הזמרת ריטה היתה בין ממקבלות פרס "עושות שינוי" בוועידת און לייף לנשים ועסקים בשיתוף עיריית ירושלים. בין נימוקי הוועדה נכתב כי הזמרת זוכה בפרס הודות ליכולת שלה לחבק בשתי ידיים אולמות של אלפי אנשים ולחבר קהלים בגילאים שונים, ממקומות שונים ודעות שונות ללב אחד. עוד בנימוקים נכתב כי "ריטה האירה בזרקאור והציגה בפני דור שלם של יוצרות את המודל החדש, מודל של זמרת, פרפורמרית ענקית, יוצרת, שחקנית, שגרירת תרבות עולמית שיודעת ורוצה להיות גדולה מהחיים".

 

עוד באון לייף: 

 

לאחר קבלת הפרס על ידי מנכ"לית און לייף, הדס גולדשטיין, ישבה ריטה לראיון עם לינוי בר גפן, שהופתעה מדמעות ההתרגשות שעלו בפניה של ריטה. "אף פעם לא לקחתי כמובן מאליו", הסבירה הזמרת. "אני בשניות הופכת לילדה בת השמונה שרק עלתה לארץ. זה כאילו אני בחולום או באיזשהו סרט או אגדה. זה לא יכול להיות, זה מחמיא, זה מחזק, זה נותן כח כל כך עמוק להמשיך הלאה. זה מחזק את ההרגשה שהיעוד הוא אף פעם לא בשביל עצמך, הוא איך אתה משתמש במה שהוענק לך כדי להקריב ולתת".  

 

ריטה. צילום: בני גמזו לטובה

ריטה מקבלת את הפרס ממנכ"לית און לייף, הדס גולדשטיין, "אף פעם לא לקחתי כמובן מאליו". צילום: בני גמזו לטובה

 

ריטה סיפרה לבר גפן על התחלת הדרך שלה, אז היא הרגישה שהשירה "מצילה את חיי שלי. גדלתי בבית לא קל, עם אבא חולה והורים עולים, שחוסר האונים היה מאוד גדול והמקום הכלכלי לא היה קל, כל יום צריך להילחם מה אוכלים. ובתוך כך הדבר הזה, המקום שהציל את חיי היה ששרתי, הבנתי שיש שם משהו עליון מהמציאות".

 

ריטה מספרת שההצלחה הגיעה אליה די מהר, ועוד לפני שהספיקה לשים לב היא הגיעה לאולמי תרבות ולקיסריה. "וברגע שהייתי שרה וראיתי אלפי פיות זזים איתי באותן מילים, הבנתי מה כוחה של המילה. לאט לאט הבנתי שהדבר הזה הוא סוג של מנטרה, תפילה, והבנתי מה מוזיקה יכולה לעשות". היא גם מספרת על מפגש שהיה לה לפני כמה זמן עם אישה שאיבדה את הראייה בפיגוע. "היא אמרה 'ריטה, בזכותה יש לי כח לחיות. היא נתנה לי כח'. אז מה עוד אני יכולה לבקש בחיים?".  

 

בר גפן שאלה את ריטה גם על השינוי שעברה ההופעה שלה עם השנים: "התחלת עם פרפורמנס גדול ועם השנים הג'סטות הלכו והתעדנו קטנו, זה נכון?"

"לגמרי", ענתה ריטה. "אני גם אספר סיפור, התחלתי בגדול לא כי ידעתי אחרת– זה מה שהייתי. הייתי אני. רק אחרי שדורית רביניאן, שעוד לא היתה סופרת, כתבה ביקורת על ההופעה שלי, הבנתי למה קוראים לי דרמטית. אני באה מאירן ואנחנו יותר דרמטיים ואין שם ציניות. כשלמדתי בבית צבי בשנה שנייה, עלינו על הבמה ושאלתי את הבמאי איך ישמעו אותי. זה היה נראה לי אולם ענק. אחרי כמה שנים הזמינו אותי להעניק פרס באותו תיאטרון שחשבתי שהוא ענק ופתאום הוא היה קטן! עם השנים אנחנו מקבלים עוצמה וכח, משמינים מבפנים. עד שאנחנו כבר לא צריכים את הדברים הגדולים".

 

ריטה בשיחה עם לינוי בר גפן, "הבנתי מה מוזיקה יכולה לעשות". צילום: בני גמזו לטובה

 

עוד סיפרה ריטה על הבנות שלה, משי שכעת מככבת ב"סיפור הפרברים" והבת הקטנה, נועם בת ה-16, שלדבריה היא הכישרון הגדול של המשפחה. היא גם שיתפה בהופעה שהיתה לה לפני כמה זמן באו"ם, שם פגשה את המזכ"ל, באן קי-מון. "המופע היה מחווה רצון טוב של השגרירות הישראלית. זה היה רעיון מדהים של רון פרושאור, הוא אמר 'אני רוצה להביא את הזמרת שלנו ששרה גם בעברית וגם בפרסית'. הגיעו כמעט כל הנציגויות, היו 124 משלחות שם. באן קי-מון אירח וזה היה המופע המלא הראשון שאי פעם היה באולם עצרת המליאה, שזה היה דבר מרגש בפני עצמו. פעם חשבתי שאלוהים קילל אותי בכל הקללות –אני גם ישראלית, גם אירנית, גם אישה, אבל הוא אמר שהוא לא רוצה שאפסיק לעשות מה שאת עושה כרגע, כי מוזיקה היא גשר שמחבר בין עמים. 'את יכולה לחבר בין אנשים מהצד הזה והצד הזה. בגלל שאת אישה אין בך משהו מאיים, יש בך משהו שהוא מאוד מכיל ומחבק, מקרין אהבה וטוב. אף אומן אחר לא יכול לעשות את הדבר הספציפי הזה. נגיד כל אמן, אפילו מדונה, אם הם ירצו להחזיר את השלום בין אירן לישראל - זה לא יהיה אותנטי. את יכולה לחבר ביניהם, מעצם זה שאת מדברת טוב גם על העם הזה וגם על העם הזה'". 

 

לדבריה של ריטה, "זה המקום שלנו כאמנים, להבין שיש בדבר הזה הרבה כח ולנסות לפעול משם. אנחנו צריכים להיות במקום שמקרינים אהבה, ובאמת מנסים למצוא דרך איך לעשות שלום אמיתי". 

 

צפו בשיחה במלואה: 

העתיקו קישור שתפו בפייסבוק שתפו במייל שתפו ב-Whatsapp

חם מרחבי הרשת