השערורייה סביב פרשת אלנבי 40 העלתה לשיח הציבורי מספר לא מבוטל של שאלות מוסריות, בניהן התהייה על טיב שיקול הדעת של נשים/גברים תחת השפעה כבדה של אלכוהול וסמים, בנוגע לנעשה, גם אם בהסכמה, בגופן/ם. כמעט כל בליינית תוכל לשלוף מהארסנל שלל סיפורים על גברים שהציעו לה הצעות מגונות תוך תיבול השיחה בצ'ייסרים, בתקווה גלויה שאלכוהול יגרום לה "להשתחרר", כשרובנו תוהות תוך כדי נפנוף מי הן אותן הקורבנות שנופלות למלכודת וממשיכות איתם הביתה, מה עלה בגורלן והאם הבחורים האלה באמת עובדים בשיטתיות ובונים על מטושטשות הכרה לסיפוק יצריהם.

עוד באון לייף:

למרבה הצער, בחברה בה 'כן' בודד מבטל את עשרות ה'לא' שקדמו לו, ומקרים חריפים של הטרדה מינית נצבעים ב-50 גוונים של אפור, יש גברים שמעידים על אימוץ האלכוהול כ"כלי עבודה" לגיטימי המסייע להם לסיים את הלילה עם בחורה זרה במיטתם. עבור אותם הבחורים התופסים את עצמם כ'ציידים', הכרה וסימנים חיוניים הם אובר רייטד - על כך הם מעידים בפה מלא תוכחה, נימוקים ודעות מוצקות, דעות שאולי שונות מאלו שהבחורות אותן הם גוררים לדירתם פעמיים-שלוש בשבוע לא תמיד מסוגלות להביע.

"אף אחד לא דחף לה סם אונס, היא איתי מרצון"

לדייב, איש מכירות בן 32, הגעתי דרך שיחה עם מכר משותף בעל בר מפורסם בתל אביב, שהציג אותו כ"אחד מהחברה שלא מתייאש ותמיד נשאר אחרון כשיוצאים כדי לחזור עם שאריות". המונח שאריות מתאר במקרה הזה את אחרונות הבלייניות, "השבורות, שמגרדים מהבר או הרצפה בשירותים בסוף הערב. הוא שם כדי ללוות אותן הביתה, או לבית שלו, מה שיותר קרוב".

עם הקדמה כזו מבטיחה לא יכולתי שלא לצפות ל'קריפ' הממוצע, אותו הטיפוס שכמעט כל אישה שמצאה את עצמה אי שם בשעות הלילה המאוחרות בתל אביב זכתה בעונג לפגוש בברים מפוקפקים, אחד שיפנה במכוון למי ששיקול דעתה מטושטש מאלכוהול, בניסיון למכור לה נושאי שיחה שמרגישים כמו תרגיל מתוך שיעור ב"אמנות הפיתוי". ובכן, דייב לא אכזב. הוא מעיד על עצמו שהוא "בן 23 בעור של גבר בן 32", חי את חיי הלילה ומתהדר בטענה ש"זיינתי מאות בחורות".

איך נראה ערב ממוצע שלך?

"תלוי ביום. באמצע השבוע אם אני מחליט לצאת אני יוצא לבד או עם חבר, מתחילים בבית עם בקבוק וודקה וממשיכים לברים שפתוחים עד השעות המאוחרות יותר, כשכבר אין תור בכניסה וכולן מסיימות את הערב. אם אנחנו שניים אז עוברים בין חבורות של הבחורות בבר ומנסים להזמין אותן לדרינקים, אם אני לבד אני מכוון למי שבודדה בעצמה, לרוב בנות ממוצעות ומטה שהגיעו עם חברה כוסית הן יושבות משועממות כשהיא כבר מדברת עם מישהו. בסוף השבוע זה משהו אחר, מגה-ברים ומסיבות, גם חכם וכלכלי להגיע בסוף הערב אלא אם כן הלכנו לבר של חבר שלי בתל אביב שבו האוכלוסייה פחות מהאזור ויש מה לחפש מוקדם יותר".

אז אתה בעצם יוצא כדי להתחיל עם בחורות?

"גבר שאומר שהוא לא יוצא כדי להביא בחורות משקר לך בפנים".

איך הערבים האלה מסתיימים?

"אני לוקח מישהי הביתה לזיין, המשימה הושלמה".

בכל ערב אתה מכיר מישהי ומצליח לכבוש אותה עד כדי סטוץ?

"אמיתי איתך, אני לא ליידיז מן. בחיי הלילה כשאתה לא נראה כמו עוז זהבי או מפוצץ בכסף יש לך שתי אופציות – לא לזיין או להנמיך סטנדרטים. וגם כשאתה מנמיך סטנדרטים, הישראליות הן עם קשה, לא סתם יש לכן מוניטין חרא בעולם, חושבות שהכוס שלכן עשוי מיהלומים. אז אני מוצא את השבורות ואז יש על מה לדבר".

תוכל להגדיר את המונח "שבורות"?

"שיכורות מאוד או פצוצות מסמים. לא ברמה שמאבדת הכרה ומגיעה למיון, אבל נניח קיא כמעט תמיד נכנס לסיפור איכשהו".

הבחורות האלה מודעות תמיד לסיטואציה בה הן נמצאות איתך?

"מאז אלנבי 40 כל אחת נהיית לי פה פמיניסטית. רוב הזמן כן, כשאת שיכורה מתנדנדת את מתחילה להתפשט ולהזדיין? שכל אחת תשאל את עצמה את השאלה הזאת ותבין שמי שמגיעה למצב של סקס כנראה רצתה את זה. יש מקרים נדירים שהן ממש הפוכות ועדיין, אף אחד לא דחף לה סם אונס, היא איתי מרצון".

תוכל לתאר מקרה כזה?

"לפני חודש איזו אחת שאני מכיר קבועה בבר של חבר היתה די גמורה בשישי בערב במסיבת רווקות של חברה שלה. אני וחבר הגענו באותו הלילה עם משהו לעשן, היא זרמה איתנו בשביל השאכטה בהתחלה והמשכתי איתה לדירה שלי. כשהיינו אצלי אני קולט שהיא לא כל כך שם, לקחה את הסטלה קשה. אם אני אהיה אמיתי, התלבטתי לרגע מה לעשות. אבל זה לא שהיא צעקה 'לא', היא זרמה ופשוט קצת נרדמה".

ומה עשית?

"זיינתי אותה בדוגי".

היא לקחה חלק פעיל באקט?

"לא ממש. הפכתי אותה, נתתי מספר ושלחתי אותה במונית הביתה. זה לא נעים, אפילו צחקתי עם חברים שזה הכי קרוב לנקרופיליה שהיה לי, אבל הייתי הפוך בעצמי וזה לא שהיא שלחה לי סמס בדמעות למחרת, אפילו התכתבנו קצת".

מה שאתה מתאר, בעיניי לפחות, יכול להתפרש כאונס.

"אז את קופצת סתם כמו כל הפמיניסטיות המתלהמות. אני יודע ממקור ראשון שיש ים בחורות שרוצות לצאת ולהזדיין ומחפשות מי שיקנה להן אלכוהול וסמים בחוץ בדיוק בשביל זה. אתן מאשימות את הגבר אבל בתור מי שנמצא שם כמה לילות בשבוע, קונה צ'ייסרים ואוסף את מי שאת חושבת שהיא מסכנה ומכריחים אותה, אני נותן לך מילה שהיא חיפשה ורצתה את זה."

"אכפת לי ממנה כמו שאכפת לי מהשליח של הפיצה"

בניגוד לדייב, משנתו של עידן (28) מירושלים בנוגע לקיום יחסי מין עם בחורות שיכורות מאוד, מפתיעה. עידן מצטיין בלימודיו בבצלאל, עובד כברמן בפאב מצליח בעיר ומראהו המצודד משווה לו תדמית של אחד שבהינף יד יכול להשיג בחורות ברדיוס של קילומטר. "זה נכון, אני לא אשקר. להשכיב בחורות מבחינתי זאת לא בעיה. הקטע עם האלכוהול התחיל כבדיחה בכלל לפני שנתיים עם חבר שעובד איתי בבר, תחרות כזו בינינו. כל אחד בוחר לשני לקוחה על הבר וזורמים איתן עם צחוקים, שטויות וצ'ייסרים כל הערב. בסוף מי שמביא את הבחורה שלו הביתה יוצא גבר".

ומאז התפתחה מסורת?

"מאז התפתחה העדפה, ואני אנצל את הפלטפורמה כדי להסביר כי אלו דברים שמאוד מהר מסולפים על ידי נשים שמתלהמות רק כי בחורה אחת מתוך אלף מחליטה בדיעבד שלא התחשק לה ומתלוננת, בטח כדי לנקום בבחור שלא סימס לה למחרת. אני כרגע רווק. כשאני רוצה לצאת עם מישהי לדייטים אני עושה את זה, עם מי שמעניינת אותי מעבר לחד פעמי אני אזרום בלי לחץ ועניינים. נכון לעכשיו אני לא מחפש את זה, אבל אני כן גבר ויש לי צרכים. אז בהתחלה הייתי בטינדר ואתרי היכרויות, הייתי יוצא עם בחורות שמתחילות איתי, מזיין אותן בפגישה הראשונה או השנייה ואז סופג ריקושטים שיכלו להגיע לרמה של הטרדה, הכל כי רציתי סקס והיא מבחינתה רצתה חתונה. סטוץ עם בחורה שיכורה זה אחר. הן משוחררות, פתוחות, מכירות בזה שמה שיש כאן זה כאן ועכשיו ולא מצפות שאחרי שהן מקיאות לי בשירותים אני גם אתקשר למחרת ובסוף תהיה שם טבעת".

אז אתה בעצם מעדיף בחורות שיכורות כי הן לא מצפות ממך ליחס ביום למחרת?

"זה לא נשמע טוב אבל בתכלס כן. תחשבי על זה ככה, את כאישה נניח מחפשת בחור להתאהב בו ולצאת, ואני מחפש מישהי לזיין שלוש פעמים בשבוע. בדייט זה לא ילך בינינו, את תרגישי שאני מנצל אותך. אבל אם ניפגש במסיבה, נשתכר למוות ונזדיין בשירותים לא תוכלי לבוא אליי בטענות למחרת".

ובכל זאת, משחק שבו המנצח הוא מי ששוכב עם הבחורה השיכורה בסוף הערב לא צורם לך קצת באוזן?

"אני כבר שלוש שנים בחיי הלילה וחד משמעית התשובה היא לא. הן מחפשות את זה. אלכוהול זה יקר ואם תשאלי כל בחורה שנייה בעיר, או אפילו כל אחת שנראית טוב, היא תספר שהיא לא שילמה על דרינק בחיים שלה. למה זה בסדר? באותה מידה יכולה להיות כתבה מקבילה על בחורים שחוזרים הביתה עם חור בכיס וכאבי ביצים כדי שמישהי תחגוג עד חמש בבוקר עם אלכוהול וסמים על חשבונו".

בסופו של דבר, אתה מתראיין כרגע כי הזדהית עם ההגדרה של בחור שמשכר בחורות כדי שיהיה קל יותר להשכיב אותן.

"כי זה נכון, אני לא מסיר אחריות וכן העמסתי בחורות שהגיעו לבר בשבוע אחר כך ושאלו אותי אם שכבנו, אבל יש כאן גם עניין של למה הן שותות. אני לא גבר בן 40 שמסתובב בברים ואוסף מהרצפה ילדות חסרות הכרה, אני פשוט עוזר להן להשתחרר כדי שהן לא יסיימו את הערב בנשיקה על הפה וציפייה לדייט וסיפור אהבה אלא יזרמו איתי הביתה, ייהנו איתי ושלום על ישראל".

לא מטרידה אותך המחשבה שאולי בלי הצ'ייסרים שהזרמת להן הן היו בוחרות לא לסיים את הערב איתך במיטה?

"לא, כי אני מאמין שזו הגישה המתחסדת שבחורות מנסות לשמר. אם הן לא היו רוצות לשתות הן לא היו שותות, אני לא אחראי על אף אחת, אני רק הצעתי, לא דחפתי למישהי אבסנט לווריד".

זה מה שאמרת למי שחזרה לבר אחרי שבוע ושאלה אם שכבתם?

"כן. זה לא נעים, ולכי תסבירי לנשים שכשהזין עומד ומדובר במישהי שאיכפת לי ממנה כמו שאיכפת לי מהשליח של הפיצה אני לא מתכוון להפסיק רק כי היא קצת נופלת ויש לה בחילה, אבל בסופו של דבר הן מבינות שזו אחריות שלהן ואם קשה להן להתמודד עם ההשלכות הרגשיות של סטוץ אולי כדאי שבפעם הבאה ילמדו לומר לא".