קמפיין #MeToo ממשיך להסעיר את הרשתות החברתיות והתקשורת, גם חודשיים אחרי התפוצצות פרשת ויינשטיין שהתניעה אותו מלכתחילה. היה ברור שהרבה שמות מעולמות התרבות והבידור יצוצו בכותרות בהקשרי הטרדות ותקיפות מיניות, מוכרים יותר ומוכרים פחות, וכן גם דמויות שאף אחד לא ציפה ששמם ייקשר בפרשה כזו. כן, ציפינו גם להפתעות מכאיבות, וגם קיבלנו. אך הסיפור של טימותי הלר ומלאני מרטינז הוא הפתעה מטרידה מסוג אחר לגמרי.

עוד באון לייף:

 

מלאני מרטינז היא זמרת פופ מצליחה, בשילוב שמזכיר את לנה דל ריי, לורד וסיה, עם סגנון מצועצע מאוד ומוטיב חזק בקליפים סביב משחקי ילדים (ללהיטים שלה קוראים "בית בובות", "מיס תפוח אדמה" ו"קרוסלה", לדוגמא). הגיוני מאוד שעוד לא שמעתם עליה – בת ה-22 מלוס אנג'לס פונה בעיקר לקהל של מתבגרים וצעירים, אך מעבר לים מוכרת גם כמי שהגיעה לשלבים מתקדמים בדה ווייס והפכה לכוכבת פופ עם עשרות מיליוני צפיות לכל קליפ. כעת היא עולה לכותרות בהקשר אחר לגמרי: כמואשמת באונס. מרטינז היא למעשה האישה הידועה הראשונה שמואשמת בתקיפה מינית בגל הנוכחי.

טימותי הלר, זמרת יוצרת מלוס אנג'לס בעצמה, שתיארה עצמה כמי שהיתה בעבר חברתה הטובה ביותר של מרטינז, העלתה לפני יומיים לעמוד הטוויטר שלה פוסט בו היא מספרת על אונס שעברה, ועל האופן בו התמודדה איתו. "כשכתבתי את הסיפור הזה על התקיפה שלי, בתחילה לא התכוונתי לחשוף את התוקפת", הציגה את הטקסט הלר. "אבל אני חושבת שחשוב שכולכם תדעו שזה מדבר על מלאני מרטינז".

 

הלר ומרטינז. צילום מתוך עמוד האינסטגרם של הלר

הלר (ימין) ומרטינז (שמאל). צילום מתוך עמוד האינסטגרם של הלר

 

"שמרתי על זה כסוד במשך שנים, שכנעתי את עצמי שזה לא עניין גדול ושלא נפגעתי מזה. המחשבה על לקבל את זה שהחברה הכי טובה שלי אנסה אותי נדמתה לי משוגעת. אפילו להקליד את זה לא מרגיש אמיתי בשבילי", פתחה וסיפרה הלר. "התחלתי לספר את הסיפור לקרובים אליי כסוג של בדיחה. 'חה חה, אתם יכולים להאמין ללילה המשוגע הזה?!', אבל התחלתי לקבל תגובות שלא ציפיתי להן. מודאגות. קשה לומר שמישהו שאת אוהבת אנס אותך, מישהו שאת עדיין אוהבת. המחשבה על לכתוב את זה עדיין מפחידה אותי".

הלר מספרת שהיא פחדה בעיקר בגלל שהתוקפת היא מי שהיא, ולא רק בגלל מעמדה. היא מספרת שהיתה כל כך אסירת תודה להתקרב אל מרטינז שהרגישה שהיא חבה לה את חייה, ושחייה החלו לחוג סביבה, שמעריצים של מרטינז הפכו למעריצים שלה. "היא מושלמת, בעיני הציבור. היא לא יכולה לעשות שום דבר לא נכון", לדבריה. אך כשחברתה הטובה ביותר היתה צריכה אותה, כפי שהלר מעידה, מרטינז בגדה באמון שלה. "הכח שלה והשליטה שלה עליי גדלו וגדלו, ואני הושתקתי, בזמן שהייתי כנה לגבי ההבנה של כמה עזרה הייתי צריכה, היא גרמה לי להרגיש אשמה. נאלצתי להתנצל על שעברתי התקף חרדה קיצוני, כשחשבתי שאני הולכת למות, כי זה הרס את הלילה שלה. הפכתי לבעיה".

"לילה אחד כשישנו אחת אצל השניה היא הפכה ליותר ויותר סקרנית לגבי ההעדפות המיניות שלי. כמי שבעבר עברה ניצול מיני, סקס הוא דבר שקשה לי לדבר עליו, והיה מובן שאני חשה אי נוחות, אבל היא היתה החברה הכי טובה שלי אז ניסיתי להיות פתוחה לגבי זה", הלר מעידה. "היא החלה לשאול אותי בזמן שהיינו במיטה אם הייתי שוכבת איתה. בעוד שהרגשתי מאוד לא בנוח מההצעה, ניסיתי לצחוק ולהמשיך הלאה. היה לי חבר באותו זמן, והיא ידעה זאת. 'הוא לא חייב לדעת, זה לא כזה עניין!'. זה נמשך שעות, היא שאלה למה אני לא רוצה, אמרה שזה יהיה כיף. אמרתי שוב ושוב לא. היתה לי עבודה בבוקר. רציתי רק לישון, הייתי מותשת. אמרתי לא, וחשבתי שנוכל להמשיך הלאה", היא מספרת. אך לא כך היה. "הלילה שלמחרת לצערי עבר בדיוק באותה צורה. בלי קשר לתגובתי בלילה הראשון, היא לא ויתרה. הייתי מותשת. היא שכנעה אותי לעשן מריחואנה איתה, וכיוון שקשה לי להגיד לה לא, הסכמתי, חשבתי שאולי אז אוכל פשוט להירדם ולהימנע מהסיטואציה לגמרי. אותה שיחה החלה להתרחש שוב, ניסיונות עיקשים לשכנע אותי שזה יהיה בסדר ושזה יהיה כיף וירגיש טוב. אמרתי 'לא' בכל צורה שיכולתי לחשוב עליה".

"בזמן ששכבתי והתפללתי להירדם, היא החלה לגעת ביד שלי. נתתי לזה לקרות, חשבתי שאולי היא תוותר. זה נמשך כשעה, הרגשתי יותר ויותר לא בנוח. התחלתי לצחקק ואמרתי שזה מדגדג. בשום צורה לא רציתי לגרום לסיטואציה להפוך למינית". בהמשך, היא מספרת בפרטי פרטים כיצד מרטינז ביקשה ממנה לגעת בידיה, ואז בשדיה, וכש'איפשרה' (במילותיה) לזה לקרות אז בשאר גופה. "מעולם לא אמרתי כן. אמרתי לא, שוב ושוב, אך היא השתמשה בכח שלה עליי ושברה אותי. שכבתי דוממת, בהלם, לחלוטין לא מראה או מגיבה בהדדיות. אני שונאת לדבר על זה בקהות כזו כי זה גורם לי להרגיש כל כך לא בנוח, אבל היא ביצעה בי מין אוראלי ואז החדירה צעצוע מין מבלי לבקש את רשותי".

מלאני מרטינז. צילום מתוך עמוד האינסטגרם של מרטינז

 

את כל הדברים שהלר מתארת בדבריה אנו רגילים לשמוע כשבצד המותקף עומדת אישה, לעיתים פחות קרובות גבר, וכאשר בצד התוקף כמעט תמיד עומד גבר. זו הסטטיסטיקה. אך דבריה של הלר מעידים שההתנהגות של מרטינז דומה מאוד לזו של אנסים גברים. כאלו שדוחקים את בת הזוג לכדי להסכים ומתישים אותה באופן שיטתי, מזלזלים ברצון שלה, מתעלמים כשהיא אומרת 'לא'. לא מבינים ששתיקה אינה הסכמה, ולא מבינים שעליהם לעצור אם המצב אינו הדדי. משתמשים בסמים או באלכוהול כדי להחליש את הגנותיה של המותקפת. משתמשים בעמדת הכח בה הם מחזיקים כלפיה כדי לכבול את ידיה ולגרום לה לאפשר להם לעשות בה כרצונם. זה מה שקרה לאין ספור נשים שנאנסו על ידי גברים, בני זוג, חברים, מורים, קצינים, בוסים. וזה בדיוק מה שקרה להלר עם חברתה הטובה ביותר.

"אני מפחדת אימים מהתגובות שאקבל", הלר סיכמה את דבריה. "הסיבה היחידה שאני עושה זאת היא כי אני מקווה שבזכות האירועים האחרונים, אנשים יאמינו לי. אם אתם מתחילים להטיל ספק בניצול שיש בסיפור הזה, אני מבקשת שתדמיינו שגבר היה ממלא את התפקיד שלה בזה. בנות יכולות לאנוס בנות אחרות. חברות הכי טובות יכולות לאנוס חברות הכי טובות. חברות לא שווה להסכמה, ושתיקה אינה שווה להסכמה. הלוואי שלא היה לי כל כך קשה לשכנע את עצמי בדברים האלה".

בהמשך לסיקור התקשורתי של המקרה, הלר הבהירה אף יותר עד כמה היה קשה לה לצאת עם הסיפור הזה, בידיעה שהציבור יתקשה לקבל ולהאמין תקיפה מינית של אישה נגד אישה, ועוד אישה כל כך נערצת (לפי ראייתה). היא עצמה הטילה את התקיפה שלה בספק במשך שנים בגלל שהתוקפת לא היתה גבר, ועוד היתה חברה שלה – כך אמרה למגזין Newsweek. "אהבתי אותה אפילו אחרי שזה קרה, והיה לי צורך חולני להגן עליה, דבר שהבנתי שמאוד נפוץ אצל קורבנות לתקיפה, במיוחד אלו שנפגעו על ידי בני משפחה או חברים".

טימות'י הלר. צילום מתוך עמוד האינסטגרם של הלר

הטילה ספק במה שעבר עליה כיוון שהותקפה על ידי אישה, ולא על ידי גבר. צילום מתוך האינסטגרם של טימות'י הלר

 

מרטינז הגיבה לסיפור עוד באותו ערב בעמוד הטוויטר שלה: "אני מזועזעת ועצובה מההצהרות והסיפור שסיפרה הלילה טימות'י הלר. מה שהיא ואני חלקנו היתה חברות קרובה לפרק זמן. נכנסו לחיים זו של זו כששתינו החלנו את הקריירות שלנו כמוזיקאיות, וניסינו לעזור זו לזו. לשתינו היה כאב בלהתמודד עם השדים האישיים שלנו והדרכים החדשות שעיצבנו, אבל באמת הרגשתי שאנו מנסות להרים זו את זו. היא מעולם לא אמרה לא למה שבחרנו לעשות יחדיו. ולמרות שדרכינו נפרדו, אני שולחת לה אהבה ואור תמיד". תגובה שדווקא לא מזכירה תגובות של גברים שהיו במעמדה, למעט משפט אחד – "היא מעולם לא אמרה לא". אבל אנחנו מאמינות לה – להלר.

במיוחד בתקופה כזו, בה נדמה שהעולם מתפלג ונכנס למלחמה בין שני צדדים, חשוב לזכור שהמלחמה היא לא של נשים נגד גברים – המלחמה היא למען כל המינים, נגד תוקפים מינית. גם נשים תוקפות מינית, וגם גברים מותקפים מינית. מטרת העל היא למגר את התופעות האלו שפוגעות בכולנו, אפילו לא רק בקורבנות, גם בתוקפים ובאלו שעלולים למעוד לתקיפות. תרבות האונס פוגעת בכולנו. יש לקוות שמרטינז לא תקבל הנחות בגלל היותה אישה, כי המעשים שלה חמורים לא פחות מאלה של כל גבר שאנס.

העתיקו קישור שתפו בפייסבוק שתפו במייל שתפו ב-Whatsapp