הבעיה האמיתית היא בחופש הגדול. כשכל השלושה נמצאים בבית בוז, הם משגעים אחד את השני מה שבסופו של דבר, מוציא אותי מדעתי.

לרוב אני מחפשת להוציא אותם מהבית, ולעשות איזו שהיא פעילות שכל כך תעייף אותם, כדי שכבר בדרך הביתה הם יירדמו, ואני לשם שינוי יוכל לשמוע שירים של מבוגרים ולא את אותו דיסק שחוק של מיכל הקטנה.

הגדול שלי יואב בן 7 אחריו לירון בת 3 ואחריה רותם בת 1.5.

 

במהלך השנה יואב הולך לבית הספר, לירון לגן ורותם לפעוטון, אבל עכשיו שכולם בחופש אני מוצאת את עצמי מחפשת כל היום אטרקציות לילדים שגם לא יהיו כאלו נוראיות למבוגרים (במקרה שלי הסטנדרטים די נמוכים, מקום עם מזגן וקפה ואני מסודרת).

 

הבעיה העיקרית היא שברוב המקומות האלה מאוד קשה להשתלט על כולם, יש המון רעש והמון (אבל המון) ילדים. במקומות האלה אני תמיד נמצאת במין חרדה שאחד מהם ילך לאיבוד (או יותר גרוע ייפול למים- אם אנחנו בבריכה) אז אני לא נחה לרגע וכל הזמן צופה עליהם מרחוק.  

 

והדבר שהכי מקשה עלי, זה למצוא זמן ללכת לשירותים לפינת ההחתלה (וזה במקרה הטוב שיש אחת כזאת) ולהחליף לרותם. לרוב אני מבקשת מיואב לשים עין על לירון ולא לזוז מהמקום שבו הם נמצאים, אבל זה עדיין לא בדיוק משרה עלי נחת.

 

לכן מהרגע שאני מגיעה לפינת ההחתלה אני מנסה להיכנס ולצאת כמה שיותר מהר, להחליף לה ולברוח, אבל זה אף פעם לא כזה קל, ולרוב היא בועטת, בוכה, ואני תמיד יוצאת משם ספוגת זעה ומותשת.

 

אחד הפתרונות הנוחים שמצאתי למצב כזה זה המכנסונים של פמפרס.

תוך כדי המשחק, בלי שום צורך לעזוב את עמדת התצפית, אני פשוט יכולה להחליף לה את המכנסונים, כשהיא עומדת, וממש כמו תחתון לשים לה את המכנסון הנקי.

 

זה מוריד ממני את הריצות לשירותים והחרדות שלירון תברח ליואב בלי שהוא ישים לב, ואני יכולה פשוט להמשיך לשים עין על כולם מהתצפית (הבערך) נוחה שלי. 

 

עוד על המכנסונים של פמפרס