שוב רצות ידיעות על הבריאות הנפשית המעורערת של שינייד אוקונור. בתמונות הראשיות היא מצולמת בוכה, ממש חנוקה מדמעות. רואים שהיא במצוקה. הכותרות אומרות שהיא מעידה על עצמה בשידור לייב בפייסבוק שיש לה נטיות אובדניות, שהיא גרה לבדה במוטל בניו ג'רזי ולא רואה אף אחד חוץ מהפסיכיאטר שלה, שהיא נלחמת כדי להישאר בחיים. אני ממשיכה לגלול את הפיד, רגע לפני שהצרות שלה יציפו לפני השטח את הצרות שלי.

ניתן לשער שהרבה אנשים שנתקלו בתמונות הכואבות של אוקונור ב-24 השעות האחרונות, או שמא בסיבובים הקודמים של ההתפרצויות הרגשיות המתוקשרות שהיא חוותה, המשיכו בדיוק כמוני לגלול. צקצקו בלשונם, אולי מלמלו לעצמם 'איזה עצוב' והמשיכו הלאה. קשה לראות כוכבים נופלים. במקרה של אוקונור החשיפה המוגזמת, המפורטת יתר על המידה, יחד עם תחושת האי-רלוונטיות של הזמרת שהגיעה לשיאה לפני יותר משני עשורים, גורמים לכל העניין להרגיש אפילו קצת מביך.

רק שאחרי כמה תנועות אצבע מהירות, כמו בורחות, גללתי את הפיד חזרה למעלה. משהו בתמונות החנוקות משידור הלייב שלה סירב לעזוב. הכותרות שצרחו לעזרה הבהירו שהפעם אי אפשר להדחיק את מה שעובר עליה, שיש כאן מצוקה, כזו שאיכשהו כבר שנים לא נפתרת, רק מחמירה. ועם קריאת הידיעות שציטטו את דבריה בשעת המשבר הזו הבנתי – זו לא רק קריאה לעזרה. מהדהדת פה גם אמירה.

שינייד אוקונור במשבר נפשי

זו לא רק קריאה לעזרה, זה גם מסר. צילום מסך מתוך שידור הלייב בפייסבוק של אוקונור

מה אנחנו יודעים בעצם על שינייד אוקונור? רובנו זוכרים אותה כזמרת עם הקול הצלול, העיניים הגדולות ואיך לא, הקרחת, שנכנסה בתחילת הניינטיז לתודעה עם הבלדה העל זמנית "Nothing Compares 2 U" (שכתב פרינס, אגב). אולי זוכרים לה אמירות מעוררות מחלוקת כאלה ואחרות, אבל תכל'ס, מאז שפרצה עם השיר הזה ממש בתחילת שנת 1990, לפני 27 שנה, היא לא ממש הצליחה לעניין אותנו.

רק שלזמרת הזו יש הרבה מה להציע ולספר מעבר לבלדה יפהפיה, שנעשתה מעט צ'יזית עם השנים. הקרחת, שהפכה לסמל שלה כאישה שלא נכנעת לתבניות חברתיות, היא רק קצה המזלג של האומץ שהאישה הזו הפגינה במשך השנים. מי שמכיר אותה מתחילת דרכה בשנות ה-80 בכלל זוכר זמרת מחאה נועזת ורועשת, ומי שעקב אחריה בהמשך יודע שלמעשה היא מעולם לא הפסיקה לספק אמירות נוקבות על מגוון נושאים חברתיים.

ממכתב פתוח למיילי סיירוס על הסכנה בהחצנה היתרה של המיניות שלה, ועד לקריעת תמונת האפיפיור בפריים טיים בשיא הצלחתה – שינייד אוקונור תמיד היתה אמנית אמיצה בצורה יוצאת דופן. ונחשו מה? גם היום, במה שנראה כשפל הגדול של חייה, היא מצליחה להיות אמיצה יותר מהרוב המוחץ של הסלבס שמככבים בכותרות.

שינייד אוקונור קורעת את תמונת האפיפיור

כמה אומץ נדרש כדי לקרוע את תמונת האפיפיור בשידור חי? צילום מסך מ-SNL

"אני נלחמת, נלחמת, נלחמת, נלחמת, בדיוק כמו כל המיליונים שאני יודעת שאני אחת מהם, להישאר בחיים מדי יום", היא אומרת בוכייה באותו שידור לייב בן 12 דקות שעלה לכותרות ביממה החולפת. "אני רוצה שכולם יידעו איך זה מרגיש, ולכן אני יוצרת את הסרטון הזה. מחלות נפשיות הן כמו סמים, הן לא שמות זין על מי את, ובדומה, מה שיותר גרוע, זו הסטיגמה. היא לא שמה זין על מי שאת".

לא עוד כוכבת שמבכה את חלוף זמנה

על פני השטח, קל לחשוב שאוקונור מפגינה תסמינים של מחלה שפוגעת בהמוני כוכבי עבר – התהילה שבגדה, ההתרסקות מהחיבוק והאהדה הציבורית לאנונימיות, הבדידות המוחצת. הזמרת עצמה הצביעה על העניין הזה כקשה ופוגע, וגם הפעם תולה את הכאב העצום שבה בבדידות. אולם אם חוקרים לעומק, מגלים שהבדידות הזו אינה נובעת אך ורק מאותה מחלת ידוענים.

ידעתם שלאוקונור בת ה-50, שהתחתנה ארבעה פעמים, יש ארבעה ילדים מארבעה אבות שונים? שניים מהם כבר בוגרים, ג'ייק (29) ורויזין (22), ושניים קטנים בשם שיין (13) וישוע (10). בשנות ה-90 היא נלחמה על המשמורת על בתה רויזין מול אביה, ועם ג'ייק הבכור היא פתחה חזית תקשורתית כשקראה לו 'בריון שוביניסט כמו סבא שלו' לאחר שהתחננה בפניו שיתמוך בה בתביעת המשמורת על בן ה-13 שלה, שיין.

ב-2015 אוקונור פרסמה סדרה של הודעות פייסבוק בהן חשפה את הנקודות הכואבות ביותר בחייה. "המוזיקה נגמרה בשבילי. מוזיקה עשתה לי את זה. היא הפכה אותי לבלתי נראית. רצחה את נשמתי. אני בלתי נראית, אני לא חשובה אפילו קצת לאף אחד. אף אחד לא מתקרב אליי. מתתי מיליון פעם מהכאב הזה". בעקבות הדברים האלו, בהם גם חשפה שהיא סובלת מנטיות אובדניות, רשויות הרווחה האיריות החליטו שאינה כשירה להיות אימו של בן ה-13 ולקחו אותו לרשותם.

לפני שלושה חודשים אוקונור פרסמה פוסט כואב לא פחות מהסרטון הנוכחי, בו היא יוצאת נגד רשויות הרווחה. "תהיה לכם סלבריטאית מתה בידיים אם לא תשנו את ההחלטה", כתבה. "אהיה האזרחית האירית הראשונה שלוקחת את חייה במחאה נגד טוסלה (רשות הרווחה האירית –נ.ב), בשם כל ההורים שנושאים מחלה נפשית. לא השארתם לי שום דבר לאבד. אני לא יכולה להיות מי שכולם, כולל העובדים שלי, הילדים שלי, המשפחה שלי וחבריי, צריכים שאהיה – אם אני לא משומרת לבני".

שינייד אוקונור

חיים אישיים מלאי סערות. צילום: Shutterstock

עוד לפני שחשפה את צידה האובדני, במהלך שהתנקם בה אנושות, אוקונור חשפה ב-2003 כי אובחנה עם הפרעה דו-קוטבית. מאז, חוסר יציבות נפשית הפכה לסימן ההיכר שלה לא פחות מאותה קרחת. כיום, אוקונור מתגוררת כאמור במוטל מבודד בניו ג'רזי, הרחק מילדיה שבאירלנד. היא חיה בארה"ב כדי לקבל את הטיפול הנחוץ לה בדיכאון ובהפרעות הנפשיות, כמו גם בהתמכרות לקנביס.

אולם מה שמסתמן כקש ששבר את גב הגמל במקרה של אוקונור הוא תביעה שהוגשה נגדה בסוף יולי האחרון על ידי מי שהיה המנהל שלה לאורך שנים וגם בן זוגה בסוף שנות ה-80, פאצ'נה אוקיאליי. (טריוויה - בזמנו "Nothing Compares 2 U" הצטייר כחלק מהתמודדות של אוקונור עם הפרידה ממנו). אוקיאליי בן ה-70 מכיר את אוקונור מאז שהיא בת 17, וליווה אותה בנאמנות כל הדרך לשיא הצלחתה וגם לאחריה, עד 2012.

אוקיאליי טוען שאוקונור סיימה את יחסיהם המקצועיים ללא התראה, ופגעה בשמו הטוב כשפרסמה באתרה ובאתר של מעריץ מכתב פתוח שיוצא נגדו. הוא דורש ממנה פיצויים בשווי כ-500 אלף יורו. ובעוד שאוקונור מכחישה את הטענות נגדה, אך לפי עורך דינה שהתייצב בשמה בבית המשפט רק לפני 10 ימים, בריאותה המנטלית אינה מאפשרת לה כרגע להתייצב בבית המשפט כדי להגן על עצמה. אפשר רק לשער כמה קשה לקחה אוקונור את הפיכתו של מנהלה וחברה הקרוב מזה עשרות שנים לאויב בבית המשפט.

אז תגידו שהיא עוד כוכבת שלא ידעה להתבגר בחן. תגידו שכמו רבות ורבים כמוה, היא אישה רגישה שלא ידעה למה היא נכנסת כשדרכה באור הזרקורים. תגידו שהיא לא מסוננת, מעורערת, לא בריאה, צריכה טיפול. הכל נכון. היא מעולם לא טענה להיות אשת העסקים הממולחת שאנו מצפים מכוכבות להיות, היא לא מדונה ולא ביונסה ולא קורטני לאב, וכנראה שמעולם לא הצטיידה בעור הפיל שנדרש כדי לשרוד ככוכבת בעולם הזה. הכל נכון.

שינייד אוקונור

החברות ארוכת הימים הפכה לאויבות בבית משפט. צילום מסך מ"Nothing Compares 2 U"

דבר אחד אי אפשר להכחיש: שינייד אוקונור היתה ועודנה אישה אמיצה. אישה שיש בה אומץ שבאמת יותיר אחריו רושם אדיר ומעורר השראה, אם רק נרצה להכיר בו בין כאב הלב על סיפורה מכמיר הלב. אישה שהחיים התעמרו בה לא מעט, אפילו אם זה נראה כמו צרות של עשירים מהצד. אישה שוודאי נעשו אינספור מאמצים כדי 'ליישר אותה', או 'להתאים אותה למעמד', או אפילו רק לרסן, שלא תעשה לעצמה נזק.

אבל אישה כמו שינייד אוקונור היא לא אישה שאפשר ליישר. הנאמנות לאמת שלה מחייבת אותה להישרף כל יום מחדש. להישחק ולוותר מעולם לא היתה אופציה. זו האמנות שלה, ואין בה פשרות, ואין בה הסתרות. גם היום, כשהיא עמוק בשפל, מלאה במלחמות פנימיות כשגם בחוץ לא חסר, לשינייד אוקונור אין שום כוונה להסתתר או להתבייש. להפך – גם היום, היא נלחמת כדי להוציא לאור את האמת שלה, כי היא יודעת שיש עוד המון אנשים שמרגישים כמוה. היא נשרפת מדי יום. האש שבה מעולם לא כבתה, אלו רק הכוויות שכואב לנו לראות.

כולי תקווה שמישהו ייראה את הסבל שלה וייגש להושיט לה יד, ולו רק כדי להפיג את הבדידות הקשה מכל. אחרי כל כך הרבה שנים בהן ניסתה לתת את כל כולה למען אחרים, כקול של אלו שמושתקים, לא מגיע לה להיות לבד במלחמה. אנחנו, לכל הפחות, צריכים להקשיב למה שיש לה להגיד, גם כשזה נראה לנו מביך. לא להמשיך לגלול ולהישיר מבט לעיניים שבוכות. הן בוכות בשביל כולנו.