גדלתי במשפחה צינית בכל הנוגע למסורת וטקסים. ייתכן שדווקא זה מה שהביא אותי דווקא לאהוב את חג הפסח - הן את הטקס והן את ההתכנסות המשפחתית. מבחינתי זו הזדמנות להיות ביחד, להיות בהווה שמלא בתכנון, בבישול, בהכנה, בסידור ובאירוח שיוחדו לערב הספציפי הזה. עם זאת, בכל שנה, כשנשאלת סביבי בחיוך מצקצק השאלה 'אז איפה אתם בחג', אני עדה לתגובות אחרות לחלוטין, אנחות, סיפורים על דרמות משפחתיות, על אוכל מבאס, על הפקקים הנוראיים, כאילו שמה שעבורי הוא יום חג לאחרים הוא כורח בלתי נסבל שהיו שמחים להמירו באלטרנטיבה. אמנם אני בעד מסורת, אבל בכל שנה אני מוצאת את עצמי יחד עם משפחתי בסדר אחר, בין אם אנחנו מארחים או מתארחים- בימי הקיבוץ בסדר קיבוצי, בימים אחרים אצל חברים רחוקים, על שפת הים, סביב מדורה במושב, והשנה אצלי במרפסת, אך אם חשקה נפשכם לצאת משגרת המועד, חשוב לדעת שישנן אלטרנטיבות. הנה כמה מהן:

 

סדר פסח בבית חב"ד

רבים ממי שזכו בעת שהותם ברחבי תבל לחגוג חג מחגי ישראל בבית חב"ד יודעים לספר על חוויה מרגשת וייחודית ביותר. שם התכונה לקראת החג וההתכנסות בערבו למפגש ישראלי ויהודי בלב עולם אחר מאפשרת כנראה ביתר קלות לצלול אל החוויה המסורתית שרבים לא מכירים מבית. אז אם אתם אי שם בברצלונה, קטמנדו, בנגקוק ומקומות רבים אחרים, או שמא מיהרתם לרכוש כרטיס ולחמוק מן הסדר המשפחתי המוכר או המאיים, תוכלו ליהנות משני העולמות, גם לא להיות וגם לחגוג באופן מסורתי ביותר, ולהזמין לכם מקום באחד ממרכזי חב"ד בעולם ולהצטופף עם זרים אך באווירה ביתית, שורשית, שמחה ושונה. אם בכל זאת אתם נשארים בארץ, דעו כי גם בארץ הקודש פזורים בתי חב"ד המציעים יוצר מ-150 סעודות חג כהלכתן לכל דכפין שיודיע על כך מראש ויזכה באישור השתתפות. המחיר משתנה ממקום למקום, ופרטים תוכלו לקבל באתר האינטרנט של בית חב"ד.

 

 

בנוסף, רבנים מטעם חב"ד ינחו את סדר הפסח הקהילתי שיתקיים השנה בפעם ה-11 בבית דני בתל אביב (רח' סמטת כביר 4, שכונת התקווה). לסעודת החג מוזמנים בודדים, גמלאים וכל דכפין, וצפויים להשתתף בה 1000 אורחים. ההשתתפות בסעודה זו היא ללא עלות. על מנת להירשם יש לפנות לאגף רבעים ושכונות, בטלפון 03-7244993.

 

סדר קיבוצי

כשהייתי קטנה זכיתי להשתתף בסדר קיבוצי המוני ועד היום, כבת ליוצא קיבוץ ולעירונית, שתי הגדות עולות על שולחן החג שלנו, זו המסורתית וזו של התנועה הקיבוצית, ולא פעם הפער בין שתיהן מביא לחילוקי דעות. למעשה, הגדות הפסח של התנועה הקיבוצית נשענות על ההגדה המקורית וגם נועדו לספר בסיפור יציאת מצריים, אולם הכוונה הייתה לעשות זאת מזווית אקטואלית יותר שקושרת את יציאת העברים ממצריים אל התקומה, הגאולה והנחמה שבהתגשמות החזון הציוני, לצד שיר הלל לאביב, תקופת השנה בה חל החג.. מכאן שהסדר ערוך בצורה שונה מהסדר המוכר ומופיעים בו שירים רבים שמוכרים לבני הקיבוצים בלבד, וגם אלה שמופיעים בסדר המסורתי מושרים בלחנים אחרים. אמנם מאז שביקרתי בילדותי בסדר הקיבוצי השתנו סדרי הקיבוץ והוא הפך ליצור אחר ומופרט, ובכל זאת סדרים קיבוציים עדיין מתקיימים ברחבי הארץ, גם אם השתתפות החברים לא מובנת מאליה. במידה ויש לכם מכרים חברי קיבוץ תוכלו לבקש לחבור אליהם ולהשתתף בסדר פסח מזן הולך ונעלם.

 

 

סדר פסח במרכז הגאה

סדר פסח הוא התגלמות של מסורת עתיקת יומין, וכל אחד מאיתנו נושא בזיכרונותיו הרגשיים או הגנטיים סדרי פסח אחרים, אולם כשם שמסורת היא חזרה על התנהלות מן העבר כך בהווה יכולה בכל רגע להיוולד מסורת חדשה מעצם ההחלטה לשוב ולחזור על טקס. במרכז הגאה בגן מאיר יתקיים השנה סדר פסח זו השנה ה-20, וזו כבר מסורת מוגמרת, שיש לגמור עליה את ההלל כי הנה יכולים חברי הקהילה הגאה לחגוג בגלוי את חירותם והעדפתם המינית. קהל היעד לסעודה זו צעיר יחסית, 18-35, אך הוא מיועד לכל חברי הקהילה וגם לחבריהם ובני משפחותיהם. הסעודה תתקיים במרכז הגאה, טשרניחובסקי 22, תל אביב, כניסה מגן מאיר. ב- 3/4/15, בשעה 19:00. יש להירשם מראש בטלפון 03-6205590 או כאן ללא תשלום.

 

אגדות וטיולים

אתר טיולים ואגדות קורא לא להישאר לבד בליל הפסח ומזמין כל מי שמעוניין להשתתף יחדיו בסדר פסח חברי וחברתי. ההילולה תתקיים ביער בן שמן, ותכלול ארוחה, שירה, קריאה קלילה בהגדה ולסיום מסיבה עברית לתוך הלילה. מי שיחפוץ מוזמן להקים את אוהלו במקום וכבני ישראל במדבר לבלות את ליל החג בטבע. את הסדר ינהל אופיר עקיבא, מאמן אישי ומורה דרך בעזרת חכמת הטבע והמקורות. מוזמנים כל בני ישראל באשר הם, ההשתתפות ללא תשלום. לתיאום השתתפות, ארגון הסעה או אם ברצונכם להתנדב בהפקת האירוע יש לפנות לטל'- 03-6818776.

 

*****

אם גם חגיגות ציבוריות אינן ספל התה שלכם, והמחשבה על סדר משפחתי עדיין מעוררת בכם פריחה (במובן הלא טוב של המילה) כדאי שתנסו גישה קצת אחרת.

 

סדר חברים

לקראת החג שוחחתי עם שרון שכבר כמה שנים בוחרת לחמוק מתעוקת ההתאגדות המשפחתית לטובת הילולה חברית שהפכה בעצמה למסורת, אולי זו גם הסיבה שהיא דווקא מעידה על השמחה שמתעוררת בה לקראת החג. בשיחה איתה היא אומרת, "אני שמחה כי זה תמיד אומר שיש לי קצת חופש בד"כ, יש אביב, זה זמן של התחדשות, וגם אין לי מועקה כי אנחנו עושים סדר חברים כבר הרבה-הרבה שנים".

 

אז איך מגיעים לעשות סדר חברים? כנראה שמן השבר מגיעה גאולה. במקרה של שרון השינוי בפורמט בא בעקבות פרידת ההורים, כשכל אחד מהם התחיל להתרועע עם בני זוג חדשים. "אני בכלל אני לא אוהבת את כל המשפחתולוגיה הזאת", היא אומרת, " גם ככה לא היה לי נוח, ורק בשביל הלא נעים והמניפולציות הנפשיות? אני לא צריכה את זה. זה הרי הטאבו, הארוחה בשנה ואני תמיד סובלת נורא אבל עם חברים זה באמת נורא כיף".

 

 

השחרור מהמסורת המשפחתית יכול להוות קרקע להתאמה מחודשת של הטקס למשתתפים, ולשמירה על נוהגים מסורתיים מסוימים מתוך בחירה, כמו על זיכרונות ילדות נעימים שקשורים בחיפוש אחר האפיקומן או בנוכחותו המסתורית של אליהו הנביא, ולא בהכרח מחייב קריאה מלאה בהגדה, בטח לא קריאה חלולה. הדגש הוא על בחירה חופשית, ובמובן הזה סדר חברים טוב מממש את הנושא המרכזי של ההגדה, כי הוא מאפשר שחרור מההכרח, מהמאמץ, ומייצר נוכחות מאושרת, שנעים להיות בה ונעים להעביר אותה לדור הבא.

 

ובכל זאת אם אין הכרח לקרוא את ההגדה מה שונה סדר חברים מכל סעודה אחרת? כאמור, הכול שאלה של בחירה, וברגע שפורמט מסוים חוזר על עצמו הוא מקיים את הפוטנציאל להפוך למסורת. כך במקרה של שרון מדובר בהתכנסות של חבורה פחות או יותר קבועה שכבר יש לה את הזיכרונות שלה ואפילו את מסורת האוכל שהצטברה.

גם אם זה נשמע כמו סדר לא מחייב, הרי שהמסורת מקבלת מקום של כבוד, ושרון מעידה שגם אם הייתה בארץ אחרת חשוב היה לה לחגוג את החג. "אני כן אוהבת מסורת, כמו שאני מדליקה נרות חנוכה. מסורת זה מגניב, דת לא".

 

לי זה נשמע נהדר, סדר קליל, ועדיין מסורתי ומעודכן, פתוח לחברים קבועים ובכל שנה לאורחים משתנים של הרגע האחרון. אבל על מנת שתוכלו לעשות סדר כזה תצטרכו ברוב המקרים להוציא את עצמכם ממה ששרון קוראת לו "מעגל המניפולציה הפולנית", ברגע שתצליחו אז ההאשמות מבחוץ, הלחצים והקושי יחדלו להיות בעיה שלכם והמאשימים, הזנוחים, אט-אט יתרגלו. אולי.

 

אי-סדר

בחג הפסח כולנו מסובים אל שולחנות החג, יחד אנחנו מתאחדים לעם אחד, אולם בסופו של חג אנחנו כולנו בודדים. והבדידות, גם אם נתפסת כדבר נורא בחברה שלנו, יכולה להיות מחזקת ומעוררת, היא מאפשרת לצאת מהכלל ולהתבונן על הכלל וגם על האני האחד. אם הבדידות לא מאיימת עליכם, או אתם רוצים לקרוא תיגר על המובן מאליו החברתי אתם תמיד יכולים, ובקלות טכנית, לצאת ממעגל ההכרח, הלחץ והמאמץ ולחגוג אי- סדר. יחד עם זאת כדאי שתכינו לכם ארסנל דחיות וסיפורים שיצילו אתכם מלחצה של החברה להציל אתכם בכל מחיר מן הבדידות בחג.

 

 

ענת שכבר כמה שנים בוחרת באי-סדר מעידה כי תקופה זו מעוררת בה תחושות שמלוות במועקה; "בחגים בילדות שלי היינו עבדים של ניקיונות ועניינים אז החג משודך אוטומטית לסבל, עצבים, קריזות, השפלות ואלימות. חוץ מזה אני בן אדם מאד דיכוטומי אז הזמן הזה של חילופי עונות זו תקופה בלתי נסבלת בעיניי, זה לא מתיישב לי טוב בגוף".

 

לענת אין זיכרונות טובים מחג הפסח בילדות, ובכלל היא טוענת שהמועקה נובעת בין השאר מהמחויבות ליהנות, לכבד, לאהוב ולקדש את החגים. למעשה, היא אומרת, "אני לא מכירה מישהו שחגים כיפים לו, אני לא מרגישה ייחודית בזה, ועשיתי הרבה חגים אצל אנשים אחרים, אף אחד לא נראה לי מאושר מזה. זה רטט של דרישות ושל קניה חברתית שאף אחד לא נהנה ממנה בשום שלב. אולי במגזר החרדי זה אחרת אבל במגזר החילוני אין שום עונג בחג. אצל הדתיים יש סמליות נורא גדולה, יש יחס רוחני לחרא הזה, אבל אצלנו אין כלום. אין בזה משמעות בעיניי, שום ערך, בטח לא בישראל של היום".