"מעולה בעיניי, פתרון מושלם"

כך בדיוק הגבתי כשנשלחה אליי אתמול בבוקר תמונתו של הזמר החרדי יונתן רזאל עם מסקינג-טייפ על העיניים. מאז חלפו 24 שעות, רזאל הספיק להופיע לפתוח את מהדורות החדשות, לככב בכל כלי התקשורת בישראל, לעורר זעם רב ברשתות החברתיות, להוציא את יוצרי הממים מהשלאף שטונדה שלהם ובעיקר להכעיס אלפי נשים ששטחו את טיעוניהן בלהט והסבירו עד כמה פוגעני האקט הזה.

יונתן רזאל

בוחר לא לראות. יונתן רזאל. צילום: מתוך טוויטר

אני מבינה למה יש מן העלבון באדם שעולה על במה ומכסה את העיניים כי הוא לא מעוניין להביט בך ויחד עם זאת, אני נשבעת: ביום ראשון בערב יונתן רזאל הגשים לי חלום ישן. הוא פתר לי בעיה של שנים ברגע. האיש שבהה לי בקעקוע באוטובוס ואז אמר "תקשיבי, הוא פשוט גדול מדי"? כסה את העיניים! עשרות האנשים שמצאו לנכון להעיר לי על משקלי בלי שום הכרות מוקדמת באמצע הרחוב? כסו את העיניים! אלה שהפריע להם כשהסתובבתי יד ביד עם אישה ברחוב? כסו את העיניים! האנשים שהוטרדו מהחצאית שלבשתי או מעומק המחשוף? הגברבר שפנה אליי באמצע רחוב יהודה הלוי עם האמירה הנפלאה "וואלק, קשה לי לראות בחורה יפה עם פרצוף חמוץ. למה את לא מחייכת?" כסה את העיניים!

כסו כולכם את העיניים! במקום להתערב בחיי, לבלבל לי את המוח, להטיל עליי איסורים, לכפות עליי את תפיסת עולמכם, לקלל אותי, לבקש ממני בקשות הזויות בלי שום הכרות מוקדמת, לדרוש ממני להתאים לאג'נדה שלכם, להביע את עמדתכם הלא מעניינת על לבושי, מראי, אורח חיי ועצם היותי פשוט אל תסתכלו!

הפליאה לומר את הדברים שירה גלזרמן בעמוד הפייסבוק שלה:

אז כן, אני ממש בעד המסקינג טייפ הזה. ממש ממש בעדו. אני בעד שכל מי שנוכחותי במרחב הציבורי מטרידה אותו יואיל בטובו לכסות את עיניו. אני אני לא רוצה שנשים יפסיקו לרקוד או להסתובב בעולם עם מיני או להניק את התינוק שלהן בפומבי או פשוט לנשום. אני בעד שגברים יתמודדו עם כל המראות האלה בגבורה ואם נורא קשה להם - שיכסו את עיניהם במקום לכסות אותי.

נתקלתי בכל כך הרבה סיטואציות במהלך חיי בהן הייתי שמחה אם הדביל התורן (ולפעמים גם דבילית) היה מכסה את העיניים במקום לנסות לתקן בי את מה שהפריע לו. יתרה מכך, אגלה לכם סוד: יש לי מסקינג-טייפ משלי. אני לא באמת מסתובבת ברחוב עם כיסוי עיניים כי אני מבינה שזה עשוי להעליב אבל יש לי אחד דמיוני כזה בראש. אתמול ראיתי מישהי עם חולצה אדומה ומכנסיים ירוקים והופ! מיד שלפתי את המסקינג-טייפ הדמיוני שלי. בגלל שהמוח שלי עובד פלוס מינוס הצלחתי לקלוט שאין לי שום לגיטימציה לפנות אליה ולהסביר לה שירוק ואדום ביחד זה מכוער ברמה שמכאיבה לעיניים שלי אז פשוט הסטתי את המבט. פתרון מושלם. היא תמשיך להסתובב בעולם איך שבא לה ואני לא אתעוור. ווין-ווין.

ועכשיו כמה מילים ברצינות: האם מבאס אותי שרזאל רואה בנשים רק אובייקט מיני שהגיע לעולם כדי לגרות את עיניו ולא מסוגל להכיל אישה רוקדת למרגלות הבמה? כן, קצת. אני מניחה שזה מבאס אותי בדיוק כמו שאותו מבאסת העובדה שאתמול לבשתי גרביונים. הוא מאמין שזה לא צנוע ושאני בת של מלך. אני מאמינה שהוא אידיוט. זה מה יש. אי אפשר לקבוע לאדם אחר מה לראות בי בדיוק כמו שאי אפשר לשכנע הומופוב גמור שהומואים זה סבבה. מאמין שאני פרוצה ומופקרת ושבגללי המשיח לא יגיע לעולם? מאמין שהומואים גורמים לרעידת אדמה? בטוח שאישה לא צריכה לשיר או לרקוד בציבור? בכיף. השאלה היחידה היא מה אתה עושה עם האמונה הזו. אם אתה מתרגם אותה לאיזושהי סנקציה כלפיי, אני אלחם בך בכל כוחי. אם אתה מתרגם אותה למסקינג טייפ על העיניים, אני אתן לך צ'אפחת כבוד על השכם. כלומר, הייתי נותנת, לולא היית שומר נגיעה.

העתיקו קישור שתפו בפייסבוק שתפו במייל שתפו ב-Whatsapp