''יוצרים תקווה'': אמנים וחטופים שחזרו בתערוכת רחוב חדשה

מאת: בתאל אלון , 06/02/2024

"מהי תקווה בשבילך?" זוהי שאלה שמלווה כל אחד ואחת מאיתנו מאז ה-7/10. את השאלה הזו שאלו 26 ישראלים וישראליות, בהם חטופות שחזרו מן השבי, משפחות ששכלו את יקיריהן, מילואימניקים, תושבי עוטף, ואמנים מוכרים- כולם גברים ונשים שנכנסו ללבבות של כולנו מאז השבת השחורה. את התשובות היצירתיות והפרשנויות האומנותיות לשאלה זו, כפי שציירו, צילמו ויצרו המשתתפים, תוכלו לראות החל מהשבוע, על גבי כ-100 שלטי חוצות הפזורים ברחבי הארץ במסגרת הפרויקט #יוצריםתקווה , שנועד לתת מקום של כבוד לתקווה ולתת לה ביטוי אומנותי ויצירתי במרחב הציבורי, דווקא בימים כואבים וקשים כל כך.

מורן סטלה ינאי נחטפה מפסטיבל הנובה וחזרה אחרי 54 יום בשבי החמאס ומאז שובה היא פועלת בלי הרף לשחרור החטופים שנותרו. מורן מספרת כי "תקווה עבורי היא החופש להיות מי שאתה רוצה להיות, זה להאמין שכל מי שנפשו עדיין כלואה בעזה ישוחרר כמו ציפור לחופשי ויחזור למקום הטבעי שלו." עוד אומרת מורן ש"הקשר בין תקווה ליצירה שלי מתבטא בילדה שכל רצונה זה להפריח אהבה, שכל רצונה זה להאמין שכולם מאחוריה עושים הכל כדי להאיר לה את הדרך הביתה. שעושים את כל מה שאפשר כדי להאיר לכולם את הדרך הביתה. בחרתי את היצירה הזאת מאחר והיא מסמלת את אחד המקומות המובהקים בהם החזיקו ועדיין מחזיקים בשבויים. מהמנהרה יש רק יציאה אחת והיא הביתה. ואין אור במנהרות, האור מסמל את הרצון והתקווה שהם יזכו לראות אותו בהקדם האפשרי."

האור בקצה המנהרה, מורן סטלה ינאי

צילום: הגר בדר

לביא ליפשיץ, צלם חובב, שירת כחייל בסיירת עורב גבעתי והיה הנופל הראשון בפעילות בעזה במהלך המלחמה. לביא היה חובב צילום והסתובב עם המצלמה שלו גם בזמן שירותו הצבאי. בחודשים שקדמו לכניסתו לעזה הוא פתח עמוד אינסטגרם בשם Till When - Photo Diary ("עד מתי - יומן תמונות") שמכיל תיעודים משירותו הצבאי, ואחרי מותו צילומים שלו עלו בתערוכה במוזיאון תל אביב. סיפורו ריגש רבים בזכות הרגישות האומנותית שלו, ובגלל שלא בהכרח רצה להיות לוחם - אבל עשה זאת כי חשב שזו חובה להיות במקום המשמעותי ביותר. הוריו של לביא מספרים: "הצילום של הלוחמים הטובים בים מייצג תקוות רבות. הוא מבטא תנועה חופשית, שחרור, נשימה, הפוגה מהמתח המלווה את השירות הצבאי. הריקוד מאפשר לחלום ולהיות לכמה רגעים מי שאנחנו באמת. החיילים הרוקדים זה מול זה במדבר הפתוח מייצגים אנושיות פשוטה ומלאת תקווה".

ההורים של לביא ליפשיץ ז"ל, ליד השלט שלו עם אחד מצילומיו. צילום הגר בדר

צילום של לביא ליפשיץ, מתוך עמוד האינסטגרם Till When - Photo Diary

אור יוגב בן ה-36 נולד בקיבוץ דן הסמוך לגבול הצפון, וכיום הוא מתגורר בהרצליה ועובד כמאייר בחברת הייטק. מאז תחילת המלחמה סדרת הציורים שהוא מעלה לאינסטגרם, בה הוא מנסה ליצור באופן ויזואלי פשוט את הסיפורים והמראות שכולנו חווים במלחמה, זכתה להרבה הצלחה. אור אומר "התחלתי את הסדרה הזאת בערך בשבוע השני של המלחמה. בהתחלה היה לי קשה מאוד ליצור, וגם כל המראות היו עדיין נורא טריים. החלטתי לחזור לדברים הפשוטים שאני מכיר וקל לי ליצור בהם. ניסיתי לייצר ייצוג ויזואלי של הסיפורים והמראות בדרך שתהיה יותר קלה לעיכול אך באותו זמן זכירה ועוצמתית."

תקווה, אור יוגב

שי סגל היא יוצרת טכנולוגית, מרצה בשנקר וראש תחום XR ב-Resight, והיא ציירה את משפחת קוניו ברגע השחרור מהשבי כפי ששודר בטלוויזיה. הציור מבטא את התקווה שכולנו הרגשנו כשצפינו בבנות המשפחה יוצאות מהשבי. שי מספרת כי "החיים נותנים לפעמים סמלים בלתי מתוכננים, ועל זה רציתי לשים זרקור - על התקווה. מתוך ההרס והקושי מופיע פתאום משהו בלתי צפוי שמאיר את אפשרות הקיום של דברים יפים."

שי סגל they come in color

את #יוצריםתקווה יזמה חברת ההייטק הישראלית מאנדיי שביצעה את הפנייה למשתתפים, ליוותה אותם בשבועות האחרונים והייתה אחראית לאוצרות, לעיצוב ולהפקה. במקור תכננה החברה קמפיין שיווקי אולם בעקבות המלחמה החליטה לתרום את שילוט החוצות שהוזמן למטרה חברתית. כל היצירות המשתתפות בפרויקט מופיעות בעמוד האינסטגרם yozrimtikva@ בו ניתן למצוא גם את הסיפורים מאחוריהן. בנוסף לשלטי החוצות ולדיגיטל, הציבור הרחב מוזמן להעלות באינסטגרם יצירות בנושא "תקווה" ולתייג #יוצריםתקווה. יצירות נבחרות יזכו להופיע על גבי השלט הדיגיטלי הגדול בעזריאלי.