מספר הזוגות שמעדיפים לעשות פונדקאות בחו"ל הולך וגדל בהתמדה בשנים האחרונות. מלבד זוגות חד מיניים ויחידים, גם זוגות הטרוסקסואלים העומדים בתנאים וזכאים לעבור את ההליך בארץ, בוחרים באפשרות של פונדקאות בחו"ל. הסיבות לכך הן, בין היתר, העלות הגבוהה הכרוכה בהליך פונדקאות בישראל ביחס למקומות אחרים בעולם, זמינות גבוהה של נשים המוכנות לשמש כפונדקאיות בחו"ל, והעובדה כי בחלק מהמדינות, בהודו ובגיאורגיה למשל, רמת הרפואה גבוהה ביותר ותהליכי הפונדקאות המתבצעים בתחומן מוסדרים מאוד. מפליא, אם כן, שהמדינה לא עושה יותר על מנת להקל על הורים מיועדים שעוברים את התהליך בחו"ל, ושרק עכשיו היא מצאה לנכון לבטל נוהג שיצר אפליה מתמשכת, בין היתר כנגד זוגות מהקהילה הגאה, בבואם לרשום את התינוק על שמם בישראל.

 

עוד באון לייף:

 

במקרה שבו מדובר בתינוק שמקורב גנטית לשני הוריו, אזי מקבלים שני ההורים צו הורות מבית המשפט לענייני משפחה ללא קושי. מרגע זה, נחשבים ההורים המיועדים כהוריו החוקיים של הילד לכל דבר ועניין. אולם, המדינה מתייחסת אחרת לזוגות שהביאו תינוק בפונדקאות בחו"ל, תוך שימוש בתרומת זרע או בתרומת ביצית. מדובר בזוגות חד-מיניים, (עבורם תרומת זרע או תרומת ביצית היא הדרך היחידה להביא לעולם ילד) ובזוגות הטרוסקסואלים, בהם אחד או שני בני הזוג סובלים מבעיה גופנית. בכדי לקבל צו הורות ולרשום את התינוק על שמו של ההורה הלא ביולוגי, הם נדרשים לעבור תסקיר מקיף של פקידת סעד מטעם משרד הרווחה, שקובע האם הם כשירים להיות הורים.

 

מדוע מפקפקת המדינה בכשרותם ההורית של מי שעשה פונדקאות בחו"ל עם תרומת זרע או תרומת ביצית? הסיבה היא רצונה של המדינה לוודא, כי התינוקות שנולדים בהליכים שכאלו אכן ייקלטו במשפחות אשר מעוניינות לגדל אותם, למרות שאחד ההורים איננו מקורב להם מבחינה ביולוגית. על פניו, יש בהליכים הללו משום היגיון, אבל כשבודקים לעומק, מגלים שיש בהם אפליה קשה וחמורה. זוגות שעושים פונדקאות בישראל ונעזרים בתרומת ביצית (נכון לעכשיו, בישראל אין פונדקאות עם תרומת זרע), אינם נדרשים לעבור תסקיר של פקידת סעד. גם זוגות שעושים פונדקאות בחו"ל ומביאים לעולם תינוק המקורב ביולוגית לשני הוריו, זכאים לקבל צו הורות מבלי שתיבדק המסוגלות ההורית שלהם. התוצאה היא אחת – המדינה בוחרת לפקפק בכשרות ההורית של זוגות חד-מיניים ושל זוגות הטרוסקסואלים שביצעו תהליך שכזה בחו"ל. במדינה דמוקרטית, אין  מקום לעשות איפה ואיפה.

 

יתרה מכך, מדובר בפגיעה משמעותית בהתנהלות התא המשפחתי. ההליכים הללו ארוכים, והעומס על רשויות הרווחה ועל בתי המשפט יכולים לגרום להם לקחת אפילו יותר משנה. במהלך התקופה הזאת, נמצאים בני הזוג בתקופה של אי ודאות כאשר נמנעת מאחד מהם, ההורה הלא ביולוגי, לקבל החלטות הנוגעות לילד, אפילו בעניינים חשובים כמו קבלת טיפול רפואי. במקרה שכזה, תצהיר נוטריוני יכול לאפשר להורה הלא ביולוגי להיות מעורב בכל הנוגע להחלטות רפואיות, אך למעשה, נמנעת מהם האפשרות להתחיל את חייהם כמשפחה רגילה, ולשים מאחוריהם את העובדה שאין להם יכולת להפוך למשפחה כמו רוב הזוגות, בדרך טבעית.

 

 

פונדקאות בהודו: חוות גידול של רחם להשכיר

"חוות הפונדקאות" בהודו הן מסע של 9 חודשים שכולל אלימות, ניצול כלכלי ונידוי חברתי. מציאות זו היא חלק בלתי נפרד מהזהות ומההיסטוריה שלכם ושל ילדיכם, ילדי הפונדקאות הבינלאומית. האם התוצאה מצדיקה את התהליך?

לטור המלא

 

לאחרונה עתרו שלושה זוגות חד-מיניים כנגד הצורך בתסקיר של פקידת סעד, וניצחו. בית המשפט לענייני משפחה קיבל את הטענות, כי עצם הדרישה הזו מקפלת בתוכה הטלת דופי ביכולת ההורית של הזוגות. עבור ההורים המיועדים, צעד זה גרם לשחרור אנחת רווחה של ממש, מכיוון שכעת התאפשר להם, לאחר שנים של כמיהה וציפייה, לפתוח פרק חדש בחיים באופן רשמי, כמשפחה. בעקבות זאת, הודיע משרד הרווחה,שהחליט לבטל את הצורך בתסקיר ובכוונתו לגבש רשימת קריטריונים (גיל, רישום פלילי, משך חיים משותפים ועוד), שתאפשר לבית המשפט לקבוע האם ניתן לאשר או לדחות את הבקשה לצו הורות. מדובר בשינוי קטן, לכאורה לא משמעותי, אבל עבור הקהילה הגאה זוהי בשורה של ממש, וצעד נוסף ומבורך לשיווין זכויות אמיתי בישראל.

 

אולם, ייתכן שמוקדם מכדי לשמוח. לא ברור האם יכול משרד הרווחה לאשר צעד כזה באופן גורף, שכן מדובר בשינוי דרישה שקיימת בחוק הפונדקאות עצמו. שינוי שכזה צפוי לקחת זמן רב, מכיוון שהוא עתיד להתווסף לרפורמה מקיפה בתחום, שתאשר, בין היתר, לזוגות חד מיניים ולבודדים לעשות פונדקאות גם בתחומי ישראל. בינתיים, יהיו חייבים הזוגות לפנות לבית המשפט אחד-אחד, בכדי לבקש "פטור" מתסקיר שכזה. הם ימשיכו להיות תלויים ברצונו הטוב של שופט זה או אחר, שפסיקתו תקבע כיצד יחוו את החודשים הראשונים שלהם כהורים.  

 

העובדה כי נדרש זמן רב כל כך לתקן עוול של שנים היא מקוממת מאוד. בייחוד כאשר ישנם צעדים נוספים שיכולה המדינה לעשות, חלקם אפילו טריוויאליים לחלוטין, שיקלו משמעותית על הורים המיועדים. למשל, בפונדקאות בחו"ל, נדרשים ההורים לעבור בדיקת רקמות, בכדי להוכיח קשר ביולוגי לתינוק שנולד. מדוע לא תגבש המדינה רשימה של מעבדות מאושרות בחו"ל, במסגרן ניתן לערוך את הבדיקה? כך תיחסך מההורים המיועדים תקופת המתנה של שלושה שבועות בחו"ל עם הרך הנולד, בזמן שהדגימות נשלחות לארץ ומתקבלת תשובה חיובית. מדוע לא תקצר המדינה את התהליכים הבירוקראטיים שעוברים זוגות בבואם לבצע פונדקאות בישראל? מדוע לא תציע להם הלוואות או מענקים שיסייעו להם לממן את ההליכים?

 

חשוב להדגיש, אלו הפונים לפונדקאות הם זוגות למודי סבל שבמרבית המקרים עברו אין ספור טיפולי פוריות שנכשלו וחוו אכזבות רבות. כל שהם רוצים הוא לממש את זכותם הטבעית ולהיות הורים, והאפשרות היחידה שלהם לעשות זאת היא באמצעות פונדקאות. יש לסייע לזוגות הללו ולא להערים עליהם מכשולים נוספים, ולפעול להסדרת התחום מיסודו, על ידי גיבוש הליכים הוגנים ושוויוניים עבור כל אלו המעוניינים לפנות לפונדקאות, בארץ ובחו"ל כאחת.

 

למרכז להורות באמצעות פונדקאות