יורם זק לא לומד. אם לרגע חשבנו שתקרית ה"בולבול בין השדיים" עם דנה רון, והמתקפה החזיתית נגד ההתבטאות משולחת הרסן בקונטרול של בית האח, גרמו לו להפנים שנשים הן לא חפץ שאפשר לדבר עליו בזלזול מופגן – טעינו טעות מרה. 

 

עוד ב - Onlife:

 

כי יורם זק לא לומד. יורם זק כבר הבין שזקוקים לו בקשת, שכולם הולכים סביבו על קצות האצבעות, ושאף אחד לא יעז לנזוף בו, כי הוא נכס. והוא באמת נכס. הוא אחד הבמאים המוכשרים בארץ, ובתחומו אפשר אפילו להגדיר אותו כגאון. הבעיה היא, שהוא יודע את זה, ובגלל זה הוא עושה מה שבא לו, ושם על כולנו זין אחד גדול. שלא לומר שם לנו בולבול בין השדיים.

 

מבובליל ועד עמיר גולדברג- האלימות מתוגמלת

מסתבר שאליבא דיורם זק כל עונה באח הגדול צריכה להיות מלווה בהחפצה אלימה של נשים. בעונה הראשונה היה זה יוסי בובליל עם וידוי האונס שלו (שהועלם על ידי פרנסי קשת באלגנטיות מן התכניות המסכמות) ובעונה השניה היה זה סער שיינפיין, שזוגיות בריאה בעיניו משמעותה לדחוף לחברה שלך עפר לפה.

 

בעונה השלישית כבר קיבלנו החפצת נשים לפנים, עם ההתבטאויות מעוררות המחלוקת של עמיר גולדברג והפליטה האמורה של זק, עורך התכנית (שמיהר להתגונן בטיעון המאוס של "כולם עושים את זה". כולם גם עושים עבירות תנועה. הבה נבטל את דיני התעבורה אם כן).

 

דנה רון (צילום: רונן אקרמן)

 

אף אחת מן ההתנהגויות האלימות הללו לא טופלה כראוי. בובליל הגיע למקום השני, כשעורכי התכנית מגירים גאלונים של זיעה בניסיון למנוע מהקטע האמור להגיע למשדר המרכזי. גם שיינפיין מצא את עצמו בגמר, וגם תאומו הרוחני – עמיר גולדברג. ויורם זק? הוא נשלח כלאחר יד לחופשה כפויה של יומיים, שלאחריה הוא חזר לפלוט הערות סקסיסטיות כלפי ליהיא גרינר בכובעו כשימי הדג.

 

אף לא אחד מחבורת הזבל הזו אולץ להתנצל בפריים טיים, או הכה על חטא. בית שלם מרושת במצלמות, אבל כשצריך לבקש סליחה, אף אחת מהן לא מתפקסת על ההוא עם הג'ורה שמטנפת על נשים.

 

קותי סבג ומחלת הציצי

והנה, כאמור, העונה הרביעית רק בחיתוליה, וכבר ידו של יורם זק קלה על הדק המיזוגניה. בפרק ששודר ביום ראשון נכנס קותי סבג לחדר האח הגדול לסשן ווידוי חושפני. ערס המחמד של הבית, שכבר עושה קולות של חביב ההפקה, פצח במונולוג מכמיר לב על כך שזכייתו בתואר "בעל הסיכוי הגבוה ביותר לזכות במקום הראשון באח הגדול" בטקס פרסי האח-דמיה (אל תבקשו ממני להסביר, בחיי שאין לי כוחות), היא הפעם הראשונה שהוא זכה במשהו בחייו.

 

"אף פעם בחיים לא זכיתי בכלום", מתפייט עבריין הצעצוע הנפעם לצלילי מוזיקה מרגשת, כשהוא מגלה את צפונות ליבו, אך לפתע המוזיקה מתחלפת למוזיקה משועשעת, וקותי מתחיל לדבר על הבנות בבית. הצופה מיד נכנס למוד הומוריסטי, כשקותי מתחיל לדבר על "המצב הרפואי" שלו.

 

"אתה יודע שאני יש לי מחלה אני ל...ציצי", ממלמל הדייר, "ביום שנכנסתי לבית הם קיבלו אותי בזרועות פתוחות". "הם", הכוונה לציצי. לא אדם קיבל אותו בזרועות פתוחות. ציצים קיבלו אותו בזרועות פתוחות. הציצים של אביבית בר זוהר. לדידו של קותי, הציצים לא מחוברים לאישה בשר ודם.

 

לא איבר, אלא אישה בשר ודם. אביבית בר זוהר. (צילום: רונן אקרמן)

 

כל אותו זמן המוזיקה ההומוריסטית נמשכת. אנחנו אמורים לצחוק. האח הגדול מצווה עלינו לצחוק. זה הרי מצחיק. "לא נעים אבל מצד שני היא בחרה ללכת ככה", ממשיך קותי בוידוי שהולך ונשמע יותר ויותר כמו וידוי של אנס שמאשים את הקורבן שלו בזה שהיא התלבשה חשוף, "זה לא שביקשתי ממנה תני לי לראות, אבל מצד שני זה מונח מולי".

 

"זה", "הם", "ציצים". השם "אביבית" כמעט לא מוזכר. למה אתם לא צוחקים?  "אני גם הייתי מטופל", ממשיך קותי, ומעלה שאלות נוקבות באשר לכשירות הצוות הפסיכולוגי שמאשר את כניסת התמהונים הללו לבית, "הוא אמר לי הפסיכולוג, איך קוראים לזה התקף אדיפוס...מה זה השטויות האלה". אכן. רמה גבוהה.

 

האח הגדול: שנאת נשים זה מצחיק

עם ישראל צופה באח הגדול. 40 אחוז ממנו, לערך, יושב מול המרקע כל אימת שעולה לשידור המשדר המרכזי, וארז ואסי מתחילים לפזז על המרקע. העם הזה, שחלק ניכר ממנו מורכב מבני נוער וילדים, קולט מסרים. הוא מבין סאבטקסט. הוא מפנים שכאשר האח הגדול שם מוזיקה מצחיקה ברקע של התרחשות זו או אחרת, זה אומר שההתרחשות היא משעשעת. לא אלימה. לא מאיימת. משעשעת.

 

הילדים שצופים באח הגדול, וגם המבוגרים שמחפשים תירוץ להתייחס לנשים כמו לזבל, שומעים התבטאויות כמו של קותי לצלילי מוזיקה משעשעת, וחושבים שאם הם יחקו אותן במציאות, זה הופך אותם למגניבים ולמצחיקים. ישראל 2012 : אישה היא ציצים, לצחוק על ציצים זה מצחיק, בולבול בין השדיים. שום דבר לא משתנה. עולם כמנהגו המיזוגני נוהג. ויורם זק לא לומד.