התמונה המיידית שעלתה לי לראש כשביקשו ממני לכתוב על מערכות יחסים נטולות סקס הייתה של זוג נשוי ומשועמם. סביר שכבר יש להם ילדים, התשוקה נעלמה באופן טבעי, עסוקים ועייפים, וזהו. גורלה של כל זוגיות ארוכה להגיע לשם.

 

עוד באון לייף:

האמת, גם כשסיפרתי לחבריי על מה אני כותבת הפעם, הם חשבו על אותו הדבר. אבל נוכחתי לגלות שזה לא כל כך פשוט, כשנכנסתי קצת יותר פנימה היה ברור שלכל אחת סיפור, חוויות וקשיים משלה. מערכות יחסים הן דבר מורכב יותר ממה שנראה כלפי חוץ.

 

אורה, 34, נמצאת בזוגיות קצרה יחסית, בהליכי פרידה

"הכרתי אותו לפני שנתיים, התחתנו לפני כמעט שנה. כבר חצי שנה לא שכבנו. כמה חודשים לפני החתונה נכנסתי להריון (מתוכנן) וחוויתי הפלה טבעית. עד היום זה כואב לי, חשבתי שעשיתי משהו לא בסדר. כשהרגשתי מספיק שקט נפשי לנסות שוב, הוא התעלם מהנושא, עד שאמר "אם לא הבנת עדיין, אני לא כל כך רוצה עכשיו. אולי עוד שנתיים-שלוש" ולא ידעתי איך להגיב. הרי אני לא בת 20, ואם הייתי יודעת – לא הייתי מתחתנת איתו. מאד כעסתי, לא רציתי להתפרץ או לריב, אבל נפגעתי, והוא ראה את זה. בהמשך טען שסתם אמר לי, שצחק. זה כמובן לא נכון, הוא אמר את זה בביטחון מלא. אבל המשיך להתכחש. מאז היה ישן בסלון, עייף מדיי, נרדם לפני.."

 

הוא לא יכול להתמודד עם זה שהוא לא רוצה, ולא עם זה שנפגעת.

"בדיוק. וכשכן היינו עושים סקס, הוא לא שפך, מנע מעצמו. פעם, פעמיים, שלוש... אמרתי – זה לא הגיוני. כששאלתי אותו מה קורה הוא אמר שאני בלחץ, ומלחיצה - והפסיק לישון איתי. חודש, חודשיים ועדיין לא שכבנו. כבר עברה חצי שנה".

 

זוגיות בלי סקס

 

אתם מדברים על זה?

"כל פעם שניסיתי להתעמת איתו בנושא, הוא הכחיש לחלוטין. אמרתי לו שכבר לא חשוב ההריון, אני מבינה שהוא לא מוכן - אבל חסרה לי האינטימיות הזוגית, הסקס בשביל הקרבה וההנאה. ומה עם נשיקות וחיבוקים? אנחנו לא שותפים, הרי התחתנו. אח"כ זרק לי שהשמנתי והוא לא נמשך אליי כבר. צחקתי כמובן, אני יודעת שזה לא נכון ושזה לא העניין - אבל הוא המשיך בשלו. הרבה דברים יכולים לקרות במהלך החיים, סיטואציות הרבה יותר קשות. אם הוא לא יכול להתמודד עם זה, מה יהיה בעתיד? מתישהו הבנתי שזה כבר לא יקרה, ושעשיתי טעות."

 

מה את עושה עם התסכול?

"האמת שהתחלתי להרגיש ממש לא מושכת. העליתי תמונות שלי לפייסבוק, עניתי לגברים שהתחילו איתי, סיפרתי להם שאני נשואה כמובן. פשוט רציתי להרגיש עצמי שוב, מבינה? סוף סוף הרגשתי שוב נחשקת, מעניינת... הם הציעו לי להיפגש אבל לא הגעתי לשם.
כל החברות שלי כבר בהריון. כשאמרתי לו את זה, הוא שאל אם אני בתחרות איתן. אני לא צעירה, ולא רוצה להתעורר בגיל 40 ולהתפלל להריון, מאד רוצה ילדים. אז הוא אומר "מה אני אשם שהתחתנת בגיל כזה?"

 

התשובות שלו לא משהו...

"זה עוד כלום... יש דברים מזעזעים. "מה את לוקחת כל כך קשה את ההפלה", למשל. "למה רק משפחה זה מה שמעניין אותך?" מקטין כל דבר שאני אומרת. הוא משקיע בעצמו ובקריירה שלו, אבל כשהוא מגיע הביתה הוא גולם. לא עושה כלום! ובנוסף לא מדבר איתי או שוכב איתי.. אז איך אפשר בכלל לגדל ילד איתו? מזל גדול שזה לא קרה."

 

יעל, 40, נשואה 9 שנים פלוס 3 שנות חברות

 

איך קרה שהפסקתם?

"עובדים קשה, ילדים, עייפות.. בייביסיטר זה לא אופציה ובחיים לא עזבתי את הילדים. הוא מבחינתו – שנעשה את זה כל יום."

 

אז את בעצם דוחה אותו על בסיס יומי?

"כן. כשאני מרגישה שהוא מאד מתוסכל אני אומרת לעצמי 'טוב, שיעשה מה שהוא צריך', ואחרי 3 דקות זה נגמר. זאת חוויה נוראית אבל אני חיה ככה לפחות שנה.
גם אם לפעמים אני אומרת שאנסה להיכנס לזה והכל, זה עדיין טכני. לא יזמתי ולא רציתי את זה. ואני שואלת אותו "לא מפריע לך שאני לא נהנית, לא רוצה?".

 

אני בן אדם מאד מיני, לא הייתי ככה אף פעם. אני פשוט לא מבינה מה זה "רוצה כל יום", אני לא רובוט או בובה. אם המצב לא טוב אז אי אפשר, אין פניות רגשית ונפשית לזה. במהלך מריבות הייתי אומרת לו שאני לא יכולה לעשות סקס ככה, אבל הוא לא היה משנה כלום - רק ממשיך לנסות בכל יום. לפני הלידה היינו בייעוץ זוגי, ואחד הדברים שהיינו צריכים לעשות זה להקדיש זמן לזוגיות, אבל זה לא קרה. גם לא מהצד שלי".

 

אתם מתקשרים על הנושא הזה?

"תמיד היה דיבור רק מסביב. אני חושבת שבסופו של דבר אנחנו – גברים ונשים - לא עשויים מאותו חומר, הם חושבים ממקום אחר. הרי אם המצב היה הפוך אני בטוחה שהייתי מפנה את כל הלב שלי בשביל לנסות להיטיב איתו, להקשיב לליבו ולצרכיו. אבל אני לא יכולה להאשים אותו, כי הוא לא מקבל מה שהוא צריך. אני יכולה להבין גם אותו. לא אומרת שהוא לא מתחשב, בסופו של דבר הוא גם סובל."

 

זוגיות בלי סקס

 

היו לכם ילדים גם לפני השנה הזאת, אז מה החמיר את זה בעצם?

"גם לפני זה לא ממש שיתפתי פעולה, זה היה בשבילו. כשאני חושבת על זה עכשיו, זה היה כי "צריך". כי אנחנו נשואים וצריך לספק האחד את השניה, אז יאללה... פעם בשבועיים, קח מה שאתה צריך. זה לא שלא הייתי משתפת פעולה ונהנית, אבל זה לא היה 100% ממני.

הרבה שנים לא חשבתי על עצמי בכלל, לא הייתי פקטור במשוואה. נשארתי הרבה זמן וחשבתי שאולי נחכה עד שהילדים יגדלו. חשבתי שאני יכולה להמשיך ולקיים משפחה ככה - שותפים לבית ולילדים. אבל הוא אומר שהוא לא יכול ולא רוצה, יש לו צרכים. ובזמן האחרון אני מבינה שגם לי - לא איבדתי את עצמי ואת הדברים שאני רוצה וצריכה, הייתי בתרדמת. אני מאמינה שעוד תהיה לי זוגיות ופרפרים בבטן וסקס... זה חסר לי, בהחלט. עכשיו אני יודעת, וחבל לבזבז את הזמן. אנחנו דור כזה שחושב שמגיע לו יותר – אז כן. מגיע לי להיות אנוכית קצת, מה שלא עשיתי 10 שנים. ואם אני לא מרגישה טוב עם בן הזוג שלי, אני אמצא מישהו אחר.

יחד עם זאת יש לי הרבה רגשות אשמה, אפילו עכשיו כשזה לקראת פירוק. לפני כמה ימים, אחרי כמעט חודשיים – אמרתי לו בסדר. עמדתי מולו ערומה, הוא מולי ערום, ולא הרגשתי שום דבר. אמרתי לו "תעשה מה שאתה צריך", וזהו."

 

נשמע כמו חוויה נוראית

"כן...  אמנם זה בעלי, חייתי איתו 12 שנה, האבא שלי הילדים שלי, אבל בסופו של דבר זה המצב. תמיד זה באמבטיה, אני מסובבת את הפנים לקיר ואומרת לו "תעשה מה שאתה צריך". בדיוק 2 דק' על השעון ואח"כ שוטפת את עצמי. זה כאילו כמו, איך אני אגיד לך..."

 

אונס

"סוג של אונס... מן כופר כזה, שוחד. כאילו - מה אתה צריך, עוד כמה שבועות להחזיק מעמד? אני מוכנה לשלם את המחיר כדי שיעזוב אותי".

 

השיחה עם יפית היתה קשה, עוד דוגמה לתחושה שהגוף שלנו לא שייך לנו. שאנחנו "חייבות". כי התחתנו, הבטחנו הבטחות.. יפית לא מרגישה שיש לה לגיטימציה לא לקיים יחסי מין עם בן הזוג שלה, לא משנה כמה היא לא מעוניינת בכך. יש שיגידו שהיא נתנה את "הסכמתה", ולכן הכל מותר, אבל המילה הסכמה לא מתארת משהו שאנחנו רוצות לעשות, שבא לנו. אנחנו מסכימות לשלם מיסים, לא לעשות משהו כייפי. חבל ועצוב לי לשמוע את הסיפור שלה, ובאותה נשימה – חשוב להביא אותו.

 

סיון, בת 28, בזוגיות למעלה מ-3 שנים

"כיון שהיו לי הרבה בנות ובני זוג, יש לי סטטיסטיקה. הסקס טוב מאד 5 חודשים, הופך לסבבה עוד כחצי שנה ומפה והלאה העניינים מתדרדרים.

כשאני אומרת "סקס טוב מאד" אני מתכוונת גם לאיכות וגם לתדירות. תדירות טובה היא אחת ליומיים –שלושה. תדירות "סבבה" היא אחת לשבוע. כשזה מתדרדר זה מגיע לפעם בחודש.

בסופו של דבר גם אם אנחנו לא מודים בזה, רוב מערכות היחסים שאני מכירה מסתכמות באותם הנתונים. האם אני שמחה מזה? ממש לא. סקס זה חשוב בכל כך הרבה מובנים, כשהוא מתחיל להתמעט זה מכה קשה לא רק לזוגיות, אלא גם לבריאות הפיזית והנפשית, שלי לפחות."

 

זוגיות בלי סקס

 

למה את חושבת שזה קורה?

"האמת שההסבר שלי הוא מאד ביולוגי ויבש. אני חושבת שבני האדם, בדומה לכל החיות בטבע, נמשכים לבני זוג כדי להתרבות. אנחנו עושים סקס לכיף תקופה מסוימת, ואז קצת פחות, ואז בכלל לא - וכל זה בגלל שלוקח זמן למערכת הביולוגית שלנו לקלוט שלא הולכת להיות פה רבייה. כל התיאוריה הזאת אגב, פחות מסתדרת עם זה שאני נמשכת בעיקר לנשים, איתן אני לא יכולה בכל מקרה להתרבות. אבל לזה יש לי תיאוריות נוספות."

 

אז גם הפעם זה היה מטבע הדברים?

"כשהכרתי את זוגתי הנוכחית, הייתי בטוחה שהיא הולכת להעיף את כל הסטטיסטיקות מהחלון. ובאמת השלב של הסקס הטוב והתדיר המשיך הרבה יותר מ5 חודשים, יותר לכיוון השנה. החיבור איתה היה אחר, והסקס מההתחלה היה פי כמה יותר טוב מכל מה שהכרתי וידעתי.

לצערי, אחרי שנה נקלענו למשבר נוראי – אמא שלה חלתה ואושפזה בבית חולים ולאחר מכן בהוספיס, בו היא מאושפזת עד ליום זה במצב קשה (כבר שנתיים). בשנתיים האלו אני יכולה לספור על יד אחת את מספר הפעמים ששכבנו. זוגתי מחוברת מאד לאמה ולוקחת את המצב בצורה הכי קשה שיש. זה גם משפיע על תחומים אחרים בחיים שלנו כך שהכל קצת בהולד. אם היינו שוכבות זה היה מקל ומאפשר עצירה מהטירוף הזה. אבל היא לא ממש מסוגלת ואני כבר התרגלתי."

 

וחיבוקים, נשיקות?

"חיבוקים כן, כל השאר פחות. מבחינתי, כשאין סקס, זה מעיב על כל התחום הכללי של האינטימיות. מאד חסרים לי הכרבולים, אבל קשה ליזום אותם כשאין את החיבור הפיזי הזה כמו פעם."

 

אתן מדברות על זה ביניכן?

"כן, הנושא עולה מפעם לפעם. בחודשיים הראשונים, בגלל הנסיבות, לא דיברנו על זה. אח"כ התחלנו להעלות את זה, אבל הכל מאד רגיש ועבר הרבה זמן לפני ששיחות על סקס הפכו ללגיטימיות, ועד שהן הפכו לכאלו - המצב כבר היה חמור, ועכשיו זה קשה מאד להתחיל. אנחנו לא מספיק מנסות לעשות, אבל כן מדברות."

 

איך זה מרגיש, להיות בסיטואציה כזאת?

"נתחיל מזה שאני בנאדם מאד מיני. בהיעדר סקס לצורך העניין, אני מאוננת המון. אבל אוננות פשוט לא מספיקה. אני מרגישה חלל ענק שנפער מאז שהסקס הפסיק. כמובן וללא ספק הזוגיות נפגעה מזה, היעדר האינטימיות גרר תקשורת לקויה והחיבור הפיזי שהופר משפיע עלינו יום יום.  גם ברמה האישית, חוסר סקס גרם לי לירידה בביטחון העצמי - כשאני פעילה מינית אני הרבה יותר בטוחה בגוף שלי ומרגישה שלמה, וגם פיזית - אוכל מחליף סקס, סרטים בטלוויזיה מחליפים סקס, וכל מיני פעילויות מעפנות אחרות שרק עושות נזק."

 

האם זוגיות יכולה להתקיים ללא סקס? או שבלי זה היא בעצם חברות?

"במערכות יחסית הקודמות שלי, כשנגמר הסקס זה באמת הרגיש שזה מה שקורה, שהזוגיות נגמרה וזה הפך לחברות. אבל איתה זה לא ככה. אי אפשר להגיד עלינו שאנחנו חברות, אנחנו עדיין בנות זוג לכל דבר ועניין - זה מה ששומר עלינו יחד, והקפדנו על ההפרדה הזאת מההתחלה. אני בכל זאת לא חושבת שזוגיות יכולה להתקיים ללא סקס בכלל. אנחנו עובדות על זה ואני מאמינה שזה יחזור. אחרת הייתי כבר הולכת. זה עד כדי כך חשוב."

 

איבדת את המשיכה אליה?

"לא! לרגע לא. אני מפנטזת עליה כשאני מאוננת אפילו. אם הייתי מאבדת את המשיכה הייתי מבינה שזה נגמר".

 

האם יש דרך לצאת מזה, או שצוברות משקעים?

"בינתיים אנחנו צוברות משקעים, אם נצליח לצאת מזה אעדכן (צוחקת) אבל אני מאמינה שכן או רוצה להאמין. כי מעבר להכל, אנחנו פשוט מאוהבות אחת בשנייה אהבת נפש. אהבה שלא הייתה לאף אחת מאיתנו מעולם, ואנחנו עדיין נמשכות אחת לשנייה. עדיין רוצות, מאד. מחכות שיחלוף המשבר החיצוני כדי להתקדם עם החיים והרצונות שלנו. כרגע אנחנו בעיקר מתמודדות עם המשברים של חיינו ולא באמת חיות. עצוב אבל נכון. ואני מאמינה שבסוף האהבה תנצח."

העתיקו קישור שתפו בפייסבוק שתפו במייל שתפו ב-Whatsapp