תמיד רציתי להיות עיתונאית חוקרת. אבל משום מה לא עלה בידי. הטור הזה הוא תיקון קטן שלי לרצון לחקור נושא מסוים לעומק ולפרסם מסקנות לגביו.


מי שלא שמע עדיין, ישנה אפליקציה חדשה שמסתובבת לה בין הסלולריים שנקראת סיקרט. מטרת האפליקציה שהובאה אלינו מעבר לים הינה פשוטה ולטעמי אף גאונית :   

 אתה אנונימי לגמרי ויכול לחלוק כל סוד שאי פעם ישב על ליבך - ממש שם. אף אחד לא יודע מי אתה, ההבטחה של מייסדי האתר היא גם שאף אחד לעולם לא יידע מי אתה. זה גם המקום שבו גם אנשים אחרים יכולים להגיב לסוד הזה (גם הם אנונימיים בדיוק כמוך). רעיון מופלא לטעמי.

 

אך לצערי האפליקציה הזאת קיבלה טוויסט נוראי ואפל ואנשים החלו לכתוב דברי נאצה ובלע על אנשים אחרים. בקיצור, זה הפך לאפליקציית טינופת מסוכנת ביותר שמספיק מאמרים נכתבו עליה בתקופה האחרונה.

אני נחשפתי אליה בזמן ישיבה רבת משתתפים. חלק מהנוכחים היו עסוקים באובססיביות בסלולארי שלהם, עד שביקשתי לראות במה הם כל כך עסוקים . הישיבה מיד הופסקה וכל תשומת הלב הופנתה להסבר על האפליקציה הזאת. אחרי ששוטטתי בה כחמש שעות, הבנתי את העיקרון ומחקתי אותה.

 

אז למה בכל זאת חזרתי אליה ? פה הסיפור שלנו מתחיל.

 

כידוע, כל מי שמעלה פוסט באפליקציה הזאת, כל מיני אנשים מגיבים לו. אתה לא יודע מיהו אותו מגיב אבל ישנה אפשרות,  אם התכתובת הופכת להיות אישית יותר, לעבור לצ'ט אנונימי אישי (כן יש כזה דבר) אשר נמצא באתר אחר .  מבולבלים? אני עוד יותר.

 

שאלתי את עצמי ? למה שאנשים שממילא אינך יודע את זהותם, ירצו להמשיך להתכתב באופן אישי שוב בצורה אנונימית לגמרי ? האם זה הפך למוקד היכרויות חדש ? האם עד כדי כך הפכנו למכורים לאון ליין ששכחנו מה יש באוף ליין ? היינו החיים האמיתיים? רציתי גם לדעת אם באמת ישנם אנשים שנמצאים בקשר זוגי כלשהו וממשיכים לחפש כל הזמ את הדבר הטוב הבא ? הפעם בצורה אנונימית כדי שלא ייתפסו?אז הלכתי לבדוק.

 

חלקתי סוד באפליקציית סיקרט(אין לכ מה לחפש אותו, הוא מזמן נמחק). סוד אמיתי על משהו שעשיתי לפני מספר שנים לבחור שנהג בי בצורה מעט לא הוגנת (מדובר במישהו שהיה בן זוגי לתקופה קצרה אך משמעותית) והרגשתי מאוד אשמה לגבי אותו מעשה אבל גם מאוד שלמה לגביו, והמתנתי לתגובות. אלו לא איחרו לבוא. חשוב להסביר למי שלא מכיר, שלכל מגיב בסיקרט מוענק אייקון מסוים (נגיד אניה, כתר, כדור ועוד). . קיבלתי מחמאות רבות על הסוד שחלקתי? והנה רק חלק :

"גם מתוחכמת וגם כותבת בלי שגיאות כתיב, אין הרבה כמוך"

"תותחית, את נשמעת בחורה אש. כל הכבוד וזאת מחמאה מבחורה"

אחד המגיבים כתב ואני מצטטת : "בחורה מדהימה שכמוך. האידיוט שהיית איתו לא שווה אותך". אני כתבתי "תודה". הוא המשיך : " אני באמת בחור נאמן". ואף הגדיל וכתב "מגיע לך הרבה יותר ואני רוצה שתדעי שאני מאוד ראוי"

ואז הוא שאל קבל עם ומסך לגילי.  עניתי לו שאני מספיק חכמה לא לענות על זה

 

ואז הגיעה ההזמנה : בואי תעברי לצ'אט האנונימי.

 

לקח לי משהו כמו עשרים דקות למצוא את האתר (למי שממש רוצה לדעת הוא נקרא anonyfish.com ) נרשמים הייתי צריכה להמציא  שם קוד מתחכם, כי הכל הרי אנונימי,   ולחפש את שם הקוד שאותו בחור (או אולי זאת בחורה) נתנו לי על גבי מסכי הסיקרט. סרקתי את האתר הזה ואכן, פה אנשים לא מתביישים להגיד מה הם מחפשים, באיזו תנוחה הם גומרים הכי מהר ומה מחרמן אותם הכי בעולם.

 

שלחתי הודעה לאותו הקוד שניתן לי. הודעה קצרה של "הי". והתחלנו להתכתב (ההודעות מגיעות לתיבת דואר פרטית באתר) . לא מסרתי יותר מדי פרטים מזהים מי אני ומאיפה אני, כי קלטתי שמעברו השני של הצ'אט נמצאת אישיות שמאוד שמחה לחלוק עימי פרטים אישיים.

 

הייתי צריכה לדעת שמשהו לא הסתדר בכל הפאזל הזה כשהוא סיפר את גילו, עיסוקו ומקום מגוריו. משהו היה נשמע לי יותר מדי מוכר. ואז בתמימות רבה המשכתי לשאול שאלות בלי שזה יתפרש כחקירה נגדית.

הפרטים הנוספים שהוא סיפר שוב צלצלו לי כמשהו מאוד מוכר. ואז שאלתי מה הסטטוס שלו והוא ישר ענה שהוא רווק. המשכנו להתכתב עוד כשעה, מחליפים הערות מאוד משעשעות אך גם עם נופך פלרטטני משהו ותהיתי עוד כמה זמן אני יכולה להמשיך להיות שנונה ומצחיקה כי אני באמת רוצה כבר ללכת לישון.

ואז הוא ביקש לדעת איך קוראים לי ואם אני בפייסבוק.

התקדמנו כמו שאומרים.

 

הסברתי שאני אשמח לדעת לפחות איך קוראים לו.

והוא לא היסס להגיד לי את שמו המלא.

 

בשלב הזה נשמטה לי הלסת. והייתה סיבה.

 

מדובר בבחור שיוצא עם מכרה שלי (אמנם לא חברה קרובה) כבר תקופה מסוימת. הם בסוג של קשר שאפשר לקרוא לו "קומפליקיטד" אבל עדיין בקשר. אפילו קרוב ואמיץ. היא לא שידרה לי שמדובר באותות חתונה או לפחות באב ילדיה אבל כמו שציינתי, מדובר במכרה ולא חברה של שיחות נפש אז לך תדע מה קורה שם באמת.

חרף כל זאת, כעסתי.

 

מדוע בחור שנמצא עם בחורה באמת איכותית מחפש ריגושים במקום שבו כולם אנונימיים, מדברים זימה וחולקים סיפורי סקס ? מדוע הוא מנסה לפתח משהו עם בחורה שמעולם לא ראה אלא רק התרשם מצורת הכתיבה שלה ותוכן הסוד שהיא חלקה בעולם שכולו וירטואלי והפעם גם אנונימי לגמרי?

 

בשלב הזה לא ממש ידעתי מה לעשות. להגיד לו את השם שלי ? לשלוח לו תמונה שלי? לקבוע איתו ואז להגיע עם בת זוגו ? לשלוח רק אותה לשם? לא להגיד כלום ? התייעצתי עם חברה טובה  והמסקנה הייתה שאני פשוט צריכה לעזוב את זה. מה שהוא ניסה לעשות היה נורא ברור. אין מה להיכנס לזה יותר מדי.

לצורך הטור הזה רק אגיד ששלחתי לו הודעה שתודה על הכל אבל לא מתאים לי וזהו.

 

אז נכון שהגעתי לסיקרט כי רציתי לבדוק מה קורה שם בעום האנונימי ובצ'טים, ויצא שגלשתי למקום אחר עם המסקנות שלי. זה בגלל כי הדרך שנטוותה קיבלה לה תפנית קצת אחרת..

 

אז המסקנות שלי מכל ההרפתקה הזאת :

1. מחקתי את אפליקצית סיקרט לאלתר ולא אשוב אליה.

2. פעם ראשונה ואחרונה שלי באתר anonyfish. מעולם לא התחבאתי מאחורי כינויים, לא אוהבת לדבר עם אנשים שלא רוצים לציין את שמם.

3. החלטתי להיות נושאת הדגל של פרוייקט "לפקוח את העיניים" שעיקרו פקיחת העיניים ולראות מה יש לנו במציאות היומיומית, ביום יום, בכאן ועכשיו. היינו חצי הכוס המלאה.

4. המילים "הדבר הטוב הבא" הוא שקר. זה לא קיים.

הדבר המרגש הזה שאתם מתכתבים איתו או בוהים בתמונה שלו ברגע זה, יתברר בסוף כעוד ניצנוץ זרקוני שלא משתווה למה שיש לכם כרגע. והסיכון הוא שאותה בחורה או בחור שהיו שם כל הזמן אתכם (גם ברגעים המקסימים וגם ברגעי השבירה שלכם, בכעס, בבכי , בחיבוק שהייתם צריכים כי עבר עליכם יום מזעזע) ילכו ולא יחזרו ברגע שיגלו מה אתם עושים.

5. אל תבגדו, זה מכוער. אל תתנהלו במקביל, זה מכוער באותה מידה.

ועל כזה דבר קשה לסלוח. זאת בגידה לכל דבר ועניין. זו בגידה נוראית כי היא לא נעשתה מתוך ליל שכרות כזה או אחר או מהתפרצות יצרים מטורפת (לא שאת זה אני חלילה מצדיקה) ? היא קרתה באופן הכי מחושב, הכי איטי ואסטרטגי לבדוק "מה עוד מחכה לי שם בחוץ" ו"האם אצליח למצוא משהו יותר טוב ממה שיש לי היום".

אם אתם לא רוצים להיות עם מישהו או לא שלמים עם מי שאתם נמצאים, שחררו אותו או אותה ואז תצאו לחפש את האביר או הנסיכה.

 

בואו נחזיר את המילה כבוד. לכל הצדדים.