הפטריארכיה הישראלית גילתה את המכשפות התורניות - דפני ליף וסתיו שפיר - והיא עושה כל שביכולתה לצלוב אותן לפחות פעם בשבוע. שפיר בכלל הגדילה לעשות ויש לה גם שיער אדום כיאה למכשפה. דוגמה לציד כך אפשר היה למצוא בתוכנית "לילה כלכלי" של צולב המכשפות שרון גל.  

 

מימין: סתיו שפיר ודפני ליף

 

גל, שפיתח כנראה אובססיה מתובלת בנרקסיזם לדפני ליף, לא מוכן להניח לראיון הכושל שקיים איתה ולעובדה שהעזה להפסיק את הראיון באמצע. מכיוון שגל כבר לא יכול להשמיץ בעצמו כי מה לעשות, דלות החומר עושה את שלה, הוא מביא אחרים שיסייעו לו במסגרת תכניתו.

 

מי לא מפחד ממכשפות?

אפשר להבין זאת, פחד קמאי ממכשפות עובר כחוט השני בכל תרבות. במערב, בימי הביניים במאה ה-15, הגיע חיסול מכשפות  למימדים הנעים בין 40,000-100,000. בשנת 1692 התבצע בסיילם מסצ'וסטס צייד מאורגן שהובל על ידי השלטונות  גם בו חוסלו כמה אלפי נשים.

 

אבל האמת היא שבימי הביניים וגם בסיילם, רדפו גם אחרי מכשפות אמיתיות. כישוף, רקיחת מיני תמציות, שיקויים וחומרים שמסייעים באילחוש כאב הלידה, לחשים מחזירי אהבות קודמות שמבטיחים עתיד טוב, פרנסה, מיניות או סתם קללות שמוטלות על ראשו של בעל מתעלל או חמות מעצבנת – היו תמיד חלק מהתרבויות שלנו מקדמת דנא. מכשפות לסוגיהן היו ותהיינה תמיד.

 

למה? כי היכולת שלנו להבין את המציאות, לשלוט בה, לחזות את העתיד ולנווט אותו בכלים רציונליסטיים היא אפסית כמעט. לכן אנחנו נדרשים לפנות ללא נודע, לנשגב ולבלתי מובן.

 

 גם בימינו יש מבחני הסמכה למכשפות. והם: 

1.הסביבה מתעסקת ללא הרף באי התאמת המראה החיצוני שלך לסטנדרטים הראויים לאישה. הירכיים שלך עבות מדי, הסגנון שלך לא מספיק מוקפד. כי איך יכולה אישה שלא נראית כמו בר רפאלי להוביל מהפכה חברתית , להצטלם בעיתון עם הצלוליטיס הזה ועם הבגדים ששומו שמיים, לא בהכרח מתאימים אחד לשני?

 

2. את לא מתעלפת מהתרגשות כשאת יושבת ליד חברת כנסת ולא טורחת לפנות אליה בתואר הכבוד חברת הכנסת וגם לא נורא מתרגשת מהעובדה שהיא היא האחראית על הורדת המע"מ על פירות וירקות.

 

3. את לא מצליחה להיכנס לשום מסגרת הגיונית שמגדירה כיצד צריכה אישה צעירה בישראל להראות, להתנהג וגם מה מותר לה להגיד. לכן, את כנראה סוג של מכשפה.

 

אבל המבחן האולטימטיבי להיותך מכשפה הוא העובדה שהצלחת לעשות את מה שדורות לפניך לא הצליחו. את מה שטובי מומחי הלובי, המחאה ויחסי הציבור לא הצליחו לעשות, וזה להוציאו מאות אלפים לרחובות, לייצר מחאה שלא דועכת, להלחיץ על אמת את הממשלה ונבחרי העם וכל זה, בלי למשל שעשית צבא.

הן מצליחות - אז הן מכשפות

אז מכיוון שבכלים רציונאליים אי אפשר להסביר את ההצלחה הזו הכי קל למתג אותן כמכשפות. אתמול, בתוכנית לילה כלכלי ראוי שתחליף את שמה ל "מה עשיתי היום כדי להכפיש את המהפכה", הביא שרון גל שני מומחים:

 

בתחילה הוא מגייס את רביב דרוקר,  שאיך לומר, לא מסכים לגמרי לשתף פעולה עם תיאוריית המכשפל'ה, אבל נותן קצת רוח גבית לגל שנעלב מגיא מרוז. "אבל", אומר גל, "הסערה לא שוקטת, והיום מצטרפת לסיפור גם סתיו שפיר". כי הרי אין למחאה הזו פנים אחרות.

 

גל המזועזע מהעובדה שדפני ליף וסתיו שפיר לא יודעות ממש מה קורה בוועדת טרכטנברג (כאילו שחברי הוועדה עצמם יודעים), מפנה אל ד"ר אלכס קומן ממכללת תל אביב יפו ואל שלמה מעוז מאקסלנס נשואה, שניהם כלכלנים, שאלות כלכליות לכאורה.

 

למעשה הוא שואל אותם קודם כל על ההתבטאויות התקשורתיות של ליף ושפיר שהתראיינה לרשת זרה וטענה שביבי יריץ איזה מבצע קטן כדי להסית את הפוקוס מהמחאה. לא מופרך, אגב.

 

וכך אומר קומן: "הילדות האלה, האמת כל הכבוד להן (נפנופי ידיים מזלזלים משהו), דיברו שטויות, איוולת. שהבנות האלה ישלטו קצת יותר על הפטפטת שלהן ונמצא מישהו שיכול להוביל את זה". שלמה מעוז, אף הוא מומחה גדול למחאה חברתית, בוודאי ובוודאי אחד שלא מרוויח מרווחי עשירי ישראל, פשוט קרא לזה פתטי ועלוב.

 

מכשפות צריך לצוד, להקטין ואז לחסל

יש כל מיני דרכים להלחם במכשפות: אפשר להטביע אותן, אפשר להרוג אותן אם הן לא טובעות. אפשר לסקול אותן באבנים ואפשר לנסות להקטין אותן. לקרוא להן ילדות, בנות ושלל כינויים מעליבים ועלובים. לקרוא להן פטפטניות חסרות שליטה כי הרי כאלה הן נשים - עוסקות בפטפטת חסרת תוחלת.

 

 כנראה שגל ודומיו החליטו על דעת עצמם לצאת לציד מכשפות ולחסל את הנגע. כי גם הם, כמו כולנו, לא מצליחים להבין איך נשים צעירות, בלי אגו בשמיים, בלי מערך מנופח של יחסי ציבור או ידע קודם ובלי שאיפות לכוח, מצליחות להרים את המחאה הכי גדולה שהייתה פה אי פעם ושאולי - מי יודע, תחסל את הרוע ותציל אותנו.

 

למה שעושים גל ודומיו עושים לעומת זאת יש בינתיים הסבר וגם שם :

מיזוגניה קוראים לזה - שנאת נשים.