לתלונה בגין עבירת מין יש, יותר מלסוגים אחרים של תלונות או האשמות, השלכות חברתיות שהן רחבות בהרבה מהמשמעות הפלילית שלה. החשד בעבירת מין – אונס, מעשה מגונה ואפילו הטרדה מינית – מהווה אות קלון שהחשוד יישא איתו למשך זמן רב, בין אם הוא אדם פרטי ולא כל שכן איש ציבור, וזאת גם אם בסופו של דבר לא הורשע בעבירה או אף לא הוגש נגדו כתב אישום.

 

עוד באון לייף:

 

 

בין תלונה לכתב אישום

הגשת תלונה במשטרה היא רק תחילתו של תהליך. בעקבות התלונה המשטרה פותחת בחקירה, אוספת עדויות וראיות, בונה תיק, ולבסוף מעבירה את התיק לפרקליטות, אשר מחליטה האם החומר הקיים מספיק להגשת כתב אישום ופתיחה בהליך פלילי.

 

ההחלטה האם להגיש כתב אישום היא לא תמיד פשוטה: גם כאשר יש חשש סביר לביצוע העבירה, אם הראיות לא מספיק מוצקות, המשפט ייגמר בלא כלום וכספי ציבור יבוזבזו לשווא. לכן הפרקליטות נמנעת מהגשת כתב אישום במקרים שבהם היא מעריכה שהסיכוי להרשיע את החשוד על סמך הראיות שבידיה הוא קלוש. כך קרה למשל עם העיתונאי עמנואל רוזן, שהתיק שלו נסגר במרץ 2014 לאחר כמעט שנה של חקירה, כיוון שהתלונות הרבות שהוגשו נגדו התיישנו, או שלא עברו את הסף הפלילי. כלומר, על אף שניתן היה לאמת חלק מהטענות, לא היה בכך די כדי להרשיע אותו בבית המשפט.

 

כמעט בכל המקרים, הנזק הוא דו-כיווני. צילום: Shutterstock

 

ענישה פלילית ו-"ענישה חברתית"

למרות שעמנואל רוזן לא הורשע בפלילים ואף לא הועמד לדין, אין עוררין על הנזק הרב שנגרם לו בעקבות הפרשה במישור האישי, המקצועי והכלכלי. לכאורה ניתן לטעון שהפגיעה בו לא היתה מוצדקת, כיוון שבסופו של דבר הטענות נגדו לא עמדו במבחן הפלילי. מאידך, כאשר מדובר בדמות ציבורית, לא תמיד המבחן הפלילי הוא החשוב ביותר.

 

כיום קשה מאד להסתיר מידע לאורך זמן מעיני התקשורת והציבור, וכל מידע שנחשף מקבל פרשנות ומשמעות חברתית וערכית מיד עם היוודעו. כאמור, ישנם מקרים גבוליים שבהם מוגשות תלונות על עבירות – לעתים חמורות – שאכן בוצעו ואף קיימות ראיות לגביהן, אבל לא ניתן למצות את ההליכים בעניינן, למשל בגלל התיישנות. במקרה כזה, חשיפת הסיפור והסנקציות החברתיות שמתלוות אליה, גם בהיעדר סנקציות פליליות, מהווה גורם מרתיע שעשוי אולי לעצור אנשי ציבור בעתיד מלבצע עבירות כאלה, או לפחות מלהתמודד על תפקידים רגישים.

 

הפגיעה במוניטין היא דו-כיוונית

למרות האמור לעיל, חשוב לזכור שכמעט בכל המקרים, הנזק הוא דו-כיווני: תהליך הגשת התלונה, מתן העדות והחקירה הוא קשה ופולשני עבור המתלוננת, שחווה מחדש את האירועים הטראומטיים שעברה. לכך מתלווה כמעט תמיד זריקת האשמות או רמיזות כלפי המתלוננת – אם לא בנוגע לאמינות שלה אז בנוגע לאחריות שלה באירוע, אופן התגובה שלה וכן הלאה.

 

דוגמא אחת מיני רבות היא סיפורה של ד"ר אורלי אינס, שהתלוננה בסוף 2010 נגד הניצב בדימוס אורי בר-לב, אז מועמד למפכ"ל המשטרה, על תקיפה והטרדה מינית. התלונה נסגרה לאחר שהצדדים הגיעו לפשרה שבמסגרתה בר-לב הודה במעשיו, התנצל ופרש מהשירות הציבורי. עם זאת, גם אינס שילמה מחיר כבד ביותר לאחר שהוצגה בכלי תקשורת רבים כפתיינית, נצלנית, שקרנית ועוד כהנה וכהנה. תופעה זו של האשמת הקורבן נתפסת לא אחת על ידי המתלוננת כחוויה נוספת של תקיפה מינית, מצד הרשויות או הציבור, ומרתיעה נשים רבות מלהתלונן.

 

האשמת הקורבן היא עצמה חוויה נוספת של תקיפה מינית. צילום: Shutterstock
 

תלונות שווא – תופעה שולית עם נזק גדול

אכן, ישנם גם מקרים של ניצול החוק לרעה והגשת תלונת שווא כנגד אדם חף מפשע, מתוך נקמנות, סחטנות, או אינטרס כזה או אחר. יש לציין שמבחינה סטטיסטית, התופעה של תלונות שווא נחשבת לשולית ביותר ביחס לכמות התלונות האמיתיות שמוגשות (ועוד יותר ביחס לכמות התלונות שאינן מוגשות כלל, כלומר מקרים שאינם מדווחים). יחד עם זאת, מדובר בתופעה חמורה, אשר – במיוחד בתחום הרגיש של עבירות מין – עלולה לפגוע באופן בלתי הפיך בשמו הטוב של הנילון ובחייו הפרטיים והציבוריים.

 

תלונת שווא היא כשלעצמה עבירה פלילית, שבצדה עונש של עד חמש שנות מאסר. בנוסף לכך, הנפגע יכול לתבוע את המתלוננת על פרסום לשון הרע, בהליך פלילי או אזרחי, ולחייב אותה לפרסם התנצלות פומבית ואף לפצות אותו כספית. עם זאת, גם כאן – קל יותר לתקן את הפגיעה הכלכלית מאשר את עוגמת הנפש, הממשיכה ללוות את הנפגעים גם אחרי תום כל ההליכים.

 

לסיכום, ניתן לומר שלאחר שנים רבות שבהן הטרדות מיניות היו תופעה שאינה מטופלת, אינה מדוברת ובוודאי שאינה גוררת סנקציות פליליות, כיום הנושא תופס מקום נכבד בסדר היום הציבורי, ותלונה על הטרדה מינית הפכה לכלי רב עוצמה. על אף שעוצמה זו עלולה להיות מנוצלת לרעה בשוליים, יש לה קודם כל חשיבות רבה בהעלאת המודעות לבעיית ההטרדות המיניות, באופן שתורם להרתעת מטרידים ותוקפים פוטנציאליים, אבל לא פחות מכך, מסייע לנשים לזהות ולהבין שהפגיעות שהן חוו מהוות למעשה עבירה פלילית.

 

 

עו"ד פלילי אלון ארז בעל ידע וניסיון רב שנים בתחום המשפט הפלילי האזרחי והצבאי. עו"ד ארז עוסק בין השאר בעבירות הפליליות הנמצאות בליבת המשפט הפלילי כגון אלימות במשפחה והטרדה מינית.