טעות לעולם חוזרת- לאחרונה נרשמתי מחדש לאתר היכרויות. ובכן, אין מה לומר, יש דברים שתמיד יישארו אותו דבר. אני כבר לא ממש בטוחה שאני מחפשת שם משהו, או בכלל בחיים, אבל לפעמים, כשהאגו קצת שבור, כשאני קצת עצובה, כשחסר לי תשומת לב, וברגעים נדירים וקטנים של תקווה למציאת אהבה על אמת- אני שם.

עוד באון לייף:

האתר הוא בינלאומי, זה אומר שהוא כולו באנגלית, וכך גם רוב הפרופילים שלו - גם הישראליים. מה שנותן לך סינון טוב ונוח - דוברי אנגלית בפנים, הדעות הקדומות שלך בחוץ.
שמתי כמה תמונות, כתבתי כמה משפטים, תחומי עניין ומחשבות. הכל בקצרה. הכוונה בחלק הזה היא לא לספר על עצמך ולמנות את תכונותיך, כמו שלא מעט נוטים לחשוב... אלא שהקורא יבין מהכתוב את הסגנון שלך. אם אתה סומך עליו.

תוך 3 דקות כבר היו לי 20 צפיות ומספר לא מבוטל של הודעות, או במילים אחרות - יום רגיל של אישה באתר היכרויות. זה דווקא היה נחמד. אני חושבת שהחלק הכי טוב באתרים האלה הוא לראות את הסימן של ההודעות נדלק ומתמלא במספרים. דו ספרתיים עדיף.
אוקיי אז אני עושה לי את המינגלינג שלי, מדברת פה, עונה שם. ואז מגיע בחור. הוא נראה כמו ילד. אני מסתכלת על התמונות שלו, המפולטרות למוות, כולן מחוף הים, ואומרת לעצמי "נופר, זה לא בשבילך. הוא נראה כמו שטות מהלכת" ואז אני רואה בפרופיל שלו "מחפש מישהי לקשר רציני". טוב, לא המשפט הכי שנון בקלמר, אבל גרם לי להרגיש קצת רע עם המחשבות שלי עליו. עניתי לו. בשביל הספורט. חבל שלא מתחטבים מהסוג הזה. הוא שואל מאיפה אני, אני עונה. הוא אומר שאני נראית מהמם. אני אומרת לו תודה. הערות על המראה שלי כבר בתחילת השיחה הן לא סימן מבשר טובות. המשפט שאני שונאת במיוחד- "את בדיוק הטעם שלי, כמו שאני אוהב" כאילו, אתה מטפטף עליי ריר, גבר! והזקפה שלך דוקרת אותי בברך. תביא איזה טישיו לפחות!

טוב, אבל אני בשביל הספורט, לא? אז הודיתי לו. אפילו הוחמאתי לרגע. ואז הוא אומר "סקסית בטירוף". כאילו, לא יכול להתאפק מלהמשיך. אמרתי לו "חשבתי שאתה מחפש מישהי לקשר רציני" והוא אמר "ככה חשבתי, אבל אז ראיתי את החזה שלך ושכחתי מהכל". מיותר לציין שזה המיס אותי, ומיד נסעתי אליו ועשינו אהבה מתוקה כל הלילה. מיד אחרי שהקאתי קצת בפה.

יש גם כמה בסדר, ואז את נפגשת איתם. ואז הם מחכים לשתיקה הראשונה של הערב, נלחצים ממנה, ומנסים לנשק אותך כדי למלא את החלל הריק שנפער, בעיקר במציאות שלהם. מה קרה לנשיקה ברגע המתאים? כשפשוט בא לנשק? למה זה נהיה עוד משהו שצריך לסמן עליו וי או לדפדף הלאה? מרחיקי הלכת, אני למשל, גם יספרו על דייטים בהם בסוף הערב, אחרי שכל הנסיעה חזרה אליך הביתה הוסבר לך למה זה לא מתאים, ואת מקשיבה, למרות שברגע שנכנסת לאוטו שלו לפני שעתיים כבר הבנת שאין מצב, ושהוא שם תמונה שלו מלפני מיליון שנה, בה באופן יחסי הוא, מסתבר, היה חתיך הורס. אבל אז מה אם לא מתאים? שטויות, בואי נשב קצת באוטו. אולי אני אעשה לך מסג'? ואולי ברגע שתסובבי את גבך אליו הוא פשוט ישלח את קצה לשונו וילקק אותך בין השכמות. כן, זה מה שהוא יעשה. הלשון שלו תיגע בך, ויהי מה! אחרת, למה הוא יצא מהבית? ועוד התעקש לשלם עליך..

אז ניסיתי את טינדר. זה כבר סיפור אחר. למי יש זמן לתחביבים ומשפט או שניים על עצמך? לאף אחד! יש זמן בדיוק כדי לראות תמונה, עדיף בבקיני כדי שנדע כבר מעכשיו איך את נראית בלי בגדים - לדפדף הלאה או לסמן אותך בוי. צ'יק צ'ק את מוצאת את עצמך מבזבזת זמן יקר מהחיים בלדפדף או לשים וי על תמונות רנדומליות, זהו. ומה הוי הזה אומר? או, זה בדיוק מה שתהיתי. אבל למה לי לתהות, כשיש בחורים שתפקידם בחיים הוא לקבל אותי יפה ולהסביר לי הכל?

ובכן, הנה הגיע לו הבחור, שסימן בכלל שהוא בחורה, אולי איזו לסבית תיפול לרגליו (ובלרגליו אני לא מתכוונת לרגליים בהכרח). והנה הוא אומר לי "מה שלומך חתולה?" או משהו בסגנון, ואני עדיין תוהה, וחובבת חתולים מושבעת (הם השביעו אותי) אז אני אומרת לו "יו הד מי אין חתולה" והוא רואה בזה כנראה מן אור ירוק, והדרך לתחתונים שלי כבר ברורה לו. הוא שואל אותי מה אני מחפשת. אמרתי לו שלא משהו מסוים. הוא אומר לי שיש פה הכל מהכל. אני נותנת לו להמשיך לדבר. הוא ממשיך כמובן. יש פה עבדים, לסביות, סטוצים, הוא אומר לי. אמרתי לו שתודה על כל המידע, ואם הוא בתפקיד המארח בקבלת הפנים. הוא צחק. כשאני אומרת צחק אני מתכוונת ל-"חחחחחחחח", צליל שאם הייתי שומעת במציאות הייתי בוכה. משם הדרך היתה קצרה מאד עד בלתי מורגשת ל"רוצה שאני ארד לך?", החזקתי את התחתונים שלי צמוד אליי ועשיתי לו בלוק. אמנם לא היה לי איזה רעיון מסוים אותו אני מחפשת, אבל לא נכנסתי לטינדר כדי למצוא ספציפית מישהו שירד לי.

ואז, ככל שההודעות המשיכו להגיע, כך הבנתי את תמימותי, ואיך לעזאזל חשבתי שאפליקציה שעובדת לפי Hot or not, בשילוב חישוב המרחק ממך בקילומטרים- היא אפליקציה להיכרויות? האפליקציה נועדה לוותר על כל העניין הטרחני הזה שבדו שיח- ולדלג ישר לשלב שבו איבר אחד נמצא בתוך איבר אחר. נו, זה כבר קרה? אין לי סבלנות!!!
אז מחקתי את הטינדר אחרי יומיים.

אני לא זוכרת כבר איך זה במציאות, להכיר מישהו על אמת. כי גם כשמכירים מישהו בדרך המסורתית - מכולת, פאב, רחוב, אוטובוס, הם מבקשים את הפייסבוק שלי, או את הוואטסאפ. שזה בעצם מספר טלפון שלי, אבל אף אחד לא אומר את זה ככה. ולמה פייסבוק? למה לדעת מי החברים שלי, איך אני נראית בכל התמונות מכל התקופות, מה אני כותבת בסטטוסים, לאיזה דף בינוני וסביר עשיתי לייק? וחלילה לא דו שיח על אמת, בו לאדם אין זמן לחשוב והוא פשוט מגיב ככה, בכאן ועכשיו. בל נשכח את החוק שאם מישהו כותב יותר משני משפטים בפעם אחת, יש להתנצל על זה שהוא "חופר\ת". משמח שזה תקף לשני הצדדים ולא רק לנשים, אבל די כבר, נמאס. מתי נהיינו "חופרים" בכל כך הרבה הזדמנויות, כשרק רצינו לדבר על משהו? שמשהו ריגש או עניין אותנו, ופשוט רצינו לשמוע או לדבר עליו?

אז מה בעצם אישה באתר היכרויות צריכה לעשות? אני מוצאת את עצמי נזהרת כל הזמן. מבחורים מטופשים שמשתמשים באמנויות פיתוי אינפנטיליות ושקופות (למשל, לנסות להעליב אותי כדי שאצטרך להוכיח את חפותי) - כשכבר מגיע בחור שיכל להיות נורמלי אני כל כך מלאה בהגנות ומגננות, אני כבר כל כך כעוסה ומתוסכלת, שאין לו שום סיכוי. אבל גם אם נניח נתתי לו סיכוי - הוא ילקק לי פתאום את הגב.