מסתבר שהנסיך של שלגיה לא כזה מושלם, שוונדר וומן היא לא עד כדי כך בלתי מנוצחת ושלהומור סימפסון יש צדדים אפלים, או לפחות ככה עולה מיצירות האמנות החדשות של אלכסנדרו פלומבו. האמן האיטלקי בן ה-40 החליט לעורר את המודעות לאלימות במשפחה כלפי נשים בעזרת הדמויות המצוירות הכי מפורסמות בתרבות האמריקאית.

 

איך זה קרה?

 

בדיוק ככה

 

פלומבו, שידוע בפרובוקציות שלו, גייס את שלגיה כאישה שותתת דם מתחת לרגליו של הנסיך, את מארג' סימפסון חבולה ומחובקת בזרועות בעלה הומר, את וונדרוומן עם פנס בעין ויד של גבר שחוסמת את פיה מלצעוק ואת פרד ווילמה פלינסטונס חבוקים, כשווילמה חבולה ופרד מחזיק מאחורי גבו נבוט. עניין חוזר ובולט באיורים זו העובדה שכל הגברים מחייכים (למעט פופאי, שלעולם לא מחייך גם ככה) ומציגים לעולם את החזות הרגילה שלהם, בעוד שאצל הנשים נשקף מבט שונה לגמרי, אשר מסגיר את מה שהתרחש. על אחד מהאיורים מופיעה גם השאלה "איזה מין גבר אתה?".   

 

מי משתיק את וונדרוומן?

 

אין ספק שהדיסונסס הגדול בין איך שאנחנו רגילים לראות את הדמויות האלו – חייכניות, מאושרות ונטולות כל רמז לעצב או למציאות, מצליח להכות חזק בבטן הרכה, אולי אפילו יותר מקמפיין רגיל המבקש לעורר מודעות לנושא. "אלימות במשפחה היא תופעה כל כך נרחבת, שהקורבנות שלה כמו גם התוקפים יכולים להיות כל אחד", אמר פלומבו, "אפילו זוגות שנראים נורמלי".

 

כאן גרה בכיף משפחת פלינסטונס

 

על פי הארגון האמריקאי  DomesticViolence.org, אישה מותקפת מילולית או פיזית בארצות הברית בכל 9 שניות, ועל פי סקר שערכה הממשלה שם, בין 55 אחוז ל-95 אחוז (!) מהנשים שהותקפו על ידי בן זוגן לא דיווחו למשטרה, למקלטים, או לאף ארגון - בין אם ממשלתי ובין אם לא.   

 

אתם עדיין אוהבים אותנו?

 

זו לא הפעם הראשונה שפלומבו מגייס את הדמויות של דיסני כדי להעביר מסרים חברתיים ולתקן עוולות חברתיות. בתחילת השנה הוא פרסם סדרת איורים תחת הכותרת "אתם עדיין אוהבים אותנו?", בה הוא הראה בין השאר את פוקהונטס, שלגיה וסינדרלה על כיסא גלגלים או כרותות איברים. עוד הציג פלומבו גם איור שמציג את עורכת "ווג" אנה וינטור עם סכין קצבים וראש ארנב בידה, כמחאה על אהבה של וינטור לפרוות, וכן את ויקטוריה בקהאם כשלד בבקיני, יחד עם הכיתוב "אייקון אופנה אנורקסי". פלומבו, שבעצמו איבד רגל בגלל מחלת הסרטן, קיבל ביקורות מעורבות לעבודותיו, שמצד אחד נראות לפעמים כפרובוקציות בכוח, ומצד שני מעזות להגיש נושאים רגישים וחשובים ללא תיווך ועידון מיותרים. כך או כך הוא בסופו של דבר משתמש בדמויות הכי בדיוניות שיש, על מנת להגיש לנו את המציאות הישר לפנים.   

 

סקיני ויקי