כבר כמה שנים טובות נשים קובלות על שימוש בדוגמניות רזות בהצגת אופנה לנשים שמנות. כעת מפרסם הדיילי מייל כיצד בדיוק העסק הזה מתנהל בתעשייה. ליידיס אנד ליידיס, הכירו את תהליך הריפוד.

כן, אתן קוראות נכון. בשביל שדוגמנית במידה 12 תצליח ללבוש בגד במידה 18, יש לרפד את גופה. תהליך הריפוד מוכר היטב בתעשיית האופנה אולם איש אינו מדבר עליו בקול רם.

יש כאלה שאומרים שזה חלק מעסק. השאלה הנשאלת היא האם הלקוחות של מידות פלאס סייז מעוניינות לראות את הבגדים שלהן על דוגמניות במידות 18 ומעלה? כן! ודאי שכן!

אם כך, אז למה, למען השם, להשתמש בדוגמנית דקיקה עליה מולבש ריפוד חיצוני במקום פשוט בדוגמנית שמנה? מה ההיגיון שעומד מאחורי המהלך ההזוי הזה?

ובכן, ההיגיון של שימוש בדוגמנית רזה שהופכת באמצעות עזרים חיצוניים לגדולה יותר הוא האמונה של בעלי מותגים וקמעונאים שהבגדים לא ימכרו אם דוגמנית פלאס סייז תציג אותם. זו הסיבה שגם מותגים המיועדים לנשים מלאות ומגדירים את עצמם ככאלה, לנצח ישתמשו בדוגמנית לא מלאה בכלל או מלאה קצת. כולנו זוכרות כמה זמן לקחת ל'עונות' לסיים את החוזה שלה עם מרינה מקסימיליאן בלומין שממש לא ענתה להגדרה של "אישה מלאה" ובמי בדיוק בחרו ב'קרייזי ליין' כפרזנטורית למותג (כן, בגלית גוטמן שכל קשר בינה לבין פלאס סייז הוא מקרי בהחלט).

ויחד עם זאת, במקביל, אנחנו חיות בעידן מרגש ומעצים: דוגמנית פלאס סייז כבר הופיעה על שער של מגזין ריצה לנשים, נשים נלחמו באינסטגרם כדי שיוחזר ההאשטאג  #curvy שהוסר, נשים שמנות יצרו תנועת יוגה במדיה החברתית, ספורטאיות גדולות צוברות חשיפה, יריד אופנה עבור מידות גדולות הצליח בענק לפני מספר חודשים ודוגמניות במידה 22 כבר הופיעה על השער של מגזין People.

בסך הכל קורים נפלאים בכל הנוגע לנראות של נשים שמנות במדיה וההבנה שכל הגופים בכל הגדלים יכולים וצריכים לחגוג את היופי שלהם מתחילה אט אט לחלחל.  עכשיו רק נשאר שגם בעלי מותגים והקמעונאים יבחינו בהם וייקחו את ההחלטה הנכונה. הגיע הזמן.