סקר שערך מכון "מרקט ווטץ'" בניהול אבינועם ברוג לרגל עליית מדור "בחירות 2013" באתר Onlife, בדק את הצבעת הנשים בישראל לקראת הבחירות. הסקר נערך בקרב מדגם מייצג של 310 נשים מגילאי 18 ומעלה.

אחת מכל חמש נשים מצביעה ללפיד
על פי נתוני הסקר, כ- 20% מהנשאלות הצהירו כי בכוונתן להצביע למפלגת "יש עתיד"בראשות יאיר לפיד.  14.5% מהנשאלות ציינו את הליכוד-ישראל ביתנו ו-12.9% מתעתדות להצביע עבור מפלגת העבודה בראשות שלי יחימוביץ'.  מרצ בראשות זהבה גלאון מדורגת במקום הרביעי עם 3.9% מצביעות.

באופן מפתיע, בניגוד לסקרים השונים המתפרסמים בשבועות האחרונים, לפיד זוכה לתמיכה רחבה יותר אצל הנשים, ולא מפלגת הליכוד-ישראל ביתנו, הנמצאת, על פי סקר Onlife במקום השני בלבד.

 

 

חנה הרצוג, פרופ' לסוציולוגיה ומומחית לפליטיקה מגדר ובחירות, ומנהלת שותפה של  "שוות" המרכז לקידום נשים בזירה הציבורית במכון ון ליר, מסבירה את התמיכה הגבוהה בלפיד בכך שנשים נוטות לתת את דעתן על סוגיות של הפרטת דת ומדינה. " וזו אחת מהאג'נדות שלפיד מקדם", היא אומרת. " נשים מתייחסות יותר לנושאי המונופול של בתי הדין הרבניים על המעמד האישי של נשים ולהשתלטות של גופים דתיים על השטח הציבורי".

ליאור חורב, יועץ אסטרטגי, בעבר שותף למערכות הבחירות של אריאל שרון, אהוד אולמרט וציפי לבני, רואה בנתון הזה הצבעה שנותנת משקל למועמד המסוים ולאו דווקא התיחסות למצע שלו. "אני רואה פה הצבעה שמחזקת תפיסה שוביניסטית של הימשכות רומנטית למועמד. גם בעמוד הפייסבוק של לפי יש יחס של 1:2.5 לטובת הנשים. גם המצע של "יש עתיד" אינה מכוונת לנושאים מגדריים  ואני מציע לבדוק את נתוני התמיכה בלפיד בעוד 10-20 שנה, כשהוא יזדקן".

40% מהנשים עדיין מתנדנדות
עוד מצא סקר onlife שכשליש מהנשים בישראל עדיין מתלבטות למי להצביע בבחירות לכנסת בינואר 2013.  גם הנשים שציינו בסקר את המפלגה שלה הן מתכוונות להצביע, עדיין מתלבטות לגבי ההחלטה ורובן לא בטוחות שאכן זו תהיה הצבעתן ביום הבחירות.

בסיכום קולות הנשים המתנדנדות – כ-40 אחוזים מהנשים עדיין לא החליטו סופית למי הן מצביעות בבחירות הקרובות.

 

 

 

על פי נתוני הסקר, טוען חורב, הנשים הופכות להיות הקהל המעניין ואולי המשפיע ביותר בבחירות: "40 אחוז מתנדנדות זה הרבה מאוד, מבחינתי זה אומר שהבחירות רחוקות מאוד מלהיות מוכרעות. הנשים הן קבוצה מובילית גדולה וחזקה, מדובר, על פי הנתונים בקבוצה נומינלית גדולה שהיא כמעט 24 אחוזים מכלל קולות הבוחרים. אם הייתי היום אסטרטג של אחת המפלגות, הייתי מתחיל לבדוק מהם המשתנים שיכתיבו הצבעה של נשים. הייתי מזקק את הנושא הזה למסר רלוונטי ולקמפיין רלוונטי וממוקד לקהל הנשים המתלבטות. זו כמות אדירה של נשים".

פרופ' הרצוג רואה ב-40 האחוזים המתנדנדים פלח רציני שהמפלגות צריכות להשכיל לפנות אליהן. "המערכת הפוליטית היום שונה מבעבר:  בעבר היו מפלגות חזקות והיתה נאמנות מפלגתית ברורה. החל משנת 2000 רואים את הירידה בנאמנות המפלגתית ובעלייתן ונפילתן של מפלגות מרכז. אחוז המתלבטים בקרב המצביעים בישראל, גברים ונשים, הוא גדול מאוד, וזו תופעה מערכתית. הנשים לא שונות בכך מהגברים. גם הנשים מחפשות את הבית שייתן להן מענה ערכי.

"המפלגות חייבות להבין שנשים מייצגות בהתנסות היום יומית שלהן עולם צרכים מאוד רחב – שנכון לא רק לנשים בכלל אלא לחברה כולה: בריאות, רווחה, עובדי קבלן, חינוך ועוד. המפלגות צריכות לקחת נשים ולתת לה להוביל את הסדר יום החברתי החדש. צריך להפסיק להתייחס לנשים כאל קול אלקטורלי מובן מאליו, וגם גברים צריכים להבין את זה – הדגשים הערכיים של נשים בסופו של דבר זהים ומהווים יתרון גם לגברים".

חורב מציין בנוסף שלדעתו, סקר onlife ומרקט ווטץ' מצביע על בעיה נוספת אצל הבוחרות - חוסר בחירה ראויה. "הבחירות האלה מאופיינות בבחירת הרע במיעוטו, משום שאין היום מועמד מזוהה שיש לו אהדה ציבורית גדולה".

 
בוחרות לפי המצע, לא מתרשמות מהמועמד
מצע המפלגה על פי סקר Onlife ומרקט ווטץ' הוא הגורם המכריע בהחלטה למי להצביע -  יותר מזהותו של יו"ר המפלגה וחברי הכנסת המרכיבים את הרשימה לכנסת. 47% אחוזים מהנשים מתכוונות להצביע למפלגה על פי תוכן המצע והתאמתו לתפישת עולמן, ורק 25 אחוזים מהנשים מושפעות מהאדם העומד בראש המפלגה. 18 אחוזים בלבד מושפעות בעיקר מהרכב הרשימה לכנסת.

 

פרופ' הרצוג סבורה שמדובר בנתון משמעותי וחשוב המצביע על כך שנשים לא מתייחסות רק לייצוג הסימבולי של חברת או חבר כנסת כזה או אחר, וכי מדובר בשינוי בפער המגדרי בנוגע להתייחסות לתכנים ולמהות הבחירות. "נשים רגישות יותר לצרכים שלהן ולמפלגות המקדמות את הנושאים הרלוונטיים לעולמן: בריאות, רווחה וחינוך. בבחירות 2009 ראינו את תחילת התהליך שכעת אפשר לראות את המשכו: התפתחות של דפוסי הצבעה שונים וייחודיים לנשים. ההצבעה לציפי לבני בבחירות 2009 היתה הניצנים של בנייתו של הפער המגדרי. עד הבחירות האלה מחקרים הראו שלא היה קיים פער מגדרי בדפוסי ההצבעה של נשים (להוציא הצבעה למרצ שהיא נשית-מובהקת)".

חורב, מצידו, טוען שהנתון הזה נגוע בהטעיה סטטיסטית כתוצאה מרצייה חברתית. "נשים נוטות להגיד שהן מושפעות מהמצע למרות שברוב בדיקות העומק מגלים שלרוב האנשים אין באמת מושג מה המצע של המפלגה לה הם מצביעים. לרוב, ההצבעה היא אמוציונלית ואז עושים לה רציונליזציה.  בשנים האחרונות אפשר לראות שהמפלגות מעמעות יותר ויותר את המצע שלהן כדי לתת לזהות המועמד את המשקל המכריע. גם רדיפת רשימת הסלבים היא קצת מיותרת – בטח מבחינת נשים. אנחנו לא רואים הצבעה מוגברת של נשים לרשימות בהן יש יותר נשים".

לדעת חורב הנושאים המגדריים עדיין לא נמצאים היום בין עשרת הנושאים העיקריים עליהן נסבה מערכת בחירות בישראל. " לא שוויון בהעסקה ולא שכר הוגן ולא הטרדות מיניות וגם לא אורך חופשת הלידה. גם במחאה החברתית הנושאים המגדריים נדחקו לאחור. אלה נתפשים עדיין כפריליגיה. השיח הציבורי בישראל עדיין נשלט באופן דומיננטי על ידי פרדיגמות של שלום או לא שלום".

 

ד"ר גלית דשא, מנכ"לית שדולת הנשים בישראל מציינת כי הנתון החשוב ביותר הוא העובדה שחלק ניכר מקהל הבוחרות עדיין לא החליט מה יצביע. היא אינה מסכימה עם הנחתו של חורב על פיה הנשים מצביעות למועמד מתוך תחושות "רומנטיות". "ההנחה הזו נפסלת בתוצאת הסקר המעידה כי נשים אינן מצביעות למועמד אלא לתוכן. גם השיח על העדר "נושאים מגדריים" הוא שיח מצומצם ולא מדויק. נשים אינן מחפשות הבטחות על הרחבת חופשת לידה או מניעת הטרדה מינית. הן מחפשות בטחון.  סוציאלי, אישי ותעסוקתי"

 

 

למי מצביעות האקדמאיות, הצעירות והמסורתיות

בקרב מצביעות "יש עתיד" נמצא שאחוז הנשים בעלות הכנסה מעל הממוצע (27.7%) הוא הגבוה ביותר ומיד אחריו בעלות השכלה תיכונית (25.8%). אצל מצביעות מפלגת הליכוד-ביתנו אחוז גבוה של מסורתיות (19.6%) ושל בעלות השכלה תיכונית ומטה (38.1%). בקרב מצביעות מפלגת העבודה אחוז גבוה של מצביעות צעירות בגילאי 25-34 (17.3%) ושל אקדמאיות (22.2%). גם בקרב מפלגת מרצ אחוז גבוה של אקדמאיות (6.4%).

הנשים הן המפתח לשינוי
חורב מציע למפלגות השונות לבחון את הנתונים וללכת על סוגיה מגדרית רחבה יותר: "שאלת איתנות המשפחה היא המפתח להצבעת הנשים, לדעתי: הנושאים של הכנסה, פנאי, בריאות, תעסוקה, חינוך צריכים להיות מובלים על ידי נשים למען כל החברה. את המחיר על המצב הכלכלי משלמת בעיקר האישה – היא עובדת ומרוויחה פחות, לא יכולה להרשות לעצמה להיות חולה, זמנה הפנוי ממולא בפיצוי על שעות העבודה, היא המנהלת את הבית לרוב – ומאבק כזה היה גורר אליו קבוצות אוכלוסייה רחבות יותר".

 

פרופ' הרצוג מסכימה ומוסיפה: "המחאה החברתית העלתה לסדר היום נושאים חברתיים שנוגעים בצורה מובהקת בעולמות, שנקרא להם 'נשיים', מתוקף חלוקת האחריות החברתית והמשפחתית. נשים יותר קשורות לנושאי חינוך ופרנסה, ואלה הנושאים שנשים מתעניינות בהם"

 

הרצוג מציעה למפלגות לקחת בחשבון את ההתיחסות הספציפית של הנשים לתכנים האלה ולהעלות אותם לשיח הציבורי על מנת למשוך את המתלבטות לכיוונן. "לדעתי בבחירות האלה אנחנו נראה שינוי מהותי בחלוקה הדיכוטומית של "ימין שמאל – שטחים או שלום", ונראה הצבעה גדולה יותר המושפעת מתכנים חברתיים כלכליים – ונשים הן הראשונות לשים את התכנים האלה בראש מעייניהן".

 

חורב מציע חשיבה בכיוון אחר, בנוסף: "בעיניי, לנשים יכולה להיות השפעה עצומה דווקא על נושאים שהם לא מגדריים לחלוטין. המפתח, לדעתי, להסדר טריטוריאלי הוא דווקא קמפיין מובל על ידי נשים. לצערי, השיח המחשבתי הגברי מחבל בסיכוי לשלום, מביא מלחמה ומעודד הוצאה לביטחון במקום לרווחה, חינוך וחברה. נשים הן אלה שצריכות להוביל את האלטרנטיבה – כמו במקרה של 4 אימהות שהיו התנועה החוץ פרלמנטרית המשמעותית ביותר ביובל האחרון וגם בקמפיין להחזרת גלעד שליט נשים היו המובילות".

 יוזמת Onlife: הנשים קובעות את התוצאה
אתר Onlife עולה היום עם מדור מיוחד "בחירות 2013" שמטרתו להפוך את קולות הנשים בישראל למשפיעים ומכריעים בבחירות הקרובות. נתוני סקר onlife ומרקט ווטץ' מראים שחלק גדול מאוד מהנשים בישראל עדיין מתלבטות לגבי הצבעתן, והן מצפות לשמוע מהמפלגות את המצע והתכנים המוצעים להן ולטובתן בטרם יחליטו למי להצביע.

 

קולות הנשים יכולים להיות הדיל ברייקר של הבחירות הקרבות. בבחירות לנשיאות ארה"ב שהסתיימו בשבוע שעבר, בו הצביעו 55% מהנשים לאובמה,  אפשר היה לראות עד כמה הנשים היוו את הגורם המכריע בבחירותו של אובמה לכהונה שנייה בבית הלבן, וכך יכול להיות גם המצב בישראל.

במסגרת מדור בחירות 2013 באתר פורסמו סקרים, עדכונים, מידע ותחקירים אודות עמדות המפלגות, הקמפיינים, התבטאויות המועמדים ועשיית המפלגות למען נשים ולמען שוויון כלכלי-תעסוקתי לנשים, וזאת על מנת לאפשר לנשים לקבל החלטה מושכלת, מדויקת ונכונה יותר – עבורן. 

 

סקר שבועי יבדוק את עמדות הנשים לגבי סוגיות כלכליות, חברתיות ומגדריות שונות – וילווה ב"מדד המפלגות של אונלייף", שיבדוק מדי שבוע את עשייתן, הצהרותיהן ומצען של כל מפלגה ומפלגה בנושא הרלוונטי – כולל הענקת ציון למפלגות המצטיינות והכושלות בנושאים השונים.

 

במסגרת מדור הבחירות 2013, שותפות ארגוני נשים לצדק מגדרי ולשוויון כלכלי-תעסוקתי גיבשה מסמך עקרונות מגדרי המתמקד בתחום הכלכלי-תעסוקתי, אליו יתבקשו נציגי הרשימות והמפלגות להתייחס. מסמך העקרונות ייחשף בקרוב באתר onlife.

 

ד"ר גלית דשא מציינת כי שדולת הנשים יחד עם ארגונים נוספים החברים בשותפות ארגוני נשים לצדק כלכלי ותעסוקתי  (אחותי, איתך מעכי, העמותה להעצמה כלכלית לנשים, מרכז אדווה, מרכז מהות, רוח נשית ושדולת הנשים) מפנה את המועמדים והמפלגות  למסמך עקרונות ודרישות לצדק כלכלי ותעסוקתי. "הנתון המראה כי נשים רבות עדיין מתלבטות, צריך לגרום למפלגות ולמועמדים והמועדות לקרוא ולהקשיב בתשומת לב לדרישות ולצרכים של  המצביעות".

איך הגיבו המפלגות לסקר? היכנסו וקראו