פלג לוי, בת 16 מקריית-שמונה, גילתה שהיא בהריון רק בחודש השמיני. היא הייתה אז עדיין בת 15, וסיימה זה עתה מערכת-יחסים עם בחור בוגר ממנה, שנשמרה בסוד מההורים. לשינויים שהתחוללו בגופה היא לא שמה לב; אפילו המחזור, ש"תמיד היה לא-סדיר", לדבריה, המשיך להופיע מפעם לפעם, והיא לא סבלה מבחילות או מחשקים מיוחדים. הנורה האדומה נדלקה כשחברים ומכרים החלו להעיר לה שהיא נראית בהריון. אמה, רווית, החליטה לרכוש בדיקת הריון ביתית, וההיריון הסמוי התגלה.

עוד באון לייף:

עד מהרה, כבר היו במרפאת הנשים, שם התבררו ממדי הסערה שעתידה להיכנס לחייה של התיכוניסטית הפופולארית. באולטרסאונד, התברר שפלג לא רק בהריון, אלא שהיא כבר בעיצומו של השבוע ה- 35. "אמרתי להם שייקחו ממני את הדבר הזה", היא מספרת כיצד הגיבה תחילה לבשורה המטלטלת. "עדיין הייתי בטוחה שזה כלום, שאפשר להוריד את זה. אמרתי שאני שולחת את התינוק לאימוץ".

אמרתי שאני שולחת את התינוק לאימוץ. פלג לוי ובתה

גם חן בן צבי, היום בת 20 מאשדוד, נכנסה אל עולם האימהות בגיל מוקדם: "התחלתי לצאת עם ילד מבית-הספר שלי, וכשהייתי בת 16 נכנסתי להיריון", היא מספרת. "לא שמרנו על עצמנו, וכשגיליתי כבר היינו פרודים. התקשרתי לאחותי ובכיתי לה, והיא אמרה שנטפל בזה ביחד; כל הלילה לא נרדמתי מרוב לחץ. אבל גם התרגשתי, כי באותו זמן אהבתי את האבא".

פלג וחן הן שתיים מתוך מתוך אלפי נערות בישראל שנכנסות להריון לא-מתוכנן בכל שנה. אחוז גבוה מסך ההריונות בקרב נערות מסתיים בהפלה, אך ישנן גם נערות שמחליטות לשמור על ההיריון, ולגדל ילד. אז, הופכות הנערות לאימהות בגיל-ההתבגרות, סטטוס ייחודי שמעורר מגוון של תגובות אמוציונליות: "זה לא נורמאלי שילדה בת 16 תגדל ילד, אני יודעת, אבל היום אני מאושרת ומגדלת ילדה מדהימה בת שנה", אומרת פלג.

החלטה לא פשוטה עם השלכות בלתי-הפיכות

אחרי לילה סוער של בכי וחששות, הגיע אביה של פלג, אשכול (46), בלש במשטרה, למרפאת-הנשים. הוא מצא אותה "עם עיניים היסטריות ובשוק", אומרת רווית (40), אמה של פלג, עובדת משק בית. "ברגע שאבא שלי נכנס לחדר הפסקתי לבכות, והכל התחיל להירגע", מספרת פלג. "אבא חושב מהראש, לא מהבטן, והוא עשה סדר בדברים". בהחלטה משותפת עם ההורים, הוחלט שלא למסור את התינוקת לאימוץ ולגדלה בבית המשפחה. "התחלתי להבין שתהיה לי תינוקת. התחלתי לדבר אליה ולהבין מה קורה".

גם חן החליטה לשמור על ההיריון, ומגדלת כעת פעוטה בת שנתיים וחצי. "אבא שלי תמך בי, אבל אמא שלי התנגדה, ואמרה שתעיף אותי מהבית אם לא אעשה הפלה. היא ידעה שאני בעייתית, ומגיל קטן לא הסתדרנו", היא אומרת. מאוחר יותר, כשהתברר שאביה של התינוקת סירב להכיר בילדה, "אמא שלי שינתה כיוון והתחרטה, ופתאום כל המשפחה הייתה בעדי. הם אמרו לי שאם יהיה לי קשה הם יעזרו, וגם אחותי הבטיחה לגדל אותה אם אני לא אוכל. גם בגלל שלא הייתי מוכנה כלכלית להביא תינוק, פניתי לאגודת 'אפרת' והם עזרו לי עם דברים: מיטה לילדה, חיתולים. בלידה כבר הייתי עם כל המשפחה".

אמא שלי אמרה שהיא תעיף אותי הבית אם אני לא אעשה הפלה. חן בן צבי ובתה

הבאת ילד לעולם בגיל ההתבגרות נחשבת לתופעה נדירה בישראל: על פי מחקרים אחרונים, מדובר בכ- 3,700 נערות בגילאי 15-19 בכל שנה. עם השנים, תופעת התינוקות הנולדים לנערות הולכת ומצטמצמת, אך שיעורי הפריון של נערות בישראל נותר גבוה מזה של חלק ניכר ממדינות ה- OECD. במשרד הרווחה, כמו גם בעמותות עצמאיות שונות, מכירים בקשיים העומדים בפני נערות בהריון ומעמידים לרשותןשירותי ליווי ותמיכה, מרגע הכניסה להריון ועד קבלת ההחלטה. "למעשה, עומדת לרשותה של נערה בהריון שלוש אופציות: הפלה, שמירה על ההיריון או שמירה על ההיריון ומסירת התינוק לאימוץ", מסבירה ציפי נחשון-גליק, מנהלת שירות נוער, צעירות וצעירים במשרד הרווחה. "ההחלטה היא של הנערה בלבד, ואנחנו מחויבים להיות ניטרליים. אנחנו יושבים עם הנערה ומדברים איתה על הכוחות והיכולות שלה, וגם על החולשות שלה".

"אנחנו בשום פנים ואופן לא נוקטים עמדה גם אם אנחנו מאמינים שלגדל תינוק בגיל-ההתבגרות זה קשה מאוד", מוסיפה שרון אורשלימי, מנהלת "דלת פתוחה – האגודה הישראלית לתכנון המשפחה", סניף תל-אביב, שמלווה לא-מעט נערות-בהריון. "במידה ונערה חושבת לשמור את ההיריון אנחנו פותחים איתה את הראייה קדימה: מה הם מקורות התמיכה שלה? האם זה ריאלי מבחינה כלכלית שהיא תגדל תינוק? מה היו התכניות שלה לפני כן? וכדומה. אנחנו מצביעים על זה שבתור אימא-נערה יהיה לה קשה מאוד לממש את עצמה, ולבנות עתיד יציב".

סטיגמות, שמועות וביטחון עצמי

כשנערה נכנסת להיריון ומחליטה ללדת, מדובר באירוע מטלטל לא רק עבורה, אלא גם עבור סביבתה. אימהות בגיל ההתבגרות נתפסת כשיבוש של מסלול האימהות ה'מקובל', שבו אישה יולדת במסגרת נישואין (או זוגיות יציבה), לאחר שסיימה את לימודיה ורכשה ניסיון חיים. נערה שמגדלת ילד נדרשת להתמודד, אפוא, לא רק עם הגילוי המרעיש, אלא גם עם תגובות מגוונות מצד הסביבה, רבות מהן שליליות.

"יש סטיגמה חברתית חזקה על הנערות האלה", מסבירה אורשלימי. "'הנה זאת שלא שמרה על עצמה, זאת שהרסה לעצמה את החיים' וכדומה. יש גם תגובות חמורות יותר: 'הנה המופקרת שעושה מין בגיל צעיר'; כארגון שמאמין בזכות האישה לבחור אני אאבק בסטיגמה הזאת גם אם אני עצמי לא מסכימה עם ההחלטה הזו ומאמינה שהיא שגויה. אני אתייצב לצדה ואספוג איתה את האש".

אני אתייצב לצד הנערה. שרון אורשלימי

ההריון של פלג, שמתגוררת בקהילה קטנה, עורר סערה רבתי והציף גל של שמועות: "אנשים לא רגילים לראות ילדה בת 16 שהיא אמא", אומרת רווית. "אז הם מדברים מאחורי הגב ולא כולם מקבלים את זה. ישר כשגילינו התקשרנו למנהלת בית-הספר וסיפרנו לה. היא תמכה בנו והבטיחה לאפשר לה להמשיך לתפקד בלימודים. למרות זאת, ברגע שהסיפור התפוצץ נתקלנו גם בהורים שביקשו להוציא את פלג מבית-הספר. באמת צריך לפתח עור מאוד עבה בשביל הרכילויות מבחוץ", היא אומרת. "זאת עיר קטנה וזה היה הלם בהתחלה", מאשרת פלג. "התקשרנו לחברים שלי כדי לספר להם, ומלא התרחקו ממני", היא אומרת. "אבל אני לא ממש התעניינתי במה יגידו עליי. היו לי דברים יותר חשובים להתעסק בהם. גם יש מלא אנשים שקיבלו את זה יפה והם כל הזמן איתי".

"קיבלתי הרבה תגובות לא טובות", מסכימה חן. "כינו אותי בכל שם. קראו לי זונה, הכל. גם בהתחלה האבא התכחש לילדה ונוצר לי שם של מישהי שלא יודעת מי האבא", היא אומרת. "אבל גם אני שפטתי בנות אחרות לפני שנכנסתי להריון. פעם שמעתי על מישהי מאשדוד שילדה בגיל 16 וישר שפטתי. בדיוק אחרי שבועיים גיליתי שאני בהיריון".

היום, כפי שמוסיפה חן, האבא כבר מכיר בילדה, והיא מאפשרת לו להיפגש איתה: "הוא ביקש סליחה וכבר מודה שהיא שלו, אבל בהתחלה זה כאב מאוד", היא אומרת. "עכשיו הוא קונה לה דברים, עוזר קצת, אבל הוא לא משלם מזונות ולא מכיר בה בתעודת-זהות. לדעתי יש לו גם חברה עכשיו, וזה לא מפריע לי. בינתיים ככה הדברים נראים".

"אני והוא [האבא] לא בקשר. ניתקנו קשר עוד לפני הלידה, ואנחנו לא מדברים", מספרת פלג. "אחרי שהוא שמע על ההריון הוא התקשר אליי, אבל אני לא רציתי לדבר על זה".

"קודם כל אימא - אחר כך תלמידה"

ההתמודדות של נערות-אימהות היא לא רק עם רכילות. אחרי שהסערה הראשונית שוכחת, הנערה נכנסת לשגרת אימהות תובענית ובלתי-צפויה. עבור נערות רבות, מדובר באחריות כבדה שנוחתת עליהן ללא הכנה נפשית מוקדמת: "בחברה החילונית, גיל ההתבגרות הוא גיל שאין בו עדיין שום אחריות", אומרת אסתי רווה, עובדת סוציאלית קלינית ופסיכותרפיסטית שליוותה נערות במשך כעשרים שנה. "התפיסה התרבותית גורסת שבגיל הזה נערות אמורות 'לקרוע את החיים': לסיים בית-ספר, לבלות, לעשות צבא, טיול", היא מסבירה. "בחברות חרדיות, ואולי גם ערביות, הכניסה לאימהות מוקדמת יכולה להיות יותר קלה, כי הנערות עוברות סוציאליזציה לקראת זה מגיל צעיר, וחלקן כבר מתחתנות בגיל 17-18. אז אולי הן יותר מוכנות לתפקיד הזה מבחינה נפשית ותרבותית".

כדי לסייע לנערה להתרגל לתפקיד הזה, חייבת להיות תמיכה של הסביבה: במקרה של נערות שמגיעות מבית יציב, יהיו אלה הוריה שייקחו חסות על גידול התינוק, ויאפשרו לה להשלים את תהליך ההתבגרות ולהסתגל לתפקידי האימהות. "גידול תינוק בגיל ההתבגרות הוא תהליך קשה, ודורש מסוגלות נפשית וכלכלית", אומרת נחשון-גליק. "ללא גיבוי של הורים מבוססים, שעוטפים אותה בתמיכה 24 שעות ביממה, יהיה לה קשה מאוד לספק את הצרכים של התינוק. גם שהות במעון היא לא זולה ומדובר בכ- 2,600 שקלים בחודש. אז אם זו נערה שבאה מבית מבוסס – הוא יוכל לאפשר לה את זה", היא אומרת. "לצערנו, יש בישראל גם לא-מעט נערות בסיכון שנכנסות להריון לא-מתוכנן. אז, המצב נהיה מורכב יותר, והנערה הופכת למי שזקוקה לרשויות-הרווחה לשם תמיכה. בגדול, זה מאוד אינדיווידואלי ומשתנה מנערה לנערה".

אצל פלג וחן, האמא היא אכן דמות משמעותית ביותר: פלג עדיין מתגוררת בבית הוריה, שמקפידים לעטוף אותה בביטחון: "אנחנו משתדלים לתת לה את כל התמיכה, ויש לה גם עובדת סוציאלית שמלווה אותה", אומרת רווית. "גם אני ובעלי ביקשנו הדרכת הורות מהרווחה, כי בכל זאת מתעוררות שאלות. גם אין בינינו חלוקת תפקידים: היא האמא, ואני הסבתא. אני תומכת ואוהבת כי זה כיף גדול, אבל לא מעבר. היא צריכה לדעת שעם כל הכבוד לזה שהיא תלמידה, היא קודם כל אמא". "אני מחליפה, מאכילה, הולכת איתה לטייל, הכל", מאשרת פלג. "לפני שילדתי, עשינו גם שיפוץ בבית כדי שאני והילדה נישן ביחד. היום היא ישנה איתי באותו חדר. אני אמא שלה".

היא ישנה איתי באותו החדר. פלג לוי ובתה

גם אמה של חן היא דמות מפתח בגידול הילדה: "אני האפוטרופסית שלה, אבל הילדה מאוד קשורה לאמא שלי. אני 'אמא חן' והיא 'אמי', היא קוראת לה 'אמי'. אמא שלי טיפלה בי בזמן ההיריון, ואחרי זה לימדה אותי איך להחליף חיתול והכל", היא מספרת. "אבל מקלחות אף פעם לא עשיתי. היא הייתה קטנה ממש, וזה הלחיץ אותי. היום יש לי גם עובדת סוציאלית שעוזרת לי, וככה אני מסתדרת".

לימודים בבוקר, חיתולים בערב

אחד האתגרים שעומדים בפני נערה שבחרה ללדת הוא ה"החיים הכפולים" שהיא נכנסת אליהם: מצד אחד, מדובר בנערות עם חלומות ואהבות כמו כל נערה אחרת. מצד שני, היא נדרשת כאמור לאחריות חדשה, שזרה לקבוצת-השווים שלה: "זה גיל שבו הנוער מחובר לחברים שלו יותר מאשר להורים שלו", אומרת נחשון-גליק. "הפיכה לאמא בגיל צעיר עלולה לערער את המקום שלה בקבוצה החברתית, כי לא תמיד יש קבלה ושפה משותפת. נוצרים פערי עניין, כי סביר להניח שהחברות שלה לא מתעניינות בחיתולים ובחלב, אז הנערה צריכה למצוא-מחדש את המקום החברתי שלה".

כשפלג נשאלת האם היא מרגישה שונה מהנערות בגילה, היא אומרת ש"כן, כי הן מגיעות הביתה אחרי הלימודים והולכות לישון, ואני אימא. השנה האחרונה שלי הייתה קצת קשה, כי כשהילדה חולה או כואבות לה השיניים, זה קשה ללכת לבית ספר, ואני מחסירה הרבה. אבל למרות זה אני עדיין נערה", היא אומרת. "החבר'ה שלי הם עדיין שלי, ואני יושבת עם אותם אנשים. נכון, אני פחות יוצאת ויותר באים אליי, אבל זה לא שנהייתי זקנה". "החברים שלה מסתובבים פה כל היום", מאשרת רווית. "היום התינוקת היא הילדה של כל החבר'ה: היא כבר מזהה את הפרצופים שלהם, והם אוהבים אותה. היא נשארה נערה מקובלת מאוד".

היא הילדה של החבר'ה. פלג לוי ובתה

חן סיימה 11 שנות-לימוד ולימודי ס?פ?רות עוד לפני הלידה, אולם נאלצה לוותר על הצבא: "כל החברות שלי התגייסו וגם אני רציתי. את יודעת כמה פעמים לקחתי מחברה את המדים שלה ורק הצטלמתי איתם? קינאתי בהן".

כשהילדה נכנסה לחייה, היא  מתארת שינויים גם בסדר העדיפויות: "לפני ההיריון הייתי נוסעת עם חברים שנוסעים מהר ולא מתרגשת. היום אני מרגישה שיש לי לאן לחזור וישר צועקת עליהם להאט כי יש לי ילדה בבית. אני גם לא מצטלמת חשוף יותר, וכמעט כבר לא יוצאת", היא אומרת. "אבל אם שואלים אותי אם אני אמא טובה אני אומרת שלא. אני כמובן לא מזניחה אותה ולילדה לא חסר שומדבר, אבל אני נמצאת הרבה עם בחור שהכרתי, וצריכה להיות איתה יותר. לפעמים אני חוזרת אחרי יומיים ואומרת 'וואו, איך היא גדלה'. ברור שכשאמא שלי מתקשרת כי הילדה בוכה או חולה אני ישר באה, אבל אני לא מרגישה אמא טובה".

"פעם אחת הייתה לי התפרקות", היא מתארת משבר כואב במיוחד. "הילדה בכתה, הייתה ממש קרציה עם כאב אוזניים, ובגלל כל הסרטים שראיתי על הורים שמטלטלים את הילדים שלהם, נבהלתי והנחתי אותה בצד, נתתי לה לבכות. ישר באתי לאמא שלי, וביקשתי שתרגיע אותה. זה קרה רק פעם אחת, אבל זה הפחיד אותי. שפתאום יעבור לי איזה סרט בראש ואני אפגע בה. אני לא באמת מסוגלת לפגוע בה, אבל הסרטים האלה הפחידו אותי. נלחצתי".

"מאוד אוהבת להיות אמא"

פלג מעידה שהיום היא "מאוד אוהבת להיות אמא", וכבר התרגלה לתפקיד החדש. "הילדה כל הזמן שמחה, ברוך השם, והיא חברותית ונחמדה-לכולם", אומרת רווית. "גם הבהרנו לכולם שאנחנו לא מתביישים ולא מפחדים. לא גידלנו זנב ולא קרניים, ואנחנו מאוד גאים במשפחה שלנו. אחרי שהתחילו שמועות על ההריון של פלג, בעלי לקח על עצמו לפרסם תמונה של פלג בהיריון כדי להפסיק עם כל הרכילות ולהפגין גאווה. הוא נתן לה כל כך הרבה חיזוקים וככה גם האנשים סביבנו שינו פאזה. לא חשבנו שזה יכול לקרות, אבל זה קרה ולמדנו לקבל הכל באהבה", היא אומרת. "אף אחד לא יכול לדעת מה יוליד יום".

אם שואלים אותי אם אני אמא טובה אני אומרת שלא. בתה של חן בן צבי

כיום, גם חן מעידה שהיא אוהבת להיות אמא: "בלידה רציתי למות מכאבים, וכששמו עליי את התינוקת אמרתי שיקחו אותה ממני. שמו אותה עליי עם כל הדם, ונלחצתי למרות שזה אמור להיות מרגש; היום היא כבר גדולה, ואין לי בעיה לשחק איתה, להרים אותה, ואני לא מצטערת שאני אמא. את יודעת איזה נסיכה יש לי בבית?", היא שואלת. "את מרגישה שיש לך בשביל מה לחיות, שיש לך המשכיות. יש פעמים שאני מסתכלת עליה ואומרת: היא יצאה ממני? איזה יפה היא; אני מתפעלת מעצמי".

למרות זאת, שתיהן מדגישות שהן לא מעודדות אימהות מוקדמת: "הייתי מציעה לבנות בגילי לחכות. גם עם יחסים וגם עם ילדים, ואם כבר עושים משהו אז להיזהר", אומרת פלג. "אני לא בעד זה, ולא לכל אחת יש בית כמו שלי. צריך ללכת לפי הספר ולא לשבור תכניות, ויש גם משפחות קיצוניות שפשוט יעיפו אתכן מהבית". גם חן אומרת ש"עדיף קודם כל למצוא בן זוג, ועדיף אחרי חתונה. אני לא יכולה להגיד למישהי להביא ילד, ולא יהיה מי שידאג לו. כי אצלי יש את אמא שלי עוזרת לי, אבל זה לא בכל בית".

___________________________________________________

במסגרת שיתוף פעולה מיוחד בין און לייף ו"פנים אמיתיות" עם אמנון לוי בערוץ 10, תוכלו לצפות בפלג לוי בכתבתה של טליה פלד קינן בתכני, מיד לאחר מהדורת החדשות ביום רביעי הקרוב (18.3): על הנערות שהלכו כנגד כל הציפיות, וכנגד כל המוסכמות, והחליטו ללדת ילד בגיל 16 ולגדל אותו.