"אני לא נוטה להתעסק עם התעסקות. בטח שמדובר בהתעסקות באצבעות הרגליים שלי ובקוביות שלי בבטן.אבל החלטתי הפעם להתייחס למהומה סביב עבודת הריטוש לכאורה של השער שלי ב'לאישה'.

אז ככה, לא כרתו לי את אצבעות הרגליים. בהתחלה גם לי זה נראה תמוה, אבל אז גיליתי שאני אוחזת ביכולת הפנומנלית של לקפל שלוש אצבעות פנימה בפויינט. תשכחו מאתגר הפופיק ואתגר וקרח - בואו נראה אתכם באתגר אצבעות הרגליים. עשיתי וידאו למפקפקים. כבר מעלה גם אותו.

עבודת הריטוש היחידה, כפי שאתם יכולים לראות, נעשתה על השיער והשמלה. קרן סעד שאחראית עליה, ידועה בידיים עדינות ומקפידה מתוך אידאולוגיה לא לשנות מידות גוף, פנים לרבות אצבעות רגליים.אז הנה התמונות ישר מהמצלמה של רון קדמי".

 

זו התגובה שהעלתה מיכל אנסקי בפייסבוק שלה, בעקבות הסערה שכבר כמה ימים מתחוללת ברשת. הכל התחיל כשיצא השער החדש של גיליון "לאישה" בו מצולמת אנסקי, וחדי העין מיד שמו לב לעבודת הריטוש שעשו לה, וטענו כי בין השאר העלימו לה אצבעות בכפות הרגליים והבליטו לה את עצם הבריח (מה שמעיד על רזון קיצוני, כמו שסיפרתי לכם עליו בפוסט הזה). די מיד התחילו להישמע ברחבי הרשת טענות על הריטוש המופרך, בייחוד כשזה קרה רק כמה ימים מאז ש"ידיעות אחרונות" הצהירו שהם מפסיקים להצר היקפים באופן מלאכותי.

 

מתוך הפייסבוק של מיכל אנסקי

 

כאמור, אנסקי יצאה נגד אלו שיצאו נגד התמונה, וטענה ש"עבודת הריטוש היחידה, כפי שאתם יכולים לראות, נעשתה על השיער והשמלה".אבל לא צריך להיות מומחה גדול כדי לראות כיצד בתמונה המרוטשת העור שלה חלק יותר, מתוח יותר ובעל גוון אחיד יותר. לפחות על הצרת היקפים הם באמת ויתרו, מן הסתם.

 

הבעיה המרכזית עם הריטוש של אנסקי, גם אם הוא מינימלי, הוא עצם הריטוש. אנסקי היא באמת בחורה מדהימה, עם גוף שמרבית הדוגמניות של ויקטוריה'ס סיקרט יכולות רק לחלום עליו, ובכל זאת מישהו החליט שהיא זקוקה לריטוש. לא שאני חושבת שאם היא היתה שוקלת עוד 10, 20, 30 קילוגרמים ויותר היא היתה צריכה ריטוש, אבל המסר שמועבר לנו דרך ריטוש של אישה שאפילו בסטנדרטים הנוקשים של עולם האופנה נחשבת למושלמת, הוא שמה שלא תעשי, את לעולם לא תהיי מספיק טובה, רזה, יפה, מחוטבת ומהודקת כדי לככב על שער של עיתון. ואם לאנסקי יש עוד במה להשתפר, איפה זה שם אותנו, הפחות רזות, גבוהות וחטובות?

 

כששוב ושוב מישהו מרגיש צורך להחליק, להבהיר ולצמק כל דמות שאנחנו רואים, העין שלנו הופכת להיות יותר ויותר רגישה לפגמים. פתאום תמונות ללא ריטוש, אפילו כאלו שעולות לאינסטגרם או לפייסבוק, כבר נראות לנו לא בסדר, "מלוכלכות". ואז, כשאנחנו פוגשים על אחרים, וכל שכן על עצמנו, את כל הפגמים האלו שבדרך כלל טורחים להסתיר לנו אותם, כמו סמני מתיחה, צלוליט, קמטים, כתמים, בטן קצת נשפכת או מה שזה לא יהיה – הם נראים לנו יוצאים מהכלל, משונים, מפלצתיים ובכלל פגמים שרק אנחנו סובלים מהם, ולכן צריך להחביא אותם עמוק עמוק ובחושך.

 

מיכל אנסקי לא צריכה ריטוש, כמו שקרן פלס לא צריכה ריטוש, כמו שסטלה עמר לא צריכה ריטוש, כמו ששרה נתניהו לא צריכה ריטוש כמו שאנחנו לא צריכים ריטוש. גם אם הוא רק "מינימלי".