נראה כי פרשת אופק בוכריס מתקדמת בצעדי ענק אל קצה. לפי הסדר הטיעון המתגבש שנחשף אתמול, בוכריס יודה בקיום יחסי מין ויורשע בבעילה אסורה בהסכמה. העונש: הורדה אחת בדרגה ומאסר על תנאי.

תומכי בוכריס יוכלו היום לטעון שהם צדקו מהרגע הראשון- הקצין המהולל, גיבור המלחמה, איש המשפחה והגבר הרגיש והקשוב לפקודיו, מעולם לא אנס אף אחת. בסך הכל מדובר במעידה מתקבלת על הדעת של גבר ששהה קצת יותר מדי זמן מחוץ לבית בהגנה על מולדתו והתפתה (ויש שיאמרו אף פותה) לקיים יחסי מין מחוץ לנישואין. האם זה בסדר? לא. האם זו סיבה מספיק טובה לבעוט קצין ערכי, מסור, מלח הארץ שכזה מצה"ל? מה פתאום? מסכן בוכריס ומסכן עם ישראל על ההפסד הנורא.

תומכי המתלוננות יוכלו היום לטעון שהם צדקו מהרגע הראשון- הקצין המהולל, גיבור המלחמה, איש המשפחה והגבר הרגיש והקשוב לפקודיו התברר כשקרן עלוב ופאתטי שלא הניד עפעף בשעה שעמד מול כל עם ישראל ואמר "אלחם על חפותי" ונשבע בכל היקר לו כי מעולם לא נגע במתלוננות בקצה הזרת. הוא הודה בבעילה אסורה בהסכמה כי ידע שאם ילך למשפט הוא יורשע באונס. האם אדם ששיקר במצח נחושה, שניצל את תפקידו, דרגותיו, מעמדו ומרותו כדי לקיים יחסי מין עם הכפופות לו ראוי להיות קצין בצה"ל? מה פתאום? מסכנות המתלוננות ומסכן עם ישראל שאדם כזה משמש מודל לחיקוי.

מה הבעיה המרכזית של הסדר הטיעון עם בוכריס?

לפי ההסדר הזה, כולם שיקרו לנו ואף אחד לא לוקח אחריות. בוכריס שיקר לאורך כל הדרך- הוא טען כי מעולם לא היה מגע מיני בינו לבין המתלוננות והנה- מסתבר שהיה גם היה. המתלוננות גם שיקרו לאורך כל הדרך- הראשונה טענה לאונס והנה- מסתבר שלא אונס ולא נעליים אלא "בעילה אסורה בהסכמה", כלומר היא הסכימה לקיים יחסי מין עם בוכריס. השנייה טענה למעשה מגונה והנה- מסתבר שרק "התנהגות מינית בלתי הולמת".

והרי בין הגרסאות הראשוניות יש תהום- אלימות מתועבת מול "לא היו דברים מעולם". 17 סעיפים של עבירות מין שונות, ביניהם שלושה של אונס ואחד של מעשה סדום מול הכחשה גורפת של מגע בין החשוד לבין המתלוננות.

הסדר הטיעון המתבשל בפרקליטות הצבאית מוציא את כולם מרוצים- מי שתמך בבוכריס ממשיך לתמוך בו. מי שסלד מבוכריס ממשיך לסלוד ממנו. ובא לציון גואל. באמצעות הסדר הטיעון הזה, כך מספרים לנו, הם חוסכים למתלוננות את הקושי במתן עדות והם חוסכים לבוכריס את המשפט המתיש ואת הפחד הנורא לסיים כמו קצב. והם בעיקר חוסכים לצה"ל את כאב הראש ואת ההתעסקות המעיקה בנושא. איזה צבא רוצה להתפלש בזוהמה של עבירות מין לאורך זמן?

הצבא "המוסרי ביותר בעולם" רוצה להמשיך לאחוז בתואר הזה לא רק כלפי חוץ אלא גם כלפי פנים- לא רק מוסריים נגד אויבינו אלא גם מוסריים בתוך הצבא עצמו, בין אדם לחברו, בחדרי חדרים ובאוהלי המבצעים. האם לא די לנו בפרשת אלאור עזריה? מי צריך כותרות על עבירות מין במסגרת צבאית? הן רק מחלישות את צה"ל. חברים, בואו נגשר בין החשוד למתלוננות ונסיים כבר עם הבוץ הזה. הניחו ל'צבא העם' לעשות את מה שלשמו הוא נועד- להילחם ולהגן- ובואו לא נתעסק בשטויות. מה שהיה היה והעיקר שנגמר. הלאה.

המתלוננות, סביר להניח, עדיין טוענות לאונס אבל מוכנות לקבל "בעילה אסורה בהסכמה" כי יכול להיות שאם יילכו למשפט, בוכריס לא יורשע. בוכריס, סביר להניח, עדיין טוען שלא היו דברים מעולם אבל מוכן לקבל "בעילה אסורה בהסכמה" כי יכול להיות שאם יילך למשפט, הוא יורשע בדברים חמורים בהרבה.

אז בוכריס יכול להיות מרוצה (במקום כלא הוא יקבל פנסיה שמנה וחיים נהדרים מחוץ לצבא), המתלוננות יכולות להיות מרוצות (ישנה הכרה מסוימת במעשיו של בוכריס שבאה לידי ביטוי בהודאה במגע, הורדה בדרגה וסיום הקריירה הצבאית) וצה"ל יכול להיות מרוצה כי אפשר להניח סוף סוף את התיק הזה בבוידעם ולתכנן את המבצע הבא. מי יכול לאפשר לעצמו להיות קצת פחות מרוצה ביום כזה? ובכן, כולנו. המפסידים הגדולים מהסדר טיעון שכזה הם אנחנו.

אנחנו לעולם לא נדע את האמת למרות שמגיע לנו לדעת אותה, למרות שמגיע לכולנו לדעת האם קצין בכיר בצה"ל ביצע פשע מחריד או לחילופין חטף על הראש "עלילת שווא". מגיע לנו שמישהו יבדוק עד תום את הטיעונים של שני הצדדים ויאמר "בדקנו את הראיות, השווינו גרסאות, חקרנו, נלחמנו והפכנו כל אבן והנה- זו האמת". מגיע לכם, אמהות ואבות ששולחים את בנותיהן לשרת בצבא, מגיע לכם, קצינים שמעולם לא ניצלו את הכפופות להן, מגיע לכן, נשים נפגעות תקיפה מינית ששוקלות האם להתלונן לרשויות על אלימות מינית, מגיע לכל אזרח במדינה הזו לא לשמוע ולא לראות יותר את צמד המילים הבלתי נסבל "הסדר טיעון" בכל הנוגע לעבירות מין חמורות. ההסדר הזה הוא ההפך הגמור מעשיית צדק אבל צה"ל עסוק כבר ששים שנה בהכנה למלחמת האין-ברירה הבאה, אין לו זמן לעסוק בזוטות.