כולם אוהבים לדבר על אנשי תקשורת מפורסמים שהטרידו מינית, הם עוברים שיימינג ציבורי מוצדק ומתרבות הקריאות המבורכות לפעול נגדם ולא לתת להם לחמוק מתשלום המחיר עבור התנהגותם. גם אם המעשים בפועל נגדם עדיין מעטים, הם משלמים מחיר, הפרופיל הציבורי שלהם, הפופולאריות והסלביות שלהם הופכים את המקרים האלה לסיפורים תקשורתיים משמעותיים, שמעניינים את הציבור וזוכים לתהודה. הפרסום הזה פוגע לעיתים בתדמיתם, בפרנסתם ומהווה גם איתות משמעותי למטרידים אחרים.

פה בערך זה נגמר, למרות הפרסומים ולמרות ההודאות, לרוב מטרידים לא עומדים לרוב לדין פלילי או משמעתי כלשהו ולא משלמים מחיר אמיתי ארוך טווח מבחינת פרנסה, קריירה וכדומה. מהר מאוד הם משקמים את הפופולאריות שלהם וממשיכים הלאה בקריירה שלהם.

מדברים על תעשיית הטלוויזיה והקולנוע הזו כאיזו תעשייה מיוחדת בה יש יותר הטרדות מיניות ממקומות אחרים, יש איזו השלמה עם זה ש "ככה זה אצלם". גם בישראל וגם בהוליווד, מדי פעם מכל מיני סיבות אפילו נשמעת שמחה לאידם של אנשי התקשורת שנתפסים והעדר של חמלה כלפי הנשים שהוטרדו.

 

אלכס גלעד, יו"ר קשת. צילום: ויקיפדיה

אלכס גלעדי, יו"ר קשת. צילום: ויקיפדיה

אבל אין להתבלבל, זה לא עולם התקשורת שבאופן מיוחד רווי בהטרדות מיניות. בפועל, הטרדות מיניות מתרחשות בכל מקום, לא צריך להיות בתעשייה זו או אחרת ואין איזה מקום שבו זה נפוץ יותר או פחות. למעשה, שוק התקשורת והאמנות הוא דווקא לא המוביל בכך, סקרים ומחקרים שנערכו (בארה"ב בעיקר) העלו שדווקא בתחומי ההסעדה, האירוח והשיווק אחוזי הנשים המוטרדות הם הגבוהים ביותר וכי תחום התקשורת הבידור והאמנות לא מוביל כלל וניצב יחד עם תחומי המשפט והמדע.

בעולם התקשורת הציבור אוהב לעסוק ולכן שומעים יותר על ההטרדות המיניות שמתרחשות בו, זה פשוט יותר מעניין אותנו, את מי מעניין שראובן פלוני הטריד את שירן אלמונית בתור בסופר? את מי מעניין שמוכר אנונימי בשוק הציע לשרית הצעה מגונה? או שעורך דין כלשהו ניצל את מעמדו? זה לא חדשות, וזה לא מגיע לתקשורת, לכן עולה תחושה כאילו רק דמויות בעלות פרופיל תקשורתי גבוהה מטרידות.

בתחומים אחרים, שלא מצויים בפרופיל תקשורתי גבוהה, אנחנו פשוט שומעים הרבה פחות, ההטרדה היא סמויה מעין ולא זוכה לפרסום, זה לא הופך אותה לפחות קיימת.
אם נצא מנקודת הנחה שגם במקרים הללו הסמויים מין העין אין לרוב העמדה פלילית לדין, הרי שאותם אלו המטרידים שאינם בתפקידים בעלי פרופיל ציבורי גבוה, חומקים מכל דין ומכל השלכה אמיתית של מעשי ההטרדה שלהם.

הארווי ויינשטיין

ניקוי אורוות בהוליווד. הארווי ויינשטיין

ומכך יש להיזהר, לתעשיית הקולנוע והטלוויזיה נשותיה ואנשיה עשוי לצאת רווח מהפוקוס הציבורי שמונח עליה, כך מתאפשרת לה ההזדמנות לנקות את האורוות. נקווה שתיקח אותה, ותביא לסביבת עבודה נקייה מהטרדות מיניות.

בתעשיות אחרות וגם במקומות אחרים פחות ציבוריים בתוך תעשיית הטלוויזיה והקולנוע בהן ההטרדות סמויות יותר מהעין הציבורית ולא זוכות לפרסומים - לכאורה ההטרדות יכולות להימשך באין מפריע, ללא שיימינג ציבורי ובהעדר העמדה לדין פלילי או משמעתי, עשוי להימנע תהליך הניקיון הזה.

אף שללא ספק שהגילויים החדשים בתקשורת והשיח הער המתקיים מעלים את העניין לשיח ציבורי רחב יותר יש להיזהר שלא נשכח את תפקידנו - אנו המנהלות והמנהלים, העובדים והעובדות, הלקוחות ומקבלי השירות, עלינו מונחת החובה והאחריות לפתור את זה בקרבנו, להציף את זה, להפנים את הבעיה ולדרוש את פתרונה.