החגים הסתיימו, ובעצם רק עכשיו מתחילה שנת הלימודים. השאלה הגדולה היא איך גורמים לילדים לחזור ללימודים, ולהתרגל לשגרה, שהולכת ללוות אותנו לתקופה ארוכה.

 

הורים רבים מספרים כי הילדים חווים שוב, כמעט חודש אחרי תחילת שנת הלימודים, סוג של חרדת נטישה. הילדים בוכים בבקרים, וההסתגלות, כאילו לא היתה מעולם.  נכון, קשה לילד לעזוב את אמא או אבא בבוקר, קשה להתרגל למקום חדש, גננת חדשה, ילדים חדשים. אבל בדרך כלל זה לא מגיע ממש לידי חרדת נטישה. חשוב לדעת שללכת לגן בבוקר, זה  בהחלט דבר נורמלי.  גם להיפרד מאמא או אבא, זה בהחלט נורמלי. ואפילו אם הילד בוכה, זו תופעה נורמלית.  אז יכול להיות שחרדת הנטישה היא בעצם שלנו?

הכללים לפרידה נכונה בבוקר

ביטחון במסגרת בה נשאר הילד. כדי שתוכלו להשאיר את הילד ברוגע בגן, עליכם להיות בטוחים שהוא בידיים טובות. תאמרו לעצמכם שהוא נשאר בידיים טובות, וכך תשדרו גם לילד, שאתם  מרוצים ממה שהוא יעשה במהלך היום. יהיו לו חברים לשחק איתם, הוא יעשה עבודות יצירה, ילמד, ישחק. אם אתם תהיו בטוחים בזה. המסר יעבור גם אל הילד.

 

לא לעזוב את הילד בפתאומיות. כשאתם מביאים את הילד לגן, תשארו איתו כמה דקות. שחקו איתו במה שהוא רוצה, ספרו לו סיפור או סתם תשבו שם ותיראו אותו משחק (הוא יודע שאתם שם). אחרי מספר דקות תגידו לו שאתם צריכים ללכת. ספרו לו מה הוא יעשה היום בגן ותגידו לו שתבואו לקחת אותו יותר מאוחר. שהפרידה תהיה מהירה עד כמה שאפשר. אם הוא רוצה עוד משחק אחד קצר זה בסדר אבל לא יותר. לא למרוח את הפרידה.

 

להתקשר בימים הראשונים, כדי לשאול לשלום הילד. בימים הראשונים  אפשר להתקשר אחרי חצי שעה בערך לשאול את הגננת אם הילד נרגע. ולבקש ממנה לומר לילד שהתקשרתם. אולי אפילו לבקש לדבר עם הילד. אפשר גם בעת הפרידה מן הילד לומר לו שתתקשרו עוד מעט לבדוק מה שלומו. לפעמים זה מרגיע את הילד, הופך את הפרידה להדרגתית.

העריכו את המאמצים של הילד. הראו לילד שאתם מעריכים את המאמץ שלו! כלומר, באמת העריכו את המאמץ שלו זו לא רק מתודה...זה באמת קשה להתרגל והוא עושה זאת בגבורה. אז תגידו לו את זה. שאתם יודעים שהוא עושה מאמץ וכל הכבוד. בבוקר או כשהוא חוזר מהגן. אפשר גם לתת לו איזו הפתעה קטנה.

 

תתעניינו ביום של הילד. כשהילד חוזר מהגן, נסו לדובב אותו לספר לכם איך היה. עם מי הוא שיחק? מה הוא למד בגן? איך היה בחצר? מה הוא הכי אהב לעשות? אפשר להיעזר בציורים שהוא מביא מהגן כדי לשאול אותו מה היה בגן ואיך הוא מרגיש שם. מעבר לחשיבות הרגילה, שהילד יתרגל לספר, לשתף. יש חשיבות נוספת בתקופה הראשונה של הגן שהילד ישתף אתכם כדי ליצור "גשר" בין הגן לבין הבית. אם הילד ירגיש שאתם באמת מעורבים במה שקורה לו בגן, הדבר יחליש אצלו את תחושת הפרידה.

 

הפגישו אותו עם החברים בגן. בגילאי תת-חובה וחובה כבר אפשר לקבוע להפגש עם חברים בצהריים. אפשר להזמין חבר, ללכת לחבר או פשוט להפגש ביחד בגינה. ככל שהוא יתחבר יותר לחברים, זה יקל עליו את ההסתגלות בבוקר.

 

 אל תתעלמו מהכעס. אם נראה לכם שהילד כועס עליכם על שהשארתם אותו בגן. תבדקו כמובן שהכל היה בסדר בגן (ואם לא, אז כמובן צריך להתערב). ולאחר מכן, תנו לו לכעוס, הכעס לא מופנה אליכם! אל תתגוננו, אל תסגרו, אל תפתחו רגשי אשם. הוא פשוט מבטא את הקושי שלו וטוב שהוא יכול לעשות את זה.