מדי שנה בחודש אוקטובר יוזמת האגודה למלחמה בסרטן את חודש המודעות לסרטן השד, במטרה להעלות על סדר היום הבריאותי את הסרטן שפוגע באישה אחת מכל שבע-שמונה נשים (וגם במעט גברים).

 

עוד באון לייף:

 
כדי שכל אחת ואחת תדע כמה שיותר על המחלה, פנינו לד"ר שני פאולך-שמעון, מנהלת שירות לסרטן השד בנשים צעירות במכון האונקולוגי בשיבא תל השומר ויועצת של האגודה למלחמה בסרטן, כדי לברר מהן 10 השאלות שצריך לשאול את הרופא לגבי אבחון ומניעה.
 
יש שאלות שחייבים לשאול שחייבים לשאול את הרופא\ה. צילום: Shutterstock

 

איך נבדקים?

"כל אישה מגיל 25 צריכה לעבור בדיקת שד ידנית על ידי כירורג פעם בשנה, זו ההמלצה הגורפת", מסבירה ד"ר פאולך-שמעון מה לבקש מרופא המשפחה או הגניקולוג שלך.

 

מתי עליי לעבור בדיקת ממוגרפיה?

"בדיקת ממוגרפיה מומלצת לנשים מגיל 50 ומעלה פעם בשנתיים. אין הוכחה מחקרית שבדיקת ממוגרפיה יעילה לנשים מתחת לגיל 50 בשל מבנה השד של נשים צעירות. זו גם ההנחיה בארצות הברית ובאירופה וישראל מיישרת קו בנוגע להמלצה העולמית, ולכן אין להתעקש מקבל הפניה מהרופא לממוגרפיה אלא אם את בת 50 ויותר או נמצאת בקבוצת סיכון", מסבירה ד"ר פאולך-שמעון.

 

מתי עליי לעבור בדיקת אולטראסאונד?

"לבדיקת אולטראסאונד אין ערך ללא ממוגרפיה, והיא משמשת כבדיקה משלימה בהתאם לשיקול דעתו של הרופא. אולטראסאונד, כמו ממוגרפיה, מיועדת אף היא לנשים מגיל 50 והיא נועדה לנשים בעלות רקמת שד צפופה. נשים מתחת לגיל 50 מופנות לממוגרפיה ו\או לאולטראסאונד במקרה שהן שייכות לקבוצת סיכון", אומרת ד"ר פאולך-שמעון.

 

האם אני משתייכת לקבוצת סיכון?

יש כמה קבוצות נשים באוכלוסייה הנחשבות בקבוצת סיכון לפתח סרטן השד:

  • גיל- הסיכון לחלות בסרטן עולה עם הגיל. סרטן השד נפוץ יותר בקרב נשים מגיל 50 ויותר, כ-80% מהחולות מאובחנות בגילאים אלו, מתוך ה-20% הנותרים, רק כ-7% מאובחנות מתחת לגיל 40. "בניגוד לתחושה הרווחת, לא מדובר במגיפה בקרב נשים צעירות ונכון להיום אין עלייה של סרטן השד בצעירות מגיל 40. מה שעלה זו המודעות, השיח הציבורי והסיקור התקשורתי", מציינת ד"ר פאולך-שמעון.
  • היסטוריה משפחתית- נשים שבמשפחתן חלו בסרטן השד, סרטן השחלות או סרטן הלבלב נחשבות בקבוצת סיכון. שימו לב, לא מדובר רק בהיסטוריה משפחתית מצד האם אלא גם בהיסטוריה משפחתית מצד האב.
  • מוטציה גנטית- נשים שהן נשאיות של המוטציה הגנטית BRCA1, BRCA2, בדומה לשחקנית אנג'לינה ג'ולי. יש לציין שמדובר באחוז זניח מכלל הנשים הנושאות את המוטציה.
  • נשים שחלו בסרטן השד בעבר.
  • נשים שנחשפו בעבר לקרינה.
  • נשים שלא ילדו מעולם, או שילדו בגיל מבוגר.

 

מה עליי לעשות אם אני נמנית על קבוצת סיכון?

"נשים הנמנות על קבוצת הסיכון צריכות לבקש הפניה לייעוץ גנטי. רופאי המשפחה והגינקולוגים לא תמיד מבינים את הסיפור המשפחתי ולא רואים את כל התמונה, לכן יועץ גנטי יוכל להחליט טוב יותר על הבדיקה הגנטית הנחוצה ועל המשך טיפול או מעקב", מסבירה ד"ר פאולך-שמעון.

 

מהם סימנים מחשידים שעליי לשים אליהם לב?

"כל שינוי בשד, פנימי או חיצוני, דורש בדיקה", פוסקת ד"ר פאולך-שמעון, "אם את חשה גוש בשד לא לוותר לרופא שאומר משהו בסגנון 'את צעירה מדי לסרטן' או רופא שאומר לאישה מניקה שזה 'סתם גוש חלב'. אין חיה כזו גוש חלב או סתם גוש, כל שינוי מצריך בירור מקיף. סימן מחשיד נוסף הוא פצע או פריחה דמוית אקזמה על גבי השד וסביב הפטמה. הכלל הוא שכל שינוי שלא חולף תוך שבועיים מצריך בירור, שכן פצע או אקזמה עלולים להעיד על סרטן שד דלקתי או מצב שהוא טרום סרטני".

 

נמצאת בקבוצה סיכון? מומלץ לפנות לייעוץ גנטי. צילום: Shutterstock

 

מה לגבי בדיקת מישוש עצמי?

"זו בדיקה שהייתה נהוגה בעבר, אולם לא הוכח שזה מסייע באבחון מוקדם ולכן ההנחיה בעולם היום היא תהיו מודעות לגוף שלכן ותפנו לייעוץ לגבי כל שינוי. מובן שאין סיבה שלא למשש לבד בזמן המקלחת ולוודא שלא חל שינוי, אולם זה לא במקום בדיקה שנתית אצל כירורג או ממוגרפיה מגיל 50. כירורג טוב יודע להבחין בגוש שעלול להיות סרטני (שהוא נוקשה כמו אבן, גרגירי ובעל מאפיינים שונים מציסטה)", אומרת ד"ר פאולך-שמעון.

 

מה עליי לעשות כדי להוריד את הסיכון לסרטן השד ככל האפשר?

"שמירה על אורח חיים בריא ומאוזן היא ההמלצה הגורפת לגבי כל איש ואישה. אין הוכחות חד משמעיות לגבי מזונות מסוימים כמונעים או מגנים, אולם ידוע שהשמנת יתר מעל גיל 50 מעלה את הסיכון וגם צריכת אלכוהול הוא גורם שהוכח כמעלה את הסיכון. לגבי השאר - מומלץ לצרוך תזונה מאוזנת ולעסוק בפעילות גופנית אירובית באופן קבוע. עוד גורם שידוע כמוריד את הסיכון הוא הנקה ממושכת ככל האפשר", אומרת ד"ר פאולך-שמעון.

 

אם עברתי ניתוח הגדלת חזה, האם הבדיקות לגבי שונות?

"מי שבגופה הושתלו שתלי סיליקון צריכה להתייעץ עם הרופא המטפל ולעתים תקבל הפניה לממוגרפיה גם אם היא צעירה או ל-MRI אם הרדיולוג לא מקבל תמונה מספיק ברורה בממוגרפיה", מסבירה ד"ר פאולך-שמעון.

 

האם גלולות, טיפול הורמונלי בגיל המעבר וטיפולי פוריות מעלים את הסיכון?

"הדעות של המומחים חלוקות לגבי גלולות למניעת הריון. יש מחקרים שמראים שגלולות מעלות במעט את הסיכון ויש מחקרים ששוללים את הקשר; גם לגבי טיפולי פריון אין תשובה חד משמעית ואני ממליצה לנשים שנמצאות בתהליכי פוריות ארוכים ללכת פעמיים בשנה לבדיקה של כירורג שד; לגבי נשים בגיל המעבר - טיפול הורמונלי בשל הפסקת פעילות השחלות מלווה בעלייה בסיכון לסרטן השד. נשים צריכות לשאול את עצמן אם הן מעוניינות בכל זאת בטיפול הורמונלי על אף העלייה בסיכון, ואם הן בכל זאת בוחרות בטיפול עליהן להקפיד יותר על בדיקות של פעמיים בשנה אצל כירורג וממוגרפיה. ובכל מקרה, ההמלצה היא ליטול הורמונים לכמה שפחות זמן, שכן הסיכון עולה רק בעת הנטילה ולא מעבר לכך", מסכמת ד"ר פאולך-שמעון.