התמונות של קרן פלס על שער לאשה הן סקסיות לאללה. נראה לי שזה נורא כיף לעשות סט צילומים כזה, ולחגוג את הגוף והמיניות שלך, בתנאים שלך, ובטח כשהתוצאה כל כך יפה. אבל בכל זאת התעוררו תגובות קשות כלפי התמונות, ועל אותן תגובות חשוב לומר כמה דברים:

1. לא כל דימוי מיני של אישה הוא החפצה. יש הבדל בין מיניות להחפצה, ואוי ואבוי לנו אם לא נדע להבחין ביניהם.

 

לא רוצה שקרן פלס תגיד לי לרוץ אחרי הביקיני

טליה לוין מחבבת את קרן פלס, אפילו אוהבת, אבל הפרסומת שלה בשיתוף "שומרי משקל" על ה"מרתון לביקיני" הוציאה אותה משלוותה

קרן פלס

לטור המלא

2. קרן פלס היא אישיות שלמה, שכותבת מוזיקה, מבצעת, מקליטה ומופיעה, וגם איך שהיא נראית זה חלק מהפרסונה התרבותית שלה. נכון שזו קריירה מוזיקלית, אבל לא צריך להיות יותר צדיקים מהאפיפיור ולדרוש שאם יש עליה כתבה במגזין, התמונות יהיו רק של חוברות תווים וקלידי פסנתר, כי זו ?מהות הקריירה? שלה. היא אישה יפהפיה, וייתכן מאוד שזה חלק ממה שעוזר לה להצליח, אז לא צריך להלביש לה שקית על הראש והגוף ולהעמיד פנים שזה לא מעניין או לא צריך לעניין אף אחד. כולנו מתעניינות ומתעניינים ביופי, ו(כמעט) כל כוכבי הפופ, הרוק ויתר הז?אנרים הנעלים יותר ופחות - עוסקים במראה החיצוני שלהם כשהם והן מקדמים את העשייה המוזיקלית שלהם.

3. בשתי התמונות שפורסמו קרן פלס יושבת בתנוחות שונות, להן ייחסו אופי מפתה, פורנוגרפי ואפילו ?מזמין זיון?. בואו נפרק שניה את המושגים האלה. מפתה – וואלה, לא רואה בעיה עם זה. פיתוי היא פעולה עם אייג'נסי (סוכנות - מונח סוציולוגי המתייחס ליכולתם של אנשים לפעול באופן עצמאי ולעשות בחירות חופשיות), כל אדם חופשי להיענות או לא להיענות לפיתוי. פיתוי לא מקטין ולא מבטל את מי שהיא ואת כישוריה הרבים, זאת פשוט דרך להיות מושכת בצילום.

קרן פלס על שער לאשה

הפוסט שעורר את הסערה - שבועון לאשה מבקש מגולשיו לבחור בין התמונות של קרן פלס לשער. צילום מסך: פייסבוק

תנוחה פורנוגרפית - ובכן, היא יושבת. אני לא בטוחה מה פורנוגרפי בזה. ויש כל כך הרבה דוגמאות של דימויים פורנוגרפיים של נשים בפרסומות ובמדיה אחרת, שזה קצת מוזיל את המונח הזול גם ככה. גם כאן - לא כל דבר מיני הוא פורנוגרפי. כנראה שמי שראתה פורנוגרפיה בתמונות האלו חוותה אותה דווקא לא מהתנוחות אלא מהלבוש - בגד ים עם מחשוף עמוק, ואיזשהו בד מגבת שכנראה כלום תחתיו, אבל די מכסה את כל החלקים ה?מוצנעים? שלה.

לגבי בגד הים, כבר היו לזה התייחסויות רבות, וכנראה שאם היה לפלס מבנה גוף אחר זה לא היה מזכיר לאף אחת פורנוגרפיה. אז בואו נהיה קצת בודי-פוזיטיב ולא נתייחס באופן שונה לבעלות חזה שופע ולבעלות חזה קטן ביחס לעומק המחשוף שאנחנו מרשות להן להראות בציבור, ועוד בבגד ים. בד המגבת - שוב, מייחסות לה פה תנוחה פורנוגרפית בגלל שהיא לובשת בד שתחתיו אין כלום. זאת רמיזה מינית, זה מפתה, זה סקסי. האם זה הופך את זה לפורנוגרפי? לדעתי לא, ויותר מכך, חשוב שלא נייחס פורנוגרפיה (בנוסף ובשונה מהחפצה) לכל ביטוי של מיניות נשית.

ההבדל בעיני נעוץ במי שולט בסיטואציה. בפורנוגרפיה, הצופה עושה שימוש בסרט או תמונה לצורך סיפוק צרכיו המיניים, והפרסונה בתמונה לא משנה כהוא זה. היא לא אישה, אין לה שכל או אישיות. היא מכשיר לסיפוק מיני עבור אותו אדם באותו רגע. דימוי מיני מהסוג הזה, לעומת זאת, הוא שימוש שפלס עושה במיניות של עצמה כדי להזמין קוראות לקרוא את הראיון איתה. אני חושבת שבתמונות השער האלו יש ערך מוסף נוסף, ועל כך בהמשך. על כל פנים זה הבדל של עולם ומלואו.

הזמנה לזיון?

4. התנוחות בה פלס מצולמת כונו ?הזמנה לזיון? - וכאן אני קצת אמביוולנטית. מצד אחד, אין הבדל בין המונח ?הזמנה לזיון? למה שאני כיניתי ?פיתוי?. שניהם מהווים דרכים שונות להגיד את אותו הדבר הלגיטימי. מצד שני, השימוש בביטוי נעשה על ידי כותבותיו בכוונה, כדי להדגיש ולהוסיף על הפרובוקציה. לי זה נשמע כאילו ?הזמנה לזיון? זה משהו מעליב, בסגנון הסלאט-שיימינג. זה זיון, זה לא סקס. זה משהו שמישהו עושה לך - לא משהו שאת עושה ביחד עם. והמישהו עושה לך את הדבר הזה באשמתך - כי את פיתית ואת הזמנת.

ופה נעוצה הבעיה הגדולה ביותר שלי. אם המילה ?זיון? נמצאת שם כדי לרמוז לעולם הזנות או הניצול, מין זול, מין אסור - אז נכנסנו לתחום מאוד בעייתי ולהתייחסות רשלנית וחמורה לאישה שמפגינה את המיניות שלה. אם המילה נמצאת שם כדי לקחת ממנה אייג'נסי- חמור גם כן. ואם היא נמצאת שם כדי לקבוע שאישה מינית היא אישה זולה (השימוש ב?הזמנה לזיון? נקרא כמבזה ומעליב) - אז יש כאן לכל הפחות צביעות מאוד עמוקה.

קרן פלס

צריך להילחם בהחפצה, אבל זה לא אומר שצריך לאסור על נשים לחגוג את מיניותן. צילום: יח"צ

5. חשוב להדגיש שהתרבות שלנו מוצפת בהרבה יותר מדי דימויים היפר-מיניים של נשים. עד כדי כך שכמעט לא ניתן למצוא אישה שמוצגת אחרת. עד כדי כך המצב חמור, שאותה רמת פוטושופ מופעלת על אסתי גינזבורג כדוגמנית, ועל מירי רגב ושרה נתניהו כדמויות פוליטיות (אולי האחרונות אפילו יותר). אנחנו צריכים וצריכות לראות דימויים אחרים של נשים. אנחנו צריכות להילחם בהחפצה, להילחם בתרבות אונס שמציגה דימויים של אלימות כלפי נשים כדי למכור מוצרי צריכה, ולהילחם שיראיינו אותנו על יותר מאשר דיאטה והריונות ואיך זה להיות אישה בתחום שלנו. אבל – כל זה בשום אופן לא אומר שאנחנו צריכות לאסור על נשים להפגין את המיניות שלהן ולחגוג אותה, בטח ובטח שבמקרים של צורות גוף מגוונות (ומהממות) שבדרך כלל הפרסומאים, הבמאים והמלהקים לא כל כך אוהבים להראות לנו.

6. לא כל מיניות היא החפצה. מיניות נשית היא לא מבזה כשהיא נובעת ממקום מודע, בוחר, ולא מנקודת מבט של צד שלישי שמשתמש בגוף הזה כאילו אותו גוף הוא עצמו מוצר הצריכה.

לבסוף המאבק שלנו, הפמיניזם, הוא מאבק כלל עולמי על כל הנושאים כולם. זה אומר שיש התנגשויות, מורכבויות, חוסרי הסכמות, ודילמות קשות. קצת ניואנסים, קצת סולידריות והרבה התלבטות בקול רם, לדעתי, יכולים רק לקדם אותנו.

אני מחבבת את קרן פלס, אפילו אוהבת. ובאותה נשימה גם מאוד מעריכה את חברת "שומרי משקל". אני בעד איזון ומסגרת ומטרתן הסופית באמת טובה. אלא שהפרסומת החדשה של פלס בשיתוף עם שומרי משקל, "המרתון לביקיני" מוציאה אותי מדעתי.