קרנית גולדווסר, אלמנתו של אודי גולדווסר ז"ל התפרסמה בעיקר בזכות המאבק העיקש שניהלה להחזרת גופתו ארצה. בשנים האחרונות היא לא מפסיקה לאתגר את עצמה - מכרה את ביתם המשותף בנשר, עברה לת"א, ניהלה קריירה טלוויזיונית קצרה וצלחה את מסע טרנסאלפ, שנחשב לתחרות האופניים של חובבים הקשה בעולם, במסגרתו חוצים הרוכבים את השטחים ההררים באזור האלפים בגרמניה וצפון איטליה.

 

לפני כשנה הצטרפה ל"מאגמה צ'אלנג" – מסע נשי בן 11 יום בנתיבי השיירות של דרך המשי בארמניה ובחבל נגורנו קראבך. המשתתפות (30 נשים בכל הגילאים ומכל רחבי הארץ) מחולקות לצוותים- כל צוות כולל 4 נשים שגם חולקות ג'יפ. יחד הן מתמודדות עם אתגרים פיזיים ואישיים לא פשוטים, בין היתר: נהיגת שטח, טיפוס לפסגת הר געש , התמודדות עם פחד גבהים בצליחת עמק באומגה.

 

בכל אחד מהמסעות של מאגמה צ'אלנג' המשתתפות עוסקות בתרומה לקהילה המקומית. בארמניה, שיפצה הקבוצה בית קברות יהודי עתיק באחד האזורים הנידחים בארמניה (שריד לקהילה יהודית שחייתה שם עד המאה ה-17 והתגלה בשנים האחרונות). המסע עצמו מתנהל כתחרות, והצוות הזוכה (אשר נבחר על ידי כלל משתתפות המסע) מקבל את האפשרות לבחור נשים שלהן יעניקו במתנה את האפשרות לצאת למסע ללא תשלום.

 

צילומים: איה בן עזרי

 

היו חששות לקראת הנסיעה?

"אני מודה שערב היציאה למסע, היה לי חששות רבים שנהיה כ"כ הרבה זמן רק נשים. היום, שנה אחרי, אני יודעת שיש בזה משהו אחר, חוויה מיוחדת שעושים אותה באמת אחת לכמה זמן. זה מסע ג'יפים, שנשים נוהגות בו ותוך כדי המסע לומדים הרבה מאוד דברים, כמו: נהיגת שטח, איך נוסעים בשיירה, איך מדברים בקשר ("לא דיבור צבאי, אלא משהו אחר. כשנוסעים הרבה שעות הקשר מתפקד כמו רדיו או שעושים שטויות אחרות") ובעיקר- איך להתמודד בעצמך עם כל מיני קשיים.

 

מאגמה צ'אלנג' הוא בעצם מסע  על טהרת הנשים, לטוב ולרע, והמשמעות היא שאת כל הדברים עושות הנשים. נכון שאם בארץ, קורה לך פנצ'ר, היינו מרימות מיד טלפון לאבא או לבעל. אני רוכבת במשך שנים על אופניים, וגם כשהיה לי פנצ'ר נדיר שתיקנתי אותו בעצמי. אבל מאחר ואנחנו נמצאות בארמניה ולא על עקבים, אנחנו עושות את הכול בעצמנו והתחושה אחרי היא נהדרת. אני בכוונה לא משתמשת במילה העצמה נשית, כי אני לא מתה עליה. כשאנחנו רוצות, אנחנו יודעות להשיג ולהצליח. את מבינה שהצלחת להתגבר על איזה קושי בעצמך. יש משהו שעושה טוב – לפתור את הדברים לבד ולהתמודד לבד. זה משהו חשוב שלומדים במסע".

 

קרנית גולדווסר עם מכרות חדשות במסע מאגמה צ'אלנג'

 

הכרת את החברות למסע לפני?

"לא ההיכרות נעשית רק בשטח עצמו. רוב הנשים שהגיעו למסע מגיעות לבד, לא עם חברה או בזוג, וממש מהרגע הראשון מתחברים. במסע שאני הייתי בו לא היו 'ילדות'. ממוצע הגילאים היה ארבעים פלוס. הנשים נורא מגוונות – חלקן נשואות עם ילדים, חלקן גרושות – עם ילדים או בלי, שונות ודומות. בארץ חילקו אותנו לצוותים של ארבע, כל רביעייה נוסעת בג'יפ נפרד וככה מתחילה האינטראקציה בין הבנות. כל צוות מחליט בינו לבין עמו על המוזיקה ומי מביאה מה – מטען, מפצל, ציוד.

 

לוקח זמן עד שנכנסים לשטח ומתאקלמים באוטו ובמדינה, אבל האינטראקציה מתחילה ממש ברגע הראשון. אנחנו לומדות לדאוג האחת לשנייה, לשתף פעולה – והמסע מתחיל וקרו לנו דברים נפלאים: ארמניה היא מדינה יפהפייה, עם נופית מקסימים – האנשים והבתוליות של המקום ממכרים. את לומדת לתקשר עם המקומיים בעזרת הידיים והאצבעות וגיליתי אנשים כל כך טובים. היו מקומות שהגענו אליהם , והם היו פשוט בהלם מהג'יפים שהיו נהוגים בידי נשים. הילדים יצאו החוצה מהבתים לעשות לנו שלום ואני חושבת שעשינו להם את היום".

 

 

הנשים התייחסו אלייך אחרת, בגלל מי שאת?

"אני לא אוהבת שמתייחסים אלי כסמל או כסלב. יחד איתי במסע היו גם ענת הראל ודליה מנטבר. אני הרגשתי מאוד בנוח במסע, לא הרגשתי אחרת או שמתייחסים אליי באופן מיוחד. במסע כזה את מקבלת פרספקטיבה לגבי החיים ובעצם הבנה שאת לא שונה. הצרות שלך והבעיות שלך לא שונות מאלה של נשים אחרות או אנשים אחרים".

 

 

לא לפוליטיקה, כן למרתון

בשנים האחרונות מוזכר לפרקים שמה כמצטרפת פוטנציאלית לפוליטיקה. לפני כשנתיים נפגשה עם ציפי לבני ובמערכת הבחירות האחרונה התפרסמו ידיעות על כך שהיא עתידה להצטרך למפלגתו של יאיר לפיד- "יש עתיד". "בסוף זה לא קרה כי החלטתי שכרגע זה לא מתאים. זה יצא לתקשורת בצורה של אינפורמציה לא מבוססת בכלל על ידי אנשים שהיו להם אינטרסים. אבל האתגר האמיתי שאני מתכוננת אליו עכשיו הוא מרתון ניו יורק, שנחשב למרוץ הכי נחשב בעולם. בשנה שעברה הוא בוטל בגלל הסופה סנדי, כזכור. חצי מיליון איש מגישים בקשה להשתתף בו ורק 50 אלף נבחרים. זה מרתון שכל הכנסותיו מוקדשות לתרומות. לאחרונה אני רצה ארבע- חמש פעמים בשבוע, בין 80-90 ק"מ בשבוע. אני רצה בפארק, ובים, ואם צריך גם בחדר הכושר. את המרתון אני מתכוונת לרוץ לבד והמטרה היא לסיים אותו בשלוש וחצי שעות, כשהממוצע של נשים בו הוא שלוש שעות ורבע.

 

 מה התכנון לרוץ 42 ק"מ ואז לפתוח במרתון שופינג?

"בהחלט. אני לא חובבת שופינג גדולה בארץ, אבל בניו יורק זה כבר משהו אחר"