ישראל נחשבת לאחת המדינות המובילות במספר הבדיקות הגבוה ביותר לאישה במהלך ההיריון, וכמות הבדיקות שאישה עושה בישראל הוא הגבוה בכל מדינות ה- OECD. שדה הלידה מפוקח באופן אינטנסיבי אבל גם צומח בין היתר בתחומי הלידה הטבעית, וגם בנוגע לצריכת קנאביס בהיריון עולות עדויות שלכל הפחות מציעות כיוון חדש למחשבה.  בהקשר זה ניטש ויכוח מעניין ואמוציונאלי המבקש, ברוחם של ימינו, למוסס את הטאבו. מחד, הרפואה המערבית תלוית המחקר הקליני שטרם ניאותה להתייחס לנושא ברצינות מבחינה מחקרית ומאידך אין ספור עדויות של נשים בנוגע לצריכת קנאביס בהיריון שעזרה להן לטיפול בבחילות, הקאות, סטרס כללי ותחושות של כאב, לחץ ואפילו עזרה בכאבי הצירים.

מ', בת 35, אם לשניים ומורה במקצועה מספרת: "עם הגדול (בן 5) לא עישנתי, כי פשוט לא ידעתי שום דבר בנושא. עם הקטנה (בת 1.2), כן עישנתי מדי פעם בהריון ואני יכולה להעיד שזה עזר לי מאוד. הייתי קשובה יותר לגוף שלי, למה שאני צריכה ומה שיעשה לי טוב וזה עשה. לא עישנתי בטירוף, רק בתקופות שהיו בחילות או דברים דומים. לא יודעת אם זה מה שגרם ללידה מדהימה ומהירה (תוך שעה הילדה יצאה, הגעתי עם פתיחה של 9 וילדתי בלי אפידורל), אבל זה עשה לי אישית רק טוב. אני מתארת לעצמי שיש סיכונים עצם העישון עצמו, אבל הם, בחישוב שלי, התגמדו לעומת שאר הדברים הטובים שהוא הביא"

המחקר הקליני היחיד שנעשה בנושא צריכת קנאביס בהיריון קרה דווקא בג'מייקה לפני כשני עשורים ואינו נתפס מהימן מספיק הן בשל מיעוט המשתתפות במחקר (כ-50 נשים נבדקו), והן בשל ארץ המחקר הדוגלת בעישון קנאביס כחלק מרוטינה דתית. מעבר לכך, לא נעשה בנושא אף מחקר קליני נוסף וזאת בעיקר מתוך חשש לפגיעה בעובר.

פרופ' משה הוד, מנהל רפואי במכון מור לאישה, נשיא האיגוד האירופאי לרפואת האם והעובר, יו"ר ועדת figo (האיגוד העולמי לגינקולוגיה ומיילדות) לבריאות האם והיילוד ומניעה עתידית של מחלות בגיל המבוגר, מודה על האמת "תחום ההתמחות העיקרי שלי הוא היריון בסיכון גבוה והתשובה שלי פשוטה – אני לא יודע. אין מידע מדויק על אפקט ארוך טווח על העובר, אף אחד לא יודע ולא יכול לתת תשובה חד משמעית וזו הסיבה שאף ועדת אתיקה בעולם לא תאשר מחקר קליני בנושא. ידוע לנו שיש עדויות שצריכת קנאביס בהיריון הקלה על שלל תסמיני היריון, אבל אף אחד לא אסף כמות של 1000 או 2000 נשים וליווה אותן לאורך כל התהליך עם ידע מדויק לגבי כמויות צריכה, איזה זנים צרכו ואיך וכמובן מה היו ההשפעות על העובר, לכן עוד מוקדם מאד לצאת בהצהרות. בה בעת אין לי שום ספק שבעוד עשור, אולי עשור וחצי ואולי עוד קודם קנאביס ישמש כתרופה לעצירת לידה מוקדמת וזאת הודות לתכונות הפרמקולוגיות של הקנאבינואידים - אנטי דלקתיות, אימונולוגיות, אנטי פרוליפראטיביות ואנטי אוקסידנטיות – תכונות הנדרשות לטיפול במקרים כאלה. תיאורטית הן קיימות וצריך יהיה לייצר מוצר כזה במינימום תופעות לוואי לאם ולעובר. אני מאמין שנוכל להגיע לזה".

 

פרופ' משה הוד. צילום: יח"צ

פרופ' משה הוד. צילום: יח"צ

במחוזות הטרטלוגיה נשמעת עמדה זהה לפיה אין מספיק מידע על צריכת קנאביס בהריון ולכן אין יכולת להמליץ או להמליץ שלא, אך לאמהות לעתיד הצורכות קנאביס על בסיס רפואי מציעים טרטלוגים להמשיך בצריכה, שכן השפעתה של הפסקת הצריכה תזיק יותר מאשר המשך הצריכה עצמה. באותה נשימה מזכירים כי עישון לכשעצמו הוא מסוכן ואסור בשל חומרי הבעירה שמזיקים מאד ועלולים לגרום לשלל מומים ואף הפלה מוקדמת , לכן הצריכה המומלצת בהיריון תחת כל הסייגים האלו היא באמצעות שמן קנאביס או וייפורייזר - מכשיר שמאדה את הצמח ומאפשר צריכת החומרים הפעילים, ללא צריכה של חומרים מסרטנים או חומרי בעירה מכל סוג שהוא.

ו', 30 מהמרכז "עישנתי נקי רפואי כל ההיריון. הילד רגוע בצורה מטורפת חייכן וחברותי. בלי תת משקל וכל מה שמספרים. בגלל שמדובר בטיפול ברפואי למחלה קיימת גם קיבלתי אישור טרטולוגי מהרופא לעשן".

 

עישון קנאביס בהריון: האם הוא מזיק? צילום: shutterstock

עישון קנאביס בהריון: האם הוא מזיק? צילום: shutterstock

למה לא חוקרים נשים שצורכות קנאביס רפואי?

"שתי סיבות, אחת היא שנקודת המוצא היא שבמקרה כזה העובר מלכתחילה גדל בסביבה לא אידיאלית ונקודת המוצא המחקרית צריכה להיות בהתאם, ושנית כי החומרים שניתנים לצרכני קנאביס רפואי בארץ לא אחידים ברמתם, אין עקביות בתוצרים ומכאן שגם המחקר לא יכול להיות קונסיסטנטי"

ש' בת 43 אם לאחת מהמרכז מספרת ש"בשלושת החודשים הראשונים עישנתי פעם בכמה ימים כי לא התחשק לי אבל ככל שהתפתח ההיריון ותופעותיו, עישנתי יותר (ברמה של ג'וינט או שניים ביום) ובעיקר בסופו שהיה קשה במיוחד. הילדה שלי מהממת לא מכורה לכלום (חוץ מלמוצץ והשמיכי המרופט) בריאה, חכמה ומפותחת. לי רופא אמר שעדיף הריון רגוע עם קצת קנאביס מאשר עצבני (או כואב(".

בארבע עיניים אכן יתכן שעמדה כזו תושמע אבל היא פחות נפוצה בפרהסיה. בגלל הטאבו בנושא אמהות/היריוניות מעשנות זוכות להרמת גבה והשמעת עמדות מאין אלו בציבור עדיין אינה נפוצה בגלל שההשפעה על העובר עדיין מוגדרת כתעלומה.

"גם לזה נגיע בעתיד", טוען פרופ' הוד. "אני רוצה להגיע למצב שנוכל לתכנן תרופה שלא עוברת את השיליה, ואני משער שזה יקרה בסוף באמצעות טכנולוגיות חדשות שכבר קיימות היום. למשל במרה של אינסולין בו נעשה שימוש לעיתים בהריונות לא עובר את השיליה, ומכאן שאפשר לתכנן מולקולות שגודלן לא יעבור את השיליה"

עוד רובד מהותי שעומד כחסם בפני רופאים להיחשף לתחום הוא אפס השכלה בנושא: "לא מלמדים רופאים באוניברסיטה על קנאביס כי אין מה ללמד". מוסיף הוד, "המחקר עדיין לא בשל לעבור לשלבים הבאים אבל אנחנו כן רואים התפתחות מואצת בתחום, כנסים רפואיים גדולים שקורים בארץ ובחו"ל בהם רופאים מתחילים להבין ופותחים את הראש לטיפול בעזרת קנאביס. ככה זה קרה גם לי, הייתי לגמרי אנטי אבל היום יש יותר ויותר אינדיקציות לאפקט הטיפולי של הצמח וצריך להתייחס לזה. בזמן שאנחנו מדברים יושבים חוקרים במעבדות כדי לבסס מחקר שיגיע גם הוא לפריצות דרך ולאקדמיה בעוד זמן לא רב".

לשם השוואה, אישור לצריכת ציפרלקס בהיריון ניתן די בחופשיות. ההבדל ביניהם עד כדי כך תהומי?

"ציפרלקס מתקבל ומאושר לצריכה במהלך ההיריון כי יש מספיק עבודות ומחקרים שבדקו את אמהות ועוברים בטווח הקצר והבינוני. הטווח הארוך לא נבדק עד כה, אבל למרות זאת רופאים מרגישים נוח יותר לאשר שימוש בתרופה. אכן, יש בכך מן האבסורד".