חוף הכלבים הדרומי בתל אביב הוא הכלאה מעניינת. יש בו שילוב של תיירים העושים דרכם חזרה מיפו למלון על הטיילת, בעלי כלבים, מבקרים מבת ים שהתעצלו לנסוע עד חוף הילטון, משפחות רנדומאליות ומקבץ רוחצים ומשתזפים שמאסו בשוק הבשר של פרישמן. חוף הכלבים הדרומי בתל אביב הוא מהחופים האלה בהם מוציאים את הבטן במקום להכניס. זה חוף נטול אגו, נטול ביקורת ומלא אהבה לכולם. לאף אחד לא אכפת מאיזה צד יוצא לך הצלוליטיס ועדיין, כולנו קטנים תחת הנורמה. הבולטות ביותר בחוף הזה הן האמזונות. נשים לוחמות ולא מתפשרות עם תיקים קלויים, כוסות סטארבקס רב פעמיות, אזניות, ספר אקראי וביקיני במידה 44 שוכבות על החוף לבד. אמיצות ובודדות.

העצמה נשית היא אופנה של המאה העשרים ואחת ועד לפני 70 שנה קול קורא לנשים חזקות היה מחתרתי, רחוק מעיני הגברים ומחכה לרוזה פארקס כדי שתאפשר לו לשבת בקדמת האוטובוס. נשיות מתפרצת הייתה קיימת תמיד, אבל דאגו להסוותה היטב. החל מאסתר שנשלחה להקסים את אחשוורוש ביופיה, דרך קלאופטרה שפתחה את חדר המיטות שלה לכל מנהיג דגול של אותה תקופה ועד יקטרינה הגדולה שהחזיקה יותר מאהבים מכמות הגשרים בסנט פטרסבורג. נשים שלטו בעולם דרך הבאק אופיס מאז תחילתו של היקום והקרדיט שמגיע להן על העשייה והאיפוק מתעכב בדואר, בטח בגלל פקיד זכר מטומטם שלא מצליח לעשות כמה דברים בו זמנית.

אנחנו חיים בעידן בו שוויון והערכה כלפי נשים נמצאים תמיד על הפרק, קבוצות פייסבוק מקדשות אהבה עצמית ללא משקל סף, לאט ובזהירות נשים מקבלות תפקידי מפתח בחברות מובילות ועדיין, ככל שתאהבי את עצמך יותר, ככה גדל הסיכוי לכך שתשארי רווקה. עוצמה נשית טובה ונכונה רק למצבים מסויימים והקטע החדש עם זה שיש לך דעה ושאיפות הוא נחמד, כל עוד לא תשכחי לעשות אבק. כל עניין ה "את הכי יפה כשנוח לך" לא יורד מהכותרות כבר המון זמן ורוב האוכלוסייה בדעה שהשכר צריך להיות שוויוני, נשים צריכות ללבוש מה שהן רוצות ומותר להן לטפח קריירה ולהביע עמדה. אבל זה קצת כמו ילד עם תסמונת דאון. כולנו נדבר על כך שאפשר לנהל חיים מאושרים גם ככה, עד שנולד לנו אחד כזה. בגדול, הרעיון מגניב וליברלי. בקטן, לא פה.

נשים מטופחות פנימית וסביבתית חזקות מספיק כדי להגיע לחוף הכלבים לבד. הן לא מצניעות אף חלק בגוף ומתיישבות ליד המוסכמות החברתיות, קרוב מספיק כדי לגרום להן לאי נוחות. איך שלא נסובב את זה, היותך נסיכה לוחמת תמיד תייצר חרדה כלשהי בצד השני. יכול להיות שגם הוא, בדיוק כמו כל השאר, בעד שוויון לחלוטין. אבל יכול להיות שגם הוא, בדיוק כמו כל השאר, מפחד מכל הסיפור של "העצמה נשית" ומעדיף את התיירת הבלונדינית עם משקפי השמש של גוצ'י. זאת שתכניס פחות כסף בסוף החודש ותדאג להפריד את הכביסה הלבנה מהצבעונית. הדיסוננס המתמשך בין מה שאנחנו משדרים והפתיחות שבה אנחנו מקבלים את שנת 2018 עומדת בסתירה ישירה לצורך שלנו, או שלי לפחות, להצניע ואף להחביא את הפאם פאטאל שבפנים.

אנשים חושבים שיש כמות מסויימת של כוח בתוך מערכת יחסים של גבר ואישה. ככל שהאישה תתעצם, הגבר יקטן אבל העצמה של צד אחד אף פעם לא מגיעה על חשבון הצד השני. כשהגבר או האישה מתחזקים, גדלים ומתפתחים, שני הצדדים חזקים ביחד. איכות החיים של כולם משתפרת והמטרה שלנו צריכה להיות לדחוף אחד את השני קדימה. אין בנק של אנרגיה עם מסגרת אשראי קבועה. האנרגיה החיובית הזו היא אינסופית. אין גבול לחוזק וליציבות בתוך הזוגיות, בדיוק כמו שאין גבול לסבל. הפחד מנשים חזקות, בגלל המחשבה שזה מגיע על חשבון החלשת הגבר הזוי לחלוטין ופשוט לא נכון. אף אחד לא מונע מכם להיות פאוור קאפל אפוף קנאת זרים. הנטייה שלנו לחשוב שרווח של בן אדם אחד הוא הפסד של בן אדם אחר עלולה להוביל לשנאה מיותרת ומחשבות טורדניות. אם אני הופכת להיות ענייה יותר, זה לאו דווקא בגלל שמישהו אחר התעשר. זה גם יכול להיות בגלל מיליון טעויות שעשיתי בדרך והתפקיד שלי כרגע הוא ללמוד מהן. מאחורי כל גבר מאושר עומדת אישה מאושרת ומאחורי כל אישה מאושרת, עומד גבר מפוחד בלי שום סיבה נראית לעין. אישה חזקה לא באה במקום, היא באה בנוסף. טפחו את הנשים שלכם. השעות הנוספות שלה בעבודה ישתלמו בסופו של דבר.

העתיקו קישור שתפו בפייסבוק שתפו במייל שתפו ב-Whatsapp