שיער לבן הוא מסוג הדברים שקורים כמעט לכולן כשהן מתבגרות. בדרך כלל קצת צבע "פותר" לכאורה את ה"בעיה". אבל השבוע דיברתי עם ארבע נשים שהחליטו שבא להן לערער על המוסכמה החברתית הנפוצה ולתת לשיערן להלבין. בלי התערבות, בלי בושה, בלי להיכנע לדרישה להשתנות.

עדית יעקבי (92) ורותי מילר (62) מרמת גן, הן אמא ובת שמתגאות בכך שמעולם לא צבעו את שיערן. "לא התפתינו!" הן מצהירות.

רותי: "גם אצלי וגם אצל אמא שלי התחיל שיער שיבה בסביבות גיל חמישים וזה לא הטריד אותנו. תמיד הייתה לנו הרגשה שאנחנו נראות צעירות מהגיל שלנו ולמה לטרוח ולהיכנס למחויבות? אנחנו לא רוצות להשתעבד. השיער שלי עוד כהה ברובו אבל יש לי מלא שיערות לבנות, אני פלפל- מלח... במספרה הציעו לצבוע לפני הרבה שנים ולא הסכמתי."

במספרה הציעו לי לצבוע. לא הסכמתי. רותי מילר

עדית: "אני מרגישה שהשיער שלי טוב כמו שהוא. אם אצבע אותו זה יכול רק לקלקל אותו. השיער שלי היה שחור ממש בצעירותי ועכשיו הוא לבן. אני בת 92 אז כבר אין לי חברות אבל הייתה לי חברה שצבעה את השיער עד גיל 93. זה לא היה יפה לדעתי. השיער הכהה הדגיש את הקמטים וזה גרע מהמראה שלה ולא שיפר."

רותי: "בתי עושה צבע ושטיפות. היא בת שלושים ואחת ויש לה מלא שיערות לבנות, אם היא תצבע אני אבין אותה. שיער לבן, אפור או כסוף, בעיני הוא שיער יפה. כסוף זה גוון מדהים. יש בזה מידה מסוימת של, איך את מרגישה כלפי אנשים עם שיער לבן. הדוגמה שלי היא אמא שלי אבל אולי לא הייתי חושבת אותו הדבר אם היה לי שיער שיבה בגיל שלושים. לצבוע שיער זה שעבוד. עדיף להשאיר לא צבוע אבל זה סובייקטיבי."

השיער שלי טוב כמו שהוא. עדית יעקבי

מיכל יניב (45) עורכת וידאו מחולון, מספרת ששערה החל להאפיר כבר בסביבות גיל שלושים.

"הייתה תקופה שצבעתי את השיער והיא הסתיימה אחרי משהו כמו חצי שנה כי הבנתי  שזה לא מתאים לי לאופי, לסגנון החיים ולמען האמת: זה לא קריטי. אין לי סבלנות לשבת כל פעם במספרה ולא רק שזה לא פחות יפה, יש בשיער לבן יופי הרבה יותר מעניין משיער צבוע. אנשים מקשרים רצון לא לצבוע שיער למשהו מוזנח אבל זה פשוט לא נכון ומעצבן.

זו צביעות שקשה לי לקבל אותה. מצד אומרים לנו כל הזמן: קבלו את עצמכם כמו שאתם, תאהבו את עצמכם, תהיו נאמנים למה שאתם והנה- זה בדיוק מה שאני עושה ולאנשים זה מוזר. לא מקובל עליהם. למה? אני מקבלת את עצמי! לא אכפת לי שיש לי שיערות שיבה! יש אותה הצדקה לצבוע ולא לצבוע. שכל אחת תעשה מה שטוב לה ומתאים לה אבל אני כן אספר לך שכשאני רואה מישהי שלא צובעת כמוני, אני ניגשת להגיד לה סחתיין ואז היא מספרת לי שזה מעורר תמיד הרמות גבה ותמיהה. עיניים של אנשים נתפסות על זה ופתאום הם אומרים "יו! יש לך מלא שיערות שיבה!" ואז אני פשוט עונה "אז מה?"

כל הזמן אומרים לנו לקבל את עצמנו כמו שאנחנו. מיכל יניב

שושה נאור (58) מכפר סבא היא מאמנת ומטפלת הוליסטית שצבעה את שיערה במשך עשרות שנים. לפני כמה שנים החליטה להפסיק לצבוע ולאפשר לשיערה להכסיף באופן טבעי.

"השיער שלי התחיל להלבין בגיל שלושים, כשאני כבר צובעת לבלונד. כמה ימים אחרי הצביעה כבר מתחיל לבצבץ הלבן. שלוש שעות במספרה וזה כבר לא נראה טוב... התחלתי לצבוע בבית. אני מאד מקפידה על איך שאני נראית, תמיד התעניינתי באופנה ובהוט קוטור, עניינה אותי הקולקציה החדשה של דיור ומה מוציא אוסקר דה לה רנטה. עברתי מסעות לא קלים עם המראה והגוף שלי, עם התדמית של "רזה מדי" "שמנה מדי", אף פעם לא הרגשתי עם גברים שאני "מספיק". זו הייתה התעסקות. היום היא עדיין מתקיימת אבל פחות.

השיער שלי התחיל להלבין בגיל 30. שושה נאור בתקופה בה בחרה לצבוע

עכשיו אני בזוגיות עם אישה וזה תרם לי במחשבה על עצמי מבחינה פיזית. התחלתי סוף סוף למצוא חן בעיני עצמי. זה מצריך ממני מידה של אומץ, תעוזה וגיבוש עמדה. עסקתי בשיער הלבן הרבה לפני שהחלטתי שהנה, אני מעיזה. שאלתי את הילדות שלי מה דעתן: אחת הבנות שלי אמרה "מה פתאום!" השניה אמרה "למה לא?" וזוגתי אמרה שאם אני אפסיק לצבוע אז גם היא תפסיק לצבוע.

זה היה בנובמבר לפני שלוש שנים. אנשים התחילו להעיר וגם לי היה קשה, כי כשהפסקתי לצבוע פתאום היו שורשים לבנים, שני סנטימטרים, וכשהסתכלתי במראה אמרתי "מה זה? מי את?" כל פעם הזכרתי לעצמי שזה הולך להראות מדהים. שזו אותנטיות!

זוגתי אמרה שאם אני אפסיק לצבוע אז גם היא תפסיק לצבוע. שושה נאור

גם השיער שלי הפתיע אותי, פתאום הוא שיער בריא. אחרי שנים של צביעה הוא פתאום בדיוק מה שרציתי. הוא כיף לי וטוב לי לבוא כמו שאני, הנה, ככה אני נראית. רק בן אדם אחד העיר לי בגסות, איש אחד שצובע בעצמו את השיער וגם לא בצורה מוצלחת. בסוף פשוט אמרתי לו "אנחנו לא חברים, אנחנו לא ידידים ואתה לא תעיר לי!".

שיער לא צבוע זה חופש, זאת שמחה. לפחות מכרה אחת  הלכה בעקבותיי והפסיקה לצבוע. היא אמרה שנתתי לה אומץ.

וזוגתך באמת הפסיקה לצבוע גם היא?

"בעצם היא צבעה יותר בשבילי מאשר בשבילה. היא הפסיקה לצבוע והיא נראית הרבה יותר טוב בלי."