מחקר חדש של ד"ר כריס אייקין מצפון קרוליינה, מצא כי בשעתיים שלאחר התפרצות זעם הן כמו שעון מתקתק – והסיכוי לחטוף בהן התקף לב גדל פי שניים. בנוסף, המחקר מצא שיש סיכון גבוה פי שלושה ללקות בשבץ מקריש דם למוח או דימום בתוך המוח במשך השעתיים שלאחר התפרצות כעס, ולאנשים עם מפרצת באחד מעורקי המוח, סיכון גבוה פי שישה לפקיעת המפרצת לאחר התפרצות הזעם.

 

-פרסומי-

הידעת?  מעכשיו לא חייבים להגיע למרכז הרפואי כדי לחדש מרשמים, לקבל אישור מחלה או הפניות לבדיקות שגרתיות.

אפליקציית מכבי והאתר מאפשרים לחברי מכבי עם סיסמה לשלוח בקשות לרופא המשפחה ולחסוך בזמן ובתורים. כל שעלייך לעשות הוא להיכנס לאזור האישי> תקשורת עם הרופא ולהשאיר פרטים.

 

ד"ר אורית שטיין-רייזנר, פסיכיאטרית ומנהלת מחלקת בריאות הנפש של מכבי שירותי בריאות, מסבירה מדוע ואיך הכעס כל כך משפיע על חיינו. "אנשים משתמשים במגוון תהליכים מודעים ולא מודעים להתמודד עם רגשות הכעס שלהם, כאשר שלוש הדרכים העיקריות הן הבעה, דיכוי והרגעה. כל אחת מהדרכים מובילה לתמורות שונות. האופן הבריא הוא, כמובן, להביע את הכעס באופן אסרטיבי אך לא אגרסיבי, אך הדרך האינסטינקטיבית להביע אותו היא להגיב באגרסיביות. כעס הוא תגובה טבעית, ומנגנון הישרדותי המאפשר לנו להילחם ולהגן על עצמנו כאשר אנו מותקפים", מסבירה ד"ר שטיין. "מצד שני, לא נוכל להשתלח פיזית בכל אדם או חפץ שמכעיס אותנו. כאשר מביעים כעס באופן אגרסיבי, עולה קצב הלב, כמו גם הורמוני האנרגיה אדרנלין ונוראדרנלין. מכאן יש סיכון לאירועים לבביים ולשבץ".

ד"ר שטיין מביאה דרכים נוספות שבהן גופנו נפגע בעקבות כעסים, ומעניקה עצות עבור מי שמעוניין להפחית את הרגש הזה בחייו:

*  החלשת המערכת החיסונית

"כעס מוביל להחלשת המערכת החיסונית. כתגובה לכעס, יורדת למספר שעות רמת הנוגדנים מסוג A", מגלה ד"ר שטיין. "כך שאם אדם מוצא עצמו כועס הרבה, כנראה שהוא גם חולה לעיתים קרובות יותר". כך, מדענים מאוניברסיטת הרווארד בדקו בקרב אנשים בריאים, כיצד זכרון מהעבר שהכעיס אותם גרם לנפילה בת שש שעות ברמת הנוגנדים מסוג A, קו ההגנה הראשון של המערכת החיסונית.

הכעס פוגע בנשימה

לא רק עישון יכול לפגוע במערכת הנשימה שלכם. מחקר שערכו חוקרים מאוניברסיטת הרווארד במשך שמונה שנים מצביע על כך שככל שאדם כועס יותר כך קיבולת הריאות שלו גרועה באופן משמעותי. החוקרים שיערו כי העליה בהורמוני לחץ, הקשורים לכעס, יוצרת דלקת בדרכי הנשימה.

*  הדחקת הכעס מובילה לחרדה ודיכאון

"כעס יכול להיות מודחק. זה קורה כאשר אנו מחזיקים בכעס פנימה, מפסיקים לחשוב עליו, ומנסים להתמקד במשהו חיובי", מסבירה ד"ר שטיין. "המטרה היא לעכב או לדכא את הכעס ולהפוך אותו להתנהגות בונה. הסכנה בסוג זה של תגובה היא שאם אינו מוצא ביטוי, הכעס עשוי לפנות פנימה ולהביא למצב של דיכאון. כעס שלא מובע יכול להוביל לביטויים פתולוגיים של כעס, כגון התנהגות פסיבית-אגרסיבית, ציניות, עוינות וביקורתיות מופרזת".

החרדה אף היא הולכת יד ביד עם בני אדם כעוסים. במחקר משנת 2012 שפורסם בכתב העת לטיפול התנהגותי קוגניטיבי נמצא כי כעס יכול להחמיר סימפטומים של הפרעת חרדה כללית, מצב המאופיין בדאגה מוגזמת ובלתי נשלטת. כעס ועוינות מודחקים תורמים רבות לחומרת הסימפטומים.

הכעס מקצר את תוחלת החיים

מחקר של אוניבריסטת מישיגן שנמשך 17 שנים, מצביע על כך שזוגות אשר מבטאים כעס ואומרים את אשר על ליבם חיים יותר מאלו השומרים בבטן. "שמירת הכעס בפנים פירושה תסכול, ומתברר שהכעס המודחק הזה יכול גם לקצר את החיים", מוסיפה ד"ר שטיין.

יש דבר כזה - לכעוס נכון?

אם כל אלו שכנעו אתכם למצוא דרכים חדשות להתמודד עם הכעס, ד"ר שטיין מביאה כמה עצות: "המטרה בשליטה בכעסים היא להפחית הן רגשות והן את העוררות הפיזיולוגית לה גורם כעס", היא מסבירה. "לא ניתן להיפטר או להימנע לחלוטין ממצבים או מאנשים מכעיסים, אך בהחלט ניתן ללמוד לשלוט בתגובות שלנו. בין הכלים בהם ניתן להיעזר עבור שליטה בכעסים: הרפיה, כגון נשימות עמוקות ודמיון מודרך אשר יכולים לעזור להרגיע רגשות כעס, שינוי דרך החשיבה - ניסיון להחליף חשיבה מוגזמת ודרמטית שמעורר הכעס במחשבות רציונליות יותר, פתרון הבעיות המתסכלות אותנו, בניית תקשורת טובה יותר, שימוש בהומור ועוד. אם הכעס יוצא מכלל שליטה, ויש לו השפעה משמעותית על מערכות היחסים ועל אספקטים נוספים של החיים - כדאי לשקול פנייה לייעוץ בכדי ללמוד כיצד להתמודד טוב יותר עם כעסים".