"ר ריגלר (שניתח את מרבית הנשים בהן הושתלו שתלי PIP) או על ידי עשרה רופאים נוספים ששמותיהם נמצאים במוקד המידע של משרד הבריאות, מתבקשות לפנות לרופא המנתח כדי לקבל מידע על סוג השתל.

 

מה קורה במידה ונותחתי בשתל PIP, הוא לא נקרע, אך אני לחוצה מהעובדה שיש בגופי מוצר פגום שעלול להזיק לי? האם אני יכולה לתבוע?

עו"ד רון מסביר: "קיימת כאן עילה לתביעה, בעיקר נגד היצרן או המשווק. ברגע שאישה תטען כי היא מפחדת שהשתל עלול להתפוצץ, יכול להיות שבית המשפט יחליט שהיצרן ו/או המשווק יישאו בעלות הניתוח, האשפוז והשתל החדש – כאן כבר מדובר בעשרות אלפי שקלים".

 

כאמור לפי העדכון האחרון ממשרד הבריאות קופות החולים יממנו את הוצאת השתלים ואת האשפוז, אך עלות השתל תהיה על המטופלת. כלומר תביעה של היצרן במקרה כזה יכולה לכסות את עלות השתל אותו נאלצת המטופלת לשלם מכיסה.

 

_____________________________________

כאשר פנינו למשרד הבריאות על מנת לקבל תשובות ומידע עדכני ומהימן בנוגע לשתלים המורשים ולסכנות הכרוכות בניתוח להגדלת חזה, טענה מחלקת הדוברות של המשרד שמדובר בעבודת תחקיר קשה וכי תשובה תינתן תוך מספר ימים. עד לרגע פרסום הכתבה משרד הבריאות לא השיג מי מטעמו שייענה על השאלות.