מיקי חיימוביץ' היא ללא ספק אחת מנשות ואנשי התקשורת הכי מזוהים בארץ, שעשתה מהפך באופן שבו נראות מהדורות החדשות ובעיקר סללה את הדרך לנשים שהיום עומדות בראשן – יונית לוי, טלי מורנו, תמר איש-שלום וגאולה אבן. אבל מסתבר שבתור ילדה, בכלל היו לה חלומות אחרים.

עוד באון לייף: 

יוליה גל: ברגע שאת מחליטה, כל הדלתות נפתחות

אורלי וילנאי: היום אני בוחרת את המלחמות שלי בחכמה

שחר סגל: סינדרלה הגרסה הקומית

"לא הייתי ילדה כזו שרוצה להיות עיתונאית", היא מספרת. "רציתי להתעסק בעיצוב, ציירתי, נטיתי לאמנות ועשיתי בגרות באמנות. עם זאת תמיד רציתי להיות קרייריסטית ולהצליח. זה רצון שתמיד היה ותמיד היה לי חשוב לעבוד. אמא שלי הפסיקה לעבוד כשהיינו קטנים ושנים היא הצטערה על זה. סחבתי את זה כמו צלקת ומגיל מאוד צעיר תמיד אהבתי להיות עצמאית כלכלית ואני עובדת ברצף מגיל 12".

החיבור שלה לעיתונות התחיל תוך כדי לימודי התואר למדעי המדינה. "בגלל הנושאים שלמדנו וגם הרבה בגלל שאח שלי היה אז צלם עיתונות בתקופת הזוהר של עיתון 'העיר', זה נראה לי מאוד מעניין, ואז החלטתי שטלוויזיה זה מה שמעניין אותי. הייתי אז דיילת, נסעתי המון לארצות הברית וראיתי טלוויזיה אחרת. ראיתי איזה מהדורות יש שם, תכניות בוקר ואמרתי 'וואו, זה נראה אחלה קריירה'. וככה זה התחיל. ידעתי תמיד שאני רוצה להצליח, ידעתי שאני אהיה אשת קריירה, ידעתי את זה מראש. אבל הדרך ובחירת המקצוע היו התגלגלות".

סמינריון בנושא "שלום עכשיו בראיה תקשורתית", שהצריך אותה לראיין בעלי תפקיד בערוץ 1, הפך את הדרך לעבודה בערוץ הראשון להתפתחות טבעית של הסיפור. היא הגיעה למבחן בד בטלוויזיה החינוכית, אבל לבסוף לא התקבלה בגלל גילה ('היום זה די מצחיק כי הייתי אז  בת 26'). האכזבה לצד ההכרה שהיא רוצה להיות מגישה, הביאו אותה לבסוף לזכות בהזדמנות הבאה שהגיעה אליה: מגישת בחדשות בכבלים (מת"ב), שם ביצעה תפקידי כתיבה ועריכה. ו"משם זה היסטוריה", היא מסכמת.

היינו האנדרדוג

אחרי ארבע שנים הגיעה הפניה להגשת מבזקים בערוץ 2 ושלושה חודשים אחר כך כבר הגישה יחד עם יעקב אילון את מהדורת החדשות. "זה היה האלטרנטיבה. הדבר המדליק  והמלהיב החדש. היינו אנדרדוג. 'מבט' היתה מדורת השבט שכולם ראו והייתה פה מצידנו קריאת תיגר. היינו שני אנשים צעירים, הקצב היה אחר לגמרי. הבאנו רוח חדשה ואחרת. הימים ההם של ההקמה, אלו ימים שלא הייתי זקוקה לשום דבר אחר. זה היה מרגש מאוד מאוד".

עם יעקב איילון, "הבאנו רוח חדשה ואחרת"

חיימוביץ' הפכה לחלק בלתי נפרד מהסלון של כולנו והיתה נוכחת בתקופות משמעותיות ביותר ששזורות בחיים של כל אחת ואחד. "החדשות פה בארץ מאד אינטנסיביות; את הסכם החתימה של אוסלו ראיתי בחדר בקרה וחודשיים אחרי זה הייתי בערבה ובירדן. התחילה תחושה שאנחנו הולכים לקראת משהו, אבל אז התחילו הפיגועים האיומים שלא היה להם תקדים. זה כל כך שואב אותך. את הופכת להיות חלק מהדבר הזה, את שם כל הזמן, את חיה סביב זה. יש בזה משהו ממכר - את כל בוקר וכל היום רוצה לדעת 'מה קורה, מה קורה'. זו תחושת אחריות מאוד מרגשת ומעצימה".

זו היתה תקופה נורא קשה

בשנת 2003 ערוץ 2 היה הערוץ הנצפה, אבל מתחת לאף התרחשה ההקמה של חברת החדשות בערוץ 10. הפניה בתוספת חוזה רווחי יותר לא אחרה לבוא. חיימוביץ' לא התבלבלה ולא נבהלה מהאיומים שהושמעו על מי שיעז לחצות את הקווים. היא לקחה סיכון מחושב, יצאה מהאזור המוכר ועברה צד. "הרגשתי כבר קצת תקועה בערוץ 2. תשע שנים עשיתי את המהדורה, וגם אם החדשות מאוד אינטנסיביות, זו עדיין שגרה. הייתי אמא, ערוץ 10 עמד להגיש מגבעתיים שזה קרוב יותר לבית, והציעו לי המון כסף. היה גם אתגר חדש - זה היה שוב הקמה של משהו. ככה שזה היה גם לשנות את הדיסקט וגם להרוויח הרבה יותר. זו הייתה החלטה שהתייסרתי בה ממש, לא ישנתי בגללה שבועיים. זו היתה תקופה נורא קשה. אף אחד לא ידע כלום. אחרי שהחלטתי לא נתתי פתח למשא ומתן. זה היה בגלל שבאותה תקופה התחילה זליגה של אנשים. שלום קיטל אמר לכולם 'מי שעוזב, אין  חזרות ואין מחילות'. ופחדתי שזה יטורפד".

"הבנתי שזו הזדמנות כלכלית שהולכת לשנות את כללי המשחק. לא אמרתי לאף אחד עד שפשוט הנחתי את מכתב ההתפטרות. ואז היה באלגן. תקופה ארוכה התיחסו אלי בערוץ כאל בוגדת. גדי סוקניק מאוד כעס עלי כי היינו ביחסים טובים. הוא שמע על המעבר  ממישהו אחר ולא הסכים לדבר אתי בשום פנים. אולי בדיעבד הייתי צריכה לתת התראה, אבל חששתי שהם יטרפדו את זה. היה הרבה על הכף ולא רציתי שזה ייפול".

"גדי סוקניק מאוד כעס עלי כי היינו ביחסים טובים"

תחושת הבגידה של סוקניק באה לידי ביטוי בטקס "מסך הזהב", ממש סמוך לעזיבתה של חיימוביץ', כאשר מהדורת ערוץ 2 זכתה, וצמד המגישים לשעבר קיבל פרס משותף משתי נקודות שידור מנוגדות. בעוד סוקניק בחר לקנטר את חיימוביץ' כשהוא אמר "אני לא מבין גדול בכדורגל, אבל דבר אחד אני יודע - הרכב מנצח לא מחליפים". היא, בלי להישאר חייבת, להיות במבוכה או להתנצל, שלפה את הביטוי "לדרבי חוקים משלו". אחר כך היא הוסיפה: "אני רק מקווה, לכולנו, שבשנה הקרובה נביא לכם חדשות טובות יותר".

חיימוביץ' מספרת שהמעבר לערוץ 10 לווה במפגן של צביעות. "היתה קריקטורה בה אני מצוירת מתקלחת באמבטיה של כסף. אני זוכרת שרק העיתונאית יעל פז מלמד כתבה טור על זה שהיא ראתה את המעבר כהעצמה נשית, אבל הרוב טענו שאני לא אוכל לדבר על עניים כשאני מרוויחה כל כך הרבה כסף. זה לימד אותי שיעור מאוד גדול. קצת איבדתי את התמימות וראיתי איך העיתונות עובדת מזווית שלא הכרתי לפני זה. זה גרם לי לפתח עור עבה. היו הרבה רגעים מאוד קשים, במיוחד לנוכח לכלוכים שיצאו עלי ודברים שנאמרו בתוך המערכת".

על הגז הזה נסעתי

בערוץ 10 חיימוביץ' התחברה באופן מעשי לחזון שלה להעמיק בנושאים, להביא זווית אחרת ולחדש. עם המעבר, היא יצרה סדרות דוקומנטריות מוערכות (על השמנה, טלפונים סלולאריים ואימהות) וכן יזמה ויצרה את "ישראלים 10", שהפנתה זרקור לגיבורים מקומיים שמקדישים עצמם לשינוי חברתי. "מבחינתי זו היתה אקסטרה עבודה, אבל על הגז הזה נסעתי. זה עזר לי לשרוד, כי כבר הרגשתי שקשה לי בחדשות".

שנתיים לפני שעזבה את ערוץ 10, התחיל לפעפע בה רצון חדש. "הפריע לי שאני נמצאת בפוזיציה בה אני מעבירה דברים שהם מאוד קשים ואיומים. זה נכנס אליך. את כל יום בתוך זה ואין אסקיפיזם. זה מלחמות, אינספור שידורים ארוכים והרבה פעמים שלא בהצדקה. ואז, בשריפה בכרמל, החלטתי שאני לא יכולה יותר. פשוט הרגשתי שאני לא מסוגלת יותר. הגיע שלב של חידוש חוזה והפעם אמרתי 'זהו'".

הכמיהה לאנונימיות, הרצון להרוויח עוד כמה שנים של אמהות שלא מחויבת לקצב האקטואלי של ישראל, הצורך לנוח לאחר שנים של עבודה ולשנות מקום, הביאו את חיימוביץ' לדבר הגדול הבא, שהיום היא מגדירה "מפעל חיי" - "ידעתי שאני רוצה להתנדב ולעשת את הפרויקט ה'ישראלים 10' שלי. חיפשתי את הדבר שאני רוצה לעשות ויעשה שינוי. באיזו פגישה ב'אנונימוס' הם דיברו על  'שני צמחוני' ואמרתי שאני לוקחת את זה עלי'.

"חיפשתי את הדבר שאני רוצה לעשת ויעשה שינוי"

היום חיימוביץ' נחשבת לאחת הנשים שמובילות את מאבק הצמחונות בארץ. במקביל, מדי פעם היא בוררת הצעות טלוויזיוניות, כמו למשל הגשת תכנית התחקירים "המערכת" שעונה על הקריטריונים שלה היום – לפעול על מנת להביא לשינוי האמיתי בעולם.

באתר של תנועת "Meatless Monday" הישראלית, קמפיין עולמי הדוגל בהפחתת צריכת הבשר שעשה עליה ביוזמתה של מיקי חיימוביץ', מתבקשת כל אחת מהמעורבות בקמפייןלתת שורה על עצמה. זו שבחרה חיימוביץ' היא "היה אתה השינוי שאתה מבקש לראות בעולם".