הידיעה על הגירושין של בראד פיט ואנג'לינה ג'ולי החזירה אתמול רבות מאיתנו עשור אחורה. אומה שלמה התאבלה ב-2005 כשפיט עזב את ג'ניפר אניסטון לאנחות לטובת ג'ולי. התקשורת לא מצאה מילים לנחם את השחקנית היפה והאומללה, שלא רק ננטשה לטובת האישה היפה בתבל, אלא גם על ידי הגבר הנחשק ביותר. אניסטון הפכה עד מהרה לקורבן, אבל על פיט משום מה לא כעסו. השמועות היו שאנג'לינה אשמה, שהיא פיתתה אותו ושהיא לוכדת גברים. ככה זה כשאתה מסתובב עם פרצוף כזה בעולם. אי אפשר לכעוס עלייך. הבוקר השמועות על תגובתה של אניסטון לפרידה כבר הצטרפו לקולות הקוראים ברשת – "זו קארמה בשבילך, חבר".

 

עוד באון לייף:

 

כן, בראד פיט לגברים הוא כמו "אום" ליוגה, כמו "הארי רמה" להארי קרישנה, הוא המנטרה שנשים רבות ברחבי העולם ממלמלות לעצמן בלחש, כמו קסם. פיט הוא לכאורה ההגדרה המילונית של הגבר המושלם. לא ניכנס לסיבות בעטיין התפרסם אתמול באתר הרכילות TMZ  כי ג'ולי, המלכה האם, אם ילדיו הביולוגים והמאומצים של פיט, החליטה להגיש בקשה לגירושין. הידיעה הזו קשה מספיק גם ככה. אבל נציין שהשמועות מדברות על התקפי זעם, על סמים ואלכוהול, והקשות ביניהן גם על בגידה נוספת. פיט, ממך לא ציפינו.

 

בראד פיט ואנג'לינה ג'ולי מתגרשים

אנחנו עדיין בהכחשה. צילום: Shutterstock

 

קשה שלא לחשוב על ששת הילדים של בני הזוג, המאומצים והביולוגים, בשעה זו. הם אמנם רגילים להתערבות האובססיבית של התקשורת בחייהם, אבל כעת נאלצים להתמודד עם תיק לא פשוט מבית בזמן שבחוץ מריצים על הסיפור אינספור תגובות, ביניהן גם דאחקות, ברשת. גיבורי המקלדת כבר חוגגים על בדיחות בסגנון "הסדרי הראייה המורכבים ביותר אי פעם", אבל אם לרגע חושבים על הסיפור הזה ברצינות ורואים כמה מורכב זה לפרק משפחה, תמיד ובמיוחד משפחה כזו, הלב נשבר אפילו עוד יותר.

 

בצילה של האכזבה הגדולה הזו משניים מגדולי הכוכבים ההוליוודיים של זמננו, קשה שלא לחשוב על סיפור הזוועות של כוכב נוסף שעומד איתם בשורה אחת - ג'וני דפ שבר את ליבם וליבן של המוני מעריצים ומעריצות בשבועות האחרונים, כשפרשת הגירושין שלו חשפה את הפנים המכוערות והאלימות של השחקן המוערך. דבר שאף אחד לא צפה. כואב לגלות כי מאחורי הגאונות המדוברת והפרצוף היפה, מסתתרת נפש שלא מצליחה אולי להתמודד עם מכאובי החיים והמקצוע, על אף התהילה והעושר, אפילו כש'האישה היפה בעולם ששוכבת לצידך'. אלא שבניגוד לסיפור דפ, האלים והמכעיס בפני עצמו, במקרה של ג'ולי ופיט מדובר בפרידה שהיא אולי טראגית אף יותר. כאן לא מרחפת עננת סחיטה מעל הראש ואין (בינתיים) שום משבר או אירוע טראומטי (נכון לעכשיו). רק אהבה שנגמרה. ג'ולי לא דורשת מפיט מזונות או כספים כלשהם. רק שיילך. באמת? שיילך?

 

אנג'לינה ג'ולי ובראד פיט מתגרשים

אולי בכל זאת? צילום: Shutterstock

 

אהבה זה כבר לא לנצח

שיברון הלב הכי גדול בסיפור הזה נעוץ במה שהזוג הזה ייצג, עד היום. זוג שכבר מזמן חצה את גבולות הפאוור קאפל ההוליוודי המנצנץ על השטיחים האדומים בלבד. פיט וג'ולי עברו הרבה במהלך חייהם המשותפים, הוא היה שם לצידה באומץ כשעברה ניתוח לכריתת השדיים, כשהתמודדה עם ענן מחלתה הקשה מעל הראש. הוא הצהיר כמה וכמה פעמים בתקשורת שהוא מעריץ אותה, שהוא מתפעל מכמה שהיא אמיצה ושג'ולי היא האישה שהוא אוהב יותר מכל. כשאתרי הרכילות לא הפסיקו לדבר על נטיותיה כביכול המגדריות והמיניות של שיילו, הם גיבו יחדיו את ביתם כשהתעקשה להתלבש כבן, וצלחו את החצים התקשורתיים בכך שהצהירו שהם עומדים באהבה מאחורי כל החלטה של ילדם או ילדתם.

 

נדמה היה כי הזוגיות של פיט וג'ולי, יחד עם ששת הילדים עמם נעו מיבשת ליבשת לאתרי צילום ולפרוייקטים החשובים שניסו לתקן עוולות שונים ברחבי העולם, היא מודל למשהו שהוא קצת יותר גדול מהחיים. הלב כואב גם על הדבר הזה נלקח מאיתנו עם הפרידה האישית שלהם.

 

בניגוד לקולות הצהלה ברשתות החברתיות ובווטסאפ על חזרתם של שני אנשים יפהפיים לשוק הרווקים והרווקות, ולחגיגת השמחה לאיד בכיכובה של ג'ניפר אניסטון, אני ממש לא מאושרת מהגירושין הללו. ולא רק בגלל העובדה שבראד פיט הוא לא בדיוק כוס הקפה שלי (גברים יפים מדי תמיד הבהילו אותי, אבל זה כבר עניין לכתבה אחרת). העניין הוא, שסטטיסטיקת הגירושין עולה מיום ליום. אנשים מתגרשים סביבי וסביב כולנו, ונדמה כאילו מדובר באיזה עיטוש או התקפת אלרגיה שמקובלת על כולם ואיש לא מתרגש ממנה.

 

בראד פיט ואנג'לינה ג'ולי

כמו שאומר השיר, "שום דבר לא נמשך לנצח, גם לא גשם קר בנובמבר". צילום: Shutterstock

 

אם נשים את יצר הרכילות המפותח שלנו בצד ואולי גם את הציניות, נקבל סיפור אהבה שלפחות הצטייר כלפי חוץ ככזה שצלח כל מיני מכאובים בחיים. עשר שנים של זוגיות שהיא לא רק פוטוגנית להכאיב, אלא גם מורכבת, מכילה ואוהבת – כמו בגדולי הסרטים (ולא דווקא אלו ההוליוודיים). והנה, גם זה נגמר. אז מה, כבר אין אהבה אמיתית בעולם? אין אהבה שהיא לנצח?

 

אפשר לומר שזו תמימות, שזו אמירה ילדותית, ושמעבר לתדמית הנוצצת של השניים עומדים בסך הכל שני בני אדם בלי איפור ועם המון חולשות. בדיוק כמו כולנו. אלא שבשורה התחתונה, אני מנסה לדמיין את העולם בלי סיפור סינדרלה, בלי שלגייה והנסיך, בלי קזבלנקה, בלי פריס, בלי סצנת המדרגות ב"אישה יפה". על רמי וריטה התגברנו, גם על יהודה ונינט. אבל בראנג'לינה היו הדבר הכי קרוב לסינדרלה המודרנית. על מה אנחנו נלחמים ועל מה אנחנו חולמים, ומה הלב שלנו שווה בלי זה?