ברייקינג ניוז: זוגות שחולקים את האחריות על הטיפול בילדים שלהם זוכים פעמיים: יש להם חיי מין מספקים יותר ובאופן כללי, הם מרוצים יותר ממערכת היחסים שלהם, כך עולה ממחקר חדש שבוצע על 500 זוגות הורים, כולם הטרוסקסואלים.הממצא חל על זוגות נשואים ועל זוגות שחיים יחדיו ללא נישואין.

 

עוד באון לייף:

 

"היחס לטיפול בילדים השתנה באופן משמעותי במשך השנים", אמר עורך המחקר, דניאל קרלסון, פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת ג'ורג'יה באטלנטה. "ולמרות שעד כה לא נערך שום מחקר ספציפי בנושא התפקיד ההורי בטיפול בילדים, אנחנו יודעים כבר זמן שניהול משק בית שוויוני הוא משהו שזוגות שואפים אליו ומעדיפים אותו".

 

"הסיפור העיקרי כאן הוא שהמחקר הזה מראה בבירור שבכל הקשור לטיפול בילדים, כאשר זוגות חולקים את עומס העבודה הם יוצרים בהכרח מערכת יחסים איכותית יותר, פחות סכסוכים, מחלוקות וריבים, תקשורת טובה יותר וכן- אינטימיות גדולה יותר", אומר קרלסון.

 

 

קרלסון, יחד עם המחברות הנוספות של המחקר שרה הנסון ואנדריאה פיצרוי, הציגו את הממצאים במפגש השנתי של אגודת הסוציולוגיה האמריקנית בשיקגו.

 

במסגרת המחקר, טיפול בילדים הוגדר כביצוע ואכיפת כללים לילדים, מעקב ופיקוח, מתן תגובה/ עונש כאשר הכללים הופרו, מתן שבחים בעת הצורך וזמן איכות/ משחק עם הילדים.

 

בהתבסס על התשובות, החוקרים חילקו את המשתתפים לשלוש קבוצות: זוגות בהם נשים ביצעו את רוב או את כל חובות הטיפול בילדים ( 60% ומעלה), זוגות בהם גברים ביצעו את רוב או את כל חובות הטיפול בילדים ( 60% ומעלה) וזוגות שחלקו את הנטל שווה בשווה או קרוב לזה ככל שניתן.  

 

כל אחד מהמשתתפים דירג (בנפרד ובפרטיות, כמובן) את מערכת היחסים שלו במונחים של שביעות רצון כללית, רמת הקונפליקטים והריבים ואיכות חיי המין במערכת היחסים.

החוקרים מצאו כי התרחיש הגרוע ביותר מתקיים במערכות יחסים בהן נשים נושאות את עול הטיפול בילדים לבדן או כמעט לבדן. במקרה זה, שני בני הזוג ציינו כי חיי המין והיחסים הכוללים ביניהם לא טובים, ביחס לזוגות החולקים את הטיפול בילדיהם, כך לפי הממצאים.  

 

 

לעומת זאת, כאשר האב נטל על עצמו את מרבית הטיפול בילדים, שני בני הזוג ציינו כי מערכת היחסים הכוללת שלהם בריאה. באופן מפתיע, רמת שביעות הרצון של הזוגות הללו ממערכת היחסים שלהם זהה לרמת שביעות הרצון של הזוגות שחלקו בנטל 50-50. ואם זה לא מספיק, במערכות היחסים בהן האב לקח את החלק הארי של הטיפול בקטנטנים, הנשים דיווחו על חיי מין פעילים ומספקים ודירגו את איכות ותדירות חיי המין שלהן גבוה יותר מנשים בזוגות השוויוניים. לגברים, לעומת זאת, לא היו תלונות על תדירות הסקס אולם מכל הגברים שהשתתפו במחקר, אלה שכורעים תחת נטל הטיפול בילדים לבדם, הם היחידים שציינו כי איכות חיי המין גרועה במיוחד.

 

"הגורם הכי משמעותי כאן הוא המידה בה שני בני הזוג שבעי רצון מההסדר ביניהם בכל הנוגע לטיפול בדור הבא," מציע קרלסון. "שביעות רצון, או חוסר שביעות רצון, היא מנבא חזק של תדירות הסכסוכים וכמה הם בסך הכל מרוצים מהזוגיות כולה, ומהאיכות וכמות המין ביניהם".  

 

"אנחנו לא באמת יודעים בדיוק מה עומד מאחורי זה," הוא מודה. "אבל יכול להיות שמערכת יחסים מתערערת בכל הפרמטרים כאשר אדם אחד עובד יותר מדי, מרגיש עומס וחש מותש או שחוסר שביעות הרצון כשאדם אחד כורע תחת הנטל בעוד השני לא נוקף אצבע מערערת את הקשר בין בני זוג והריחוק הזה מגיע גם לחדר המיטות.

 

רובין סיימון, פרופסור במחלקה לסוציולוגיה בווינסטון-סאלם, צפון קרוליינה, אמר כי הממצאים הם בדיוק מה שהיא צפתה מראש. "זה לא מפתיע בכלל," טענה. "ממצאים אלה נתמכים על ידי מחקרים רבים שבוצעו בעשורים האחרונים שבחנו את תוצאות בריאות הנפש בקרב הורים שחילקו את המטלות ביניהם בצורה שוויונית. בכל דרך שתבחרו להסתכל על זה, המחקרים מצאו באופן עקבי כי נישואים שוויוניים מובילים, בסופו של דבר,  ליחסים מספקים יותר.