שלושת המנטורים היו: עינת יוזנט-רביד, מנכ"לית משרד הפרסום יהושוע, מיטל שירן-הראל, ראש מטה שיווק של בנק בינלאומי ואבי זייתן, מנכ"ל ומייסד של זייתן אסטרטגיה ושיווק.

 

הפאנל נפתח בטיפ "עשה ואל תעשה" של כל אחד מהמנטורים:  

מיטל: הכי משמעותי לעסק קטן זה לאהוב את העסק אבל לא להתאהב בו. חשוב לנהל אותו ממקום רציונלי, כי חיבור לא רציונלי עלול לגרום להצבת מטרות שגויות ותוכנית לא רלוונטית.

 

עינת:תתאהבו! תמשיכו עם תשוקה, עם מוקד פנימי עמוק, אל תאבדו את הקוד הפנימי שלכם, את התשוקה ואת הנאמנות.

 

אבי:"הטיפ שלי הוא "Less is more". מתחילים באהבה ורוצים עוד דברים ויורים לכל הכיוונים. רוצים הכל. אי אפשר הכל. יש עסק הוא צומח, עובדים, עוברים שלב, תתמקדו בדברים שמיצרים הצלחה ורווחיות".

 

משמאל לימין: אבי זייתן, מיטל שירן-הראל ועינת יוזנט-רביד. צילום: בני גם-זו לטובה

 

יאנה דרום - בעלת חנות לאביזרי אופנה לנשים שחלו בסרטן שד

כשהייתי בת 28 במהלך ההיריון הראשון שלי חליתי בסרטן השד ועברתי כריתת שד והקרנות. שחזור השד לא הצליח, וחיפשתי פתרונות. בארץ מצאתי רק חזייה בצבע בז', בטח לא בגד ים. בארה"ב נתקלתי חנויות שמותאמות לנשים שחלו בסרטן השד וצעקתי לבעלי: "אין דברים כאלה".

 

החלטתי לפתו חנות בחיפה והגיעו נשים מכל הארץ. מכרתי לא רק חזיות, אלא גם מטפחות ואפילו  ריסים. לאחרונה פתחתי חנות נוספת גם בתל אביב. למעשה, אני לא רק עסק אלא גם מעלה מודעות לאבחון מוקדם ואני חושבת שעלינו על צורך אמיתי שרק הולך וגדל. הסוגיה שמטרידה אותי היא שהתחלתי בחיפה ועברנו לתל אביב ואין ספק שהעסק הוא גם עם ערך חברתי ואנחנו מאוד עסוקות בחיבוק ובתמיכה ללקוחות, אבל מצד שני הוא גם עסקי ואני רוצה לגדול והשאלה היא איך עושים את זה בלי ליפול.

 

יאנה דרום. צילום: בני גם-זו לטובה

 

עינת: שמענו עלייך לפני שנפגשנו כאן על הבמה ולכן אין ספק שאת עושה עבודת שיווק. יש הדסטרט מימונה ואני בטוחה שנשים ישמחו להשקיע בפיתוח עתידי. מכיוון שהמותג מבוסס עלייך, יש צורך בשותפות בינך לנשים נוספות, תני לעוד נשים להכנס, אפשר אפילו לחשוב על כלכלה שיתופית.

 

מיטל: ראיתי בחנות תא אמהות ובנות וזה מעורר השראה. מוטיב הקהילתיות הוא קריטי, זו קהילה ענקית. אם השירות של להגיע עד ללקוחות, אז אולי הפתרון הוא חנות און ליין. את צריכה להגיע  לרופאים ומטפלים. אם כל אישה שחולה במחלה הייתה מקבלת קיט ממך ביציאה מבית חולים שיש בה מגע ראשון ותמיכה נפשית - משם שיווקת את העסק.

 

אבי: בתי חולים זה קריטי והקהל המרכזי. גם קופות החולים, עמותות שמחפשות מוצרים. יש לך משהו  באישיות שהוא נותן גלאם במצב הכי קשה של אותן נשים ולכן הן זקוקות לך. אפילו רשתות אופנה מחפשות פרויקטים לקהילה להציע להן להתחבר בתוך החנויות ולעשות חיבורים מעניינים.

 

קשת אוחיון, בעלת מריונטה - בוטיק ילדים

את החנות פתחתי ביפו לפני ארבע שנים. אני מוכרת בגדים, צעצועים ונעליים ואני עובדת עם המון ספקים והרבה מעצבות ישראליות. בשנה הראשונה עבדתי על לבדל את עצמי. ייבאתי מותג משוודיה וזה עבד. בשנה השנייה החלטתי להיות אונליין, החנות עובדת מדהים. בשנה השלישית, חשבתי איפה הכסף, כולם מתפרנסים אבל לי לא נשאר הרבה. חשבתי על לייצר לבד, למדתי עיצוב, התחלתי עם טרמפולינה ליין משלי אותה אני מייצרת. יש לי מוניטין אבל הדילמה שלי היא האם  לגדול רוחבית ולפתוח עוד סניף או לגדול לעומק בשיטות של הגדלת הייצור או הייבוא.

 

אבי: את עושה משהו יפה, צריך לבחון אם העסק מספיק מבודל כי זה שוק עם הרבה מתחרים.  אם העסק מרוויח, יכולנו לבחור התרחבות, אבל את צריכה להחליט מה את רוצה- את רוצה לנהל חנויות? את מעצבת. למה צריך עוד חנויות ועוד הוצאות?

 

מיטל: הקהל שלך צעיר, הייתי משקיעה באונליין. החנות מהממת אבל היא ילדות ישראלית ושוק הפשפשים והאתר לא מצליח להתחבר לדיזיין אמיתי של פעם. רשתות ילדים קרסו. אם את מייבאת תעשי עבודה על סחר בינלאומי.

 

עינת: בעיני חסר משהו. החנות נקראת מריונטה אז למה עוד שם של מותג בשם טרמפולינה?  שני שמות זה טעות. בחנות יש דברים שאני מוצאת בסוהו ויש דברים מיוחדים, את רוצה להיות במה או להיות את עצמך? האם אני מוצאת אצלך מה שמוצאת בעוד 20 חנויות? יש משהו חזק בסיפור שלך אבל הוא חסר.

 

קשת אוחיון. צילום: בני גם-זו לטובה

 

חן קורן - אירוח ובישול

אני ובעלי מארחים סדנאות בישול מסורתיות. אנחנו גרים על מחנה יהודה וכל העסק סובב סביב השוק, קולינריה המוצר זה אנחנו והמשפחה והאירוח האותנטי. אני גם מנהלת פייסבוק ואינסטגרם. בעקבות השתתפותי בתכנית הריאליטי "בייקאוף" העסק גדל ומאז עולה, השאלה היא איך גדלים. אני שואלת את עצמי אם לפתוח מקום לסדנאות בשוק אבל זה שנינו העסק, להישאר בבית? לפתוח מקום? בית זה פחות הוצאות ומאחר והעסק מבוסס בחלקו עלי ואני גם אימא – אז יש דילמה.

 

מיטל: זה רעיון עצום. זה מתחיל מסיפור של דו קיום בבית ובעיר מקוטבת. תוכלי להתפתח עוד הרבה. את בטוח אימא מצוינת. חושבת שאולי כדאי לצאת להומבייס חיצוני אבל להשאיר מוקד בבית שמשלב סיור. ברבות הימים תוכלו עוד להתפתח.

 

אבי: המותג הוא אתם. הבית הוא בסיס, אבל החשיבה היא להשכיר חלל גדול- זה יעזור להתפתח. בסופו של דבר אם אנשים באים לראות אתכם, נוצר מותג. צריך חלל לא צפוף, אווירה נוחה שלא פוגעת בחוויה. צריך לעשות עבודה כלכלית על מה לשים ז'יטונים.

 

עינת: צריך לשמור על איזון, צריך ליצר איזון, הפייסבוק מיצר חשק להתחבר עסקית. כדאי למפות מה ריווחי מה מנוע ההכנסות, מה ההזמנות, ולהחליט מה משאירים בבית ומה להוציא למחנה יהודה.

 

חן קורן. צילום: בני גם-זו לטובה