"הלחץ החברתי שמופעל על נשים בנוגע להבאת ילדים לעולם, לא מבוזר בצורה שווה. יש נשים שמצויות תחת לחץ גדול יותר מנשים אחרות. יחד עם זאת, גם השילוב בין הגשמה עצמית ללחץ חברתי הוא עצום. נשים ממשיכות להיות נתונות תחת לחץ להמשיך ללדת גם כשכבר יש להן שני ילדים. תמיד יהיה מי שילחץ עלייך להביא עוד ילד. עליכם להסתכל אם ואיך כל אחד ואחת כאן לוקחים חלק פעיל בשיח שתופס את האמהות כדבר הכרחי. כשאנחנו מדברות עם ילדות קטנות  ואומרות להן 'כשתהיי אמא' במקום ' אם תהיי אמא', המסר שעובר בצורה ברורה הוא שאין ברירה אחרת".

 

את הדברים האלה אמרה ד"ר אורנה דונת, בוועידת בריאות הנשים של און לייף. דונת שחקרה אי-אמהות מרצון וחרטה על אמהות השתתפה בפאנל "מחיר האמהות: כמה זה באמת שווה לנו?", שעסק בלחץ החברתי המופעל על נשים להפוך לאמהות, הסיכונים הבריאותיים הכרוכים בטיפולי פוריות ושאלת תפקידו של ההורה השני בתמונה- האבא.

 

"אני חושבת שעבור נשים מסוימות, אמהות היא הדבר הכי טוב שקרה להן. הדבר היחידי שאני יוצאת נגדו הוא האמירה הגורפת שעבור כולנו זה אותו דבר. לצד הרצון והניסיון להיות האמהות הכי טובות, יש נשים שבאמת מרגישות שהן לא היו צריכות לעשות את זה, חמש מתוך המרואיינות הן סבתות. כלומר, לא מדובר על השנים הראשונות שעשויות להיות כאוטיות וקשות. הן אומרות היום, במבט מפוקח לאחור, 'אנחנו אוהבות את הילדים שלנו אבל שונאות להיות אמהות'".

 

ד"ר רונית חיימוב קוכמן, מייסדת מרכז בריאות האישה של מכבי במודיעין עלית, חוקרת רביית האדם ביחידה לפריון והפרייה חוץ גופית בבי"ח הדסה, סיפרה שאליה מגיעות נשים שמאד רוצות להיות אמהות וזקוקות לעזרה. נשים שמעידות על עצמן שהן לא רוצות ילדים מתוך בחירה מהוות פחות מאחוז אחד מהאוכלוסייה, בירושלים אפילו פחות מזה. הגיעה אליי נערה שרצתה להיות אימא וטענה שיש לה בעיות בביוץ ושלכל החברות שלה כבר יש ילדים והיא רק בת 16! בגיל 12 היא כבר התחתנה... במודיעין עלית מספר הילדים הממוצע הוא 11. יש הבדלים מהותיים בין האזורים הגאוגרפיים השונים.

 

ד"ר חיימוב קוכמן התייחסה, בנוסף, לטיפולי הפריון המואמצים בישראל והסכנות הבריאותיות לנשים: "שראל היא אימפריה של פריון. זו תוצאה של המדיניות לתקצב את נושא הפריון לשני ילדים ראשונים לכל אישה בלי קשר לאם היא נשואה או לא. למעשה היום עם הטכנולוגיה החדשה, הסיכונים בטיפולי פוריות הם קטנים, גם בטווח הקצר וגם בטווח הארוך. זו לא פרוצדורה משוללת סיכונים: יש אי נוחות נפשית קשה מאד כשאישה נאלצת לעבור הפריה חוץ גופית. כאשר מדברים על סיכונים לטווח הארוך עולים וצפים הסיכונים הכי מפחידים שהם סרטן השד וסרטן השחלה. לאחר יותר משלושה עשורים של הפריות חוץ גופניות, יש מידע מוסמך שלא מצא קשר אמיץ אמיתי וכוללני בין סרטן שד ושחלה לבין טיפולים. מה שכן, נשים שהן עקרות ודחו את ההריון לגיל מאוחר מאד ובמקרים הלללו זה הקשר בין סרטן שד לסרטן שחלה.

 

 

ד"ר חיימוב קוכמן וד"ר אורנה דונת (צילום: בני גם זו לטובה)

 

פרופ' עמוס רולידר טען שהאמהות היא תוצר של כמיהה ואהבה בשילוב עם לחץ חברתי: בכמיהה להיות הורה יש מרכיב ביולוגי ומרכיב תרבותי. התרבות שאנחנו חיים בה משפיעה גם היא על הרצונות ואורח החיים. המשפחה בישראל מאוד חשובה. השילוב בין המרכיבים התרבותיים והביולוגים, גורם לכולנו לרצות שתהיה לנו משפחה ולעשות הכל כדי שזה יקרה.

 

צילום: בני גמזו

 

רולידר התייחס לסוגית האמא המושלמת ואמר כי צריך לזכור שב- 2014 עשינו מיקור חוץ לגידול הילדים. "הילדים שלנו עוברים היום את השלבים החינוכיים שלהם אצל אנשים אחרים. האם האמא המושלמת היא הטיפוס שמתקשר הביתה למי ששומר על הילדים ואומרת 'זה בסדר אם הוא לא רוצה לאכול'? אנשים זרים עוסקים בחינוך הילדים שלכם. צריך להחליט שיש תיאום בין כל אלה ששותפים לחינוך שאני מעניק לילד שלי כולל הסבא והסבתא וליצור מציאות של עקביות. אם אנחנו לא עושים את זה יהיה לזה מחיר. בסופו של דבר הורות זה מקצוע... סט של מיומנויות מורכב ביותר. מערכת התמיכה המקצועית והרגשית היא קריטית בכל השלבים והורים זקוקים לה. הורות או אמהות מכילה גם את הרגעים הכי מחזקים והכי נפלאים וגם את הרגעים הכי קשים. אין משהו שמרטיט יותר את הלב מזה שהוא למד ללכת, שהוא נגמל מטיטול, שהוא למד את המילה הראשונה. מצד שני, יש קושי עצום כשהוא מדבר לא יפה, שיש לו איזה התקף זעם, כשהוא לא סובל אותי וחושב שאני האמא הכי גרועה בעולם".

 

ד"ר דונת אמרה בתגובה שהיא מעדיפה להימנע מתפיסת האמהות כמקצוע או כתפקיד. "זו שפה קפיטליסטית שמתייחסת לנשים כאל עובדות ייצור. פס הייצור הזה הוא גם חלק ממערך הציפיות וגם נידון לכישלון. נשים מתפקדות כאמהות בתנאים שונים. נשים שחיות בדרום תל אביב "עושות אמהות" אחרת מנשים בצפון תל אביב. תנאי האמהות של נשים פלסטיניות שונים משל אמהות יהודיות. במקום לדבר על אמהות כמקצוע יש לדבר עליה כעל מערכת יחסים מורכבת ועמוסת נדבכים ומשתנים".

 

צילום: בני גם זו לטובה

 

ד"ר גלית דשא, מנכ"לית שדולת הנשים סיפרה על ההבדלים בין אמהות לאבהות: "אתמול התקשרה לשדולת הנשים אישה בת 60, עולה מחבר העמים שעובדת בעסק בדרום וסיפרה שמתייחסים אליהם מאד מגעיל מאז שהתחיל המבצע. ברגע שנגמרת האזעקה אוסרים עליהם להתקשר לילדים כדי לראות מה שלומם. כרגע המקרה בבדיקה. בנוסף, מועצה אזורית בדרום הארץ פתחה שמרטפיות חירום לילדים להורים שעובדים במסגרת חירום. ילדים שאבא שלהם עובד במסגרת חירום לא רשאים להיכנס למסגרת הזו כי יש אמא בבית אבל אם אמא במסגרת חירום הם ישר מתקבלים. כשניסינו לברר איתם את העניין, התשובה שלהם הייתה ילדים קטנים צריכים את אמא בבית".

 

אתמול בלילה הלכתי לשתות קפה עם חברה ובאה איתה חברה נוספת. סיפרתי איך נסעתי לארה"ב והשארתי את 3 הבנות שלי עם אבא שלהן והן אמרו "איזה יופי ואיזה גיבור הוא" ואני סיפרתי להן שזו לא פעם ראשונה שאני נוסעת מטעם העבודה. סיפרתי שכשהבת שלי הייתה בת 8 חודשים נסעתי לחו"ל בפסח והחברה הסתכלה עליי ואמרה שהיא לפני שהילדים בני 3 לא נוסעת לשום מקום. אפילו אני, עם כל התודעה הפמיניסטית שלי, שקעתי לשנייה בכיסא. מה זה "אמא מושלמת?" אי אפשר אף פעם להשיג את התואר הזה כי המדדים בלתי נסבלים: את לא בסדר אם את הולכת לעבודה בזמן אזעקה את לא בסדר אם את לא הולכת לעבודה בזמן אזעקה. אם  את משאירה אותם עם האבא וכשאת לא מוכנה להשאיר אותם עם האבא.. המחירים הם בלתי נסבלים".