עשיתי הסבה מקצועית בגיל 36. לאחר שהייתי מורה למלאכה, החלטתי להגשים את החלום ולהיות מעצבת אופנה. למרות השינוי הגדול, התחום לא היה חדש לי. באתי מבית שעסק באמנות. אמא שלי היתה תופרת ומעצבת אופנה, כך שלא עשיתי הסבה מקצועית מוחלטת - היה לי רקע מסוים באופנה. התזמון איפשר זאת: אחרי שבן הזקונים עידן נולד, הייתי מספיק מבוססת, והחלטתי לעשות את השינוי. ידעתי בדיוק לאן אני רוצה להגיע, גם בשוק הבינלאומי. כל העסק נפתח באמצעות מימון עצמי וגדלתי בכוחות עצמי. התעשייה בארץ לא מעניקה יותר מדי עזרה לעסקים חדשים, ולמזלי ואף פעם לא הייתי זקוקה לכך.

עוד באון לייף: 

אין שאלה בכלל שפתיחת עסק יחד עם תינוק בן חודש היא לא משימה פשוטה, אבל זכיתי לתמיכה רצינית מבעלי, שראה שזה חשוב לי ולא עצר בעדי אלא סייע ועודד. גם כשעבדתי יותר מ-12 שעות ביום, תמיד קיבלתי תמיכה. הבן הקטן עידן בעצם גדל יחד עם העסק, אבל הוא היה חרוץ והתמיד בלימודים. כמובן שגם בעלי סייע רבות, על אף עבודתו כמנכ"ל של מפעל תעשייה. למעשה כולם נרתמו לעסק, והילדים הגדולים, רן ואסנת, עזרו לגדל את הקטן יותר. העזרה הזאת היא אחד הדברים שסייעו לי להתקדם ולהמשיך. ללא בית תומך קשה להצליח.

גליה להב

"אסע לכל מקום בעולם בשביל לא לפספס משהו ולהגיע לטופ"

אם היו שואלים אותי לפני עשר שנים אם הילדים יעבדו אתי בעסק, הייתי אומרת שאין סיכוי. הם בכלל למדו משפטים, מינהל עסקים ומדעי המחשב. לא חשבתי שהם מתעניינים בעסקי האופנה, אבל כשילד גדל עם העסק יש לכך השפעה. בהתחלה, הם רק רצו לעזור לי. עידן עבד בהיי-טק ובלילות סייע להתפתח בעולם; לאסנת היה משרד עו"ד משלה, והיא גם באה רק לעזור לאמא. הם לא באו מתוך כוונה להישאר, אבל אם אוהבים אופנה יש משיכה מטורפת לתחום. זו לא תעשייה רגילה, אלא תחום שנשאבים אליו ואוהבים אותו מכל הלב. לבסוף הם פשוט נשאבו לעסק. הם ראו בילדותם איך אני מתלהבת מהעסק ומעיצוב אופנה, ובבגרותם הם עזרו לי להגשים חלומות. כיום אחראי עידן על ניהול המותג בחו"ל וברשתות החברתיות; אסנת מנהלת את בית האופנה ברחוב הרצל בתל אביב, שמכיל מתפרה, משרדים ואולם תצוגה; ורן מנהל חנות נוספת באשדוד.

כדי לחלום בגדול בעולם האופנה, צריך ראש פתוח – ואת זה יש לצעירים, לילדים שלי. הם סייעו לי גם לחלום על מותג בינלאומי ועל השקת קולקציות מגניבות וצעירות יותר, שלפני כמה שנים לא חשבתי עליהן. המשפחה היא חלק מאוד חשוב מהעסק. הם מפתחים אתי את מה שאפשר, ונותנים לי כוח להמשיך ולגדול. הם ליוו והתפתחו עם העסק וגדלנו יחד. אם לעסק אין עובדים טובים שנותנים מעצמם וחיים את העסק, קשה לקדם אותו ולהתפתח. זה בדיוק מה שנתן את העוצמה והגודל שלנו. מצאתי את האנשים שעזרו לי להתקדם. אני בעלת תעוזה ואומץ, והילדים שלי גם כאלה. אסע לכל מקום בעולם בשביל לא לפספס משהו ולהגיע לטופ.

מרי ג'יי בלייג' לובשת גליה להב

בשבוע האופנה הישראלי אנחנו משיקים קולקציה חדשה של גליה להב של Ready to wear. שבוע האופנה שמתקיים השבוע שונה לגמרי מכל הבחינות משבוע האופנה בפאריס, שבו השתתפנו באחרונה. ההתייחסות לשבוע האופנה בפאריס היא אחרת. שם רגילים לאופנה מאוד מיוחדת, עם המציגים הכי גדולים בעולם. ישראל היא מדינה קטנה יותר. שבוע האופנה כאן מציג קולקציות קלילות יותר, וזה בדיוק מה שעשינו בקולקציה החדשה. מדובר בשמלות ערב שמתאימות לקוקטיילים, למסיבות ולבילויים. אלה בגדים שפונים לצעירות, בקולקציה מגניבה ומיוחדת יותר, וכמובן שגם זולה יותר. הבנו את הצורך בקולקציה כזו, לאחר שפנו אלינו בחורות צעירות שרוצות ללבוש גליה להב, אבל במחירים נמוכים יותר. לא היה לנו מענה לאותו קהל צעיר, והחלטנו לפנות לקהל רחב יותר שרוצה ללבוש בגדים זולים יותר, אבל גם יוקרתיים ומעוצבים. לאחר שמוטי רייף פנה אלינו, החלטנו להשיק בארץ את הקולקציה – נצנוץ של הלילה. בהתאם לשם הקולקציה, יהיו בה הרבה בדים עם פאייטים רקומים. מדובר בקולקציה צעירה, עם גזרות מגניבות ומחירים סבירים. יצרנו בדים ייחודיים שלנו. העזנו להתפרע עם שילובי צבעים וצורות מיוחדים. רצינו לתת אמירה מיוחדת יותר. לצאת מהקופסה.

המטרה שלנו היא לשווק את הקולקציה לבתי כלבו גדולים ברחבי העולם. אני רוצה להצליח בישראל כמובן, אבל המדינה שלנו קטנה בשביל הקולקציה הזו, ולכן המטרה חייבת להיות השוק הבינלאומי. עם זאת, חשוב לנו לתת מענה לישראליות ולכן ייצרנו את הקולקציה הזו. קולקציית קוטור פחות מתאימה לישראל, רק לקהל מאוד קטן. בארץ לא רגילים ללבוש שמלות קוטור מפוארות. אנחנו רוצים להמשיך להתפתח, וישראל היא לא המקום היחידי. ההשקה תתקיים בישראל, אבל המטרה היא יעדים גדולים מאוד.

גם קארי אנדרווד (משמאל) בחרה ללבוש גליה להב

למרות השאיפות הבינלאומיות, חשוב לי לייצר את הבגדים בישראל. עליתי לישראל מרוסיה ב-1957, אבי היה אסיר ציון, הוריי ציונים, אני גרה בישראל ויש לי זיקה גדולה למדינה הזו. היו מחשבות לייצר בגדים בחו"ל, אבל כרגע מאוד חשוב לי שהסגנון יהיה תפור בארץ בתפירה עלית. יכול להיות שעם הזמן אוציא חלק מהעבודה, אבל כרגע רק כך אני יכולה לשלוט בתפירה ובעיצוב. אני מאמינה בתעשייה בארץ. זה לא תמיד קל, מכיוון שכוח אדם יקר וקשה למציאה. חסרות תדמיתניות ותופרות ואין בתי ספר שמלמדים את הנושא הזה. אנחנו לוקחים תלמידות ומפתחים אותם מאפס, וזה מצריך הרבה אנרגיה וזמן, אבל אני מאמינה ביצירה מישראל. אני רוצה לחיות פה ולתת עבודה דווקא לישראלים. אני מאמינה שעם בשנים יבינו שכדאי לפתח את תעשיית האופנה בישראל ואני מקווה שנמשיך לגדול בארץ.

זה עדיין מרגש כל פעם מחדש לראות כוכבים על השטיח האדום עם שמלה שלי. בשביל רגעים כאלה בעצם אנחנו עובדים. אין פרס גדול מזה לאופנאי. זה הפידבק הכי טוב שאני יכולה לקבל על העיצובים שלי. אבל אלה לא רק הכוכבות, אני מתרגשת גם מכל כלה שלובשת שמלה שלי. כשאני נוסעת בעולם ויש לי פגישה עם כלה, שבוכה מהתרגשות מהמראה שלה עם השמלה, זה כל פעם מרגש מחדש, וזה לא קורה מעט. לפני כחודש פתחנו חנות במנהטן ונכחתי בפתיחה, ואין התרגשות גדולה יותר מלראות כלה בשמלה שעיצבתי. אין ספק שזה נותן כוחות להמשיך ולצמוח.

גליה להב

גליה להב ושרון סבר בשבוע האופנה הוט קוטור פריז, "המטרה חייבת להיות השוק הבינלאומי"

כיום יש לנו 70 נקודות מכירה בעולם, ואני שואפת להגיע ליותר נקודות. באפריל יש לנו פגישות בניו יורק לקראת שבוע אופנה של שמלות כלה; וביולי אנחנו משתתפים בתצוגת הוט קוטור בפאריס. כרגע החלום המיידי הוא להצליח עם הקולקציה החדשה והצעירה יותר. כדי שהיא תצליח לעמוד, אנחנו מוכרחים להצליח בגדול בעולם. אני מקווה שנתפתח גם לליין אקססוריז בעיצובנו, כמו נעליים, משקפי שמש, בושם וכדומה.

אם את רוצה להצליח ומאמינה בחלום שלך – תאמיני בו עד הסוף ולכי על זה. זו העצה שלי לכל מי שרוצה להגשים את חלומותיה. את צריכה להיות עקבית ועם רצון מאוד חזק להצליח. ללא רצון כזה אל תתחילי בכלל. אם את לא מוכנה נפשית ופיזית להשקיע ימים ולילות בעסק – חבל להתחיל. אף פעם לא התייאשתי בדרך. גם אם לא קיבלתי פידבקים חיוביים, המשכתי ללכת בקו שלי ולא שיניתי דבר. הלכתי בעקבות החלום המדויק שלי, ולא הושפעתי מביקורת. בדרך יש הרבה מכשולים, אבל אם מאמינים – גם מצליחים. וזה הוכיח את  עצמו. לא תמיד כתבים וסטייליסטים פירגנו לי, אבל אני מאוד עקשנית, יודעת מה אני רוצה. אף פעם לא הקשבתי לביקורת, לא נתתי לאף אחד לעמוד בדרכי.