מתי הפסקנו להאמין בעצמנו? להבין שאנחנו יכולים לעשות ולהגשים מה שאנחנו רוצים? מתי התחלנו לשבת על הגדר ולחכות לפרוטקציה? מתי עבודה קשה וחזון הפכו למילות גנאי? ואולי הגיע הזמן שבמקום לחיות בפנטזיות, נגשים את המציאות?

עוד במדור של גאלה רחמילביץ':

אני מעבירה כבר כמה שנים את ההרצאה שלי, 'לחלום בגדול להגשים בענק', בפני קהלים מגוונים. לא משנה אם מדובר בנשים בוגרות, נערות או קהלים מקצועיים, תמיד אנשים מרימים גבה ומצקצקים כשאני אומרת שפשוט צריך לעשות.

"זה לא כזה פשוט", מסבירים לי. "בשביל להצליח צריך טונות פרוטקציות, או להיוולד לחשבון הבנק הנכון", גורסים אחרים. ואני תמיד עומדת המומה ומזועזעת. כמה קטנות אמונה, כמה חוסר תעוזה, או אולי בעצם זה תירוץ קליל שמאפשר לא להגשים חלומות, כי לפעמים יותר קל לשבת על הגדר מאשר להילחם?

גאלה רחמילביץ' שבוע האופנה למידות גדולות

צריך פשוט לקום ולעשות. גאלה רחמילביץ' לשבוע האופנה למידות גדולות, צילום: יח"צ

פעמים רבות, במיוחד בעידן הפייסוש והאינסטוש, אנשים שוכחים שמאחורי כל הצלחה מסתתרת דרך ארוכה של עשייה. הכל נראה מיידי, כמו קסם - פתאום זה קרה והופ זו הצלחה. שוכחים שבדרך, אותו אדם עבר מסע. לפעמים נפל, לפעמים נכשל, אבל תמיד קם והמשיך לעשות. לפעמים זה קל ולפעמים זה לא.

כמי שמרצה גם בבתי ספר לאופנה אני שומעת לצערי לא אחת ממעצבים את תסכולם עוד בטרם יצאו לשוק העבודה. תמיד, בשלב די ראשוני של ההרצאה מישהו מתחיל עם גלגול עיניים של "חלומות ורצון זה אחלה, אבל בתעשייה שלנו, מי שאין לו קשרים ופרוטקציה או שמגיע מבית עשיר, אין לו סיכוי להצליח". בדרך כלל האמרות האלה מתפשטות כמו אש בשדה קוצים בכיתה.

 

כמה תבוסתנות צפה מהאימרות האלה. איך יכול להיות שאתם משקיעים 4 שנים והון של כסף כדי לקבל הכשרה במקצוע שאתם מראש לא מאמינים שתצליחו להתפרנס ממנו? חסרים מעצבים מדהימים ומצליחים שהגיעו מכלום? נכון, צריך לעבוד קשה, אבל להרים ידיים מראש? איפה ההיגיון? קשרים זה אחלה וזה יכול לעזור קצת בלקדם, אבל בסוף כל אחד נדרש להביא קבלות לשולחן, עם או בלי פרוטקציה. וזה כבר על הכתפיים של כל אחד.

תירוץ לחוסר עשייה או הצלחה בסגנון 'אין לי קשרים/פרוטקציות/כסף' הוא תירוץ עלוב בעיניי, שפוטר את האדם מההכרח להתאמץ. כן, צריך לעבוד קשה בשביל לגרום לדברים להצליח. ולפעמים זה לא מצליח, וצריך להתחיל שוב מהתחלה, וזה בסדר.אבל משום מה 'כשלון' הפכה למילה כל כך נוראית, עד שאנשים מרימים ידיים מראש ובכלל לא מנסים.

בלי להיכשל, ליפול, לחטוף מכה פה ושם – אי אפשר להצליח. מי שלא עושה – לא טועה. מי שעושה, בסוף ימצא את הדרך הנכונה ויצליח. אני באמת מאמינה בזה.

בכדי לחיות את החיים כמו שרוצים, כל מה שצריך זה יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסא. לא קשרים, לא פרוטקציה, לא חשבון בנק. עובדה, הקשרים היחידים שיש לי הם בשיער, אבל זה לא מנע ממני לפעול, לעשות, להגשים.

אף אחד לא אמר שזה יהיה קל

אני תמיד אומרת בהרצאות שלי שאני ההוכחה לכך שעשר אצבעות (ולפעמים גם פחות) זה כל מה שצריך בשביל לעשות בחיים מה שרוצים.

מעולם לא חלמתי ולא חשבתי להפיק אירועים, בטח לא שבוע אופנה. זה בכלל לא היה במסלול שלי. אני סטייליסטית. תפקידי לעזור לאנשים להבין את כוחה של אופנה ולגרום להם להתאהב בעצמם מחדש. זה היה מסלול וזו הדרך. זה מה שעשיתי. מתוך זה צמח הצורך, ממש כאילו החיים בחרו בי לשנות מסלול מתוך העשייה הזו ולהפוך את זה לגדול יותר.

אם היו אומרים לי לפני 4 שנים שאהפוך את חיי, אעצור הכל ואפיק את שבוע האופנה למידות גדולות הגדול בעולם, הייתי כנראה מגחכת. זה עד כדי כך לא היה בכיוון. הרי אין לי קשרים, פרוטקציות או ייחוס. אפילו ייחוס לחשבון בנק הנכון אין לי. אז הנה ההוכחה – לחיים מסלול משלהם ודרך משלהם להוביל אותנו להרפתקאות. להגיד שלחיות כמו שרוצים או להגשים חלומות זה קל? זה לא. יש לזה מחיר בדיוק כמו לכל החלטה ובחירה בחיים.

שבוע האופנה למידות גדולות

גם להגשמת חלומות יש מחיר, אפילו מחיר כבד. צילום: פזית עוז לשבוע האופנה למידות גדולות

שבוע האופנה למידות גדולות קורה בפעם הרביעית, ולפעמים אני תוהה אם המחירים שאני משלמת שווים את זה. יש לזה מחיר כלכלי, מחיר נפשי, מחיר חברתי ומשפחתי. אבל כשאני מגיעה לשם ורואה את הנשים שמגיעות מרגישות לראשונה בחייהן שייכות ונהנות – כל המחירים האישיים מתגמדים. כל אחת צריכה לבחור ולשים גבולות לאילו מחירים היא מוכנה או לא מוכנה לשלם עבור ההגשמה והעשייה שלה.

נכון שיותר קל כשיש כסף וקשרים (אגב, יש הגורסים שגם זה לא תמיד נכון), אבל הדבר הכי חשוב שיהיה בתוך העשייה שלכן זו אמונה שלמה בדרך ובעצמכן, ובעיקר הקשבה ללב. כן. זה אולי נשמע קלישאתי ומפגר, אבל זה עובד.

אל תיכנסו לפרוייקט כזה או אחר בידיעה שלא תצליחו, כי אז באמת לא תצליחו. רק אם תאמינו בעצמכן, בדרך שלכן ובמטרה, תצליחו. ונכון שלהצלחה הגדרות רבות, אבל אני מדברת על הצלחת העשייה שלכן.

זה לא משנה אם את מעצבת אופנה, הייטקיסטית או מאפרת. לא חשוב אם את שכירה או עצמאית. לא משנה מאיפה באת, מי הורייך, כמה כסף יש לך או מי מכיר אותך. עשייה, התמדה, סבלנות, למידה מטעויות ושק של 100% אמונה – הם מה שיגרמו לך לצלוח את המטרה.

לעסוק במשהו מתוך ידיעה ש'לו רק הייתה לי פרוטקציה הייתי מצליח ברגע', זה לשבת על הגדר ולחכות שמישהו יבוא ויעשה בשבילך את העבודה. וזה לא קורה. וכך, פתאום אנשים מתעוררים ומגלים שחלף הזמן והשנים עברו והם עדיין לא בדרך להגשים את חלומותיהם. אז הבחירה היא בידיים של כל אחת. לקום ולהגיד 'עכשיו!', זו בחירה. לקום ולעשות, לפעול!

וגם אם אומרים לך שאת לא יכולה, שזה "גדול עלייך" ו-"מי את חושבת שאת?", תמשיכי להתפקס על העשייה. אל תתני לאף אחד לקצוץ את כנפייך, כי לשבת על הגדר ולצקצק זה הכי קל בעולם, ושם כולם גיבורים ועפים על עצמם (משום מה ובלי סיבה). לעשות, לפעול, להגשים – זו הדרך ליצור לעצמך את החיים שאת רוצה.

תאמיני בעצמך ופשוט עופי על החיים ותחגגי אותם!

שבוע האופנה למידות גדולות

שבוע האופנה למידות גדולות יתקיים השבוע בפעם הרביעית, בימים 13-16.6 בקניון ארנה, מרינה הרצליה, ויכלול תצוגות אופנה, הרצאות ומתחם שופינג ענק.

הכניסה חופשית

שעות פתיחה:

יום שלישי 13.6 --- 15:00-22:00

יום רביעי 14.6 --- 10:00-22:00

יום חמישי 15.6 --- 10:00-22:00

יום שישי 16.6 --- 09:00-16:00

פרטים נוספים באתר GalaStyle