פיתוח חדש: בדיקת דם פשוטה לגילוי סרטן השד
חברה ישראלית הוציאה לפני כמה חודשים בדיקה חדשנית לגילוי סרטן השד. מדובר בבדיקת דם פשוטה המאפשרת לגלות ברמת ודאות גבוהה את המחלה, גם במקרים בהם הממוגרפיה לא גילתה דבר
כל פריצת דרך או תגלית חדשה בתחום גילוי מוקדם של סרטן השד היא מבורכת. המספרים מבהילים וכבר מזמן לא מדובר על אחת מתשע שתאלץ להתמודד עם המחלה, אלא על אחת מכל 7.5 נשים שתחלה במהלך חייה בסרטן השד (המחלה הממארת השכיחה ביותר בארץ), כך שלגילוי המוקדם יש משמעות מכרעת. חברה ישראלית בשם איוונטוס דיאגנוסטיקה הוציאה לפני כמה חודשים בדיקה חדשנית (ופרטית בשלב זה) בשם אוקטבה פינק (Octava Pink). מדובר בבדיקת דם פשוטה המאפשרת לגלות ברמת ודאות גבוהה סרטן שד, גם במקרה שהסרטן לא נתגלה בבדיקת ממוגרפיה.
עוד באון לייף:
ד"ר אריה ביטרמן, מנהל מחלקה כירורגית א' במרכז רפואי כרמל ומנהל מחלקת כירורגית שד במרכז רפואי זבולון, הוא אחד הרופאים המבצעים את הבדיקה, הנשלחת לפענוח במעבדות החברה בירושלים. "הבדיקה מגלה נוגדן בדם, המופרש על ידי מערכת החיסון שלנו בתגובה לגידול הסרטני. הנוגדן עשוי להופיע גם חודשים לפני שאפשר לזהות את הגידול באמצעי הדמיה כמו ממוגרפיה", מסביר ד"ר ביטרמן על הבדיקה, "הבדיקה מאפשרת זיהוי של כ-75% ממקרי הסרטן שלא אובחנו בממוגרפיה או באולטראסאונד, ובכך חידושה".
למי מיועדת הבדיקה?
"הבדיקה מיועדת בעיקר למי שיש לה היסטוריה משפחתית ועברה כבר בדיקות של ממוגרפיה ואולטראסאונד, שבהן לא נמצאו ממצאים", אומר ד"ר ביטרמן. ובכלל, הבדיקה מתאימה לכל אישה שקיבלה תשובה שלילית מממוגרפיה, ורוצה לקבל לכך אישור נוסף באמצעות בדיקת הדם.
במילים אחרות: הבדיקה מצליחה היכן שהממוגרפיה כושלת?
"ממוגרפיה אינה בדיקה בעלת דיוק של 100%, במיוחד לנשים צעירות, אלא יעילה בכ-70% מהמקרים", אומר ד"ר ביטרמן, "נשים בגיל צעיר, עד 50 אפילו, מאופיינות ברקמת שד דחוסה, דהיינו יש צפיפות של רקמת השד, מה שמקשה על בדיקת הממוגרפיה. בנשים מגיל 50 לערך חל שינוי ברקמת השד, הנובע משינויים הורמונליים, והיא הופכת מרקמה צפופה לרקמה שומנית ואז קל יותר לאבחן באמצעות הממוגרפיה. לכן בגיל הצעיר אנו מפנים נשים קודם כל לבדיקת אולטראסאונד במקום או לפני ממוגרפיה".
החסרונות של הממוגרפיה
בדבריו מצטרף ד"ר ביטרמן לשורה של מומחים ומחקרים המצביעים על כך שהממוגרפיה, בדיקה שזכתה לשבחים רבים, היא בעצם בדיקה שנויה במחלוקת. בשורה התחתונה, מחקרים שנערכו ברחבי העולם מראים שלצד יתרונותיה של הממוגרפיה, יש לה גם חסרונות רבים כמו אבחון יתר, תוצאות שגויות (לשני הכיוונים), ביופסיות מיותרות, טיפולים מיותרים וכדומה.
המחקר המקיף האחרון שפורסם בפברואר השנה בכתב העת British Medical Journal) BMJ) מצא כי אין לסריקת הממוגרפיה יתרון על פני בדיקה ידנית לגילוי גידולים בשד. עוד טוענים החוקרים הקנדים, שביצעו את המחקר על פני 25 שנה (מראשית שנות ה-80) על כ-90 אלף נשים בגילאים 40-59, כי הממוגרפיה תורמת לתופעה של אבחון יתר ומובילה לשימוש לא הכרחי בטיפולים קיצוניים כמו ניתוחים, טיפולים כימותרפיים והקרנות.
בישראל, כמו במדינות מערביות רבות אחרות, ישנה המלצה לבצע ממוגרפיה מעל גיל 50, אז יתרונותיה עולים על חסרונותיה.
ד"ר גלית יהלום, סמנכ"ל פיתוח בחברת אוונטוס, מספרת על הרקע לפיתוח: "האבחון היום לא אופטימלי והממוגרפיה לוקה בחסר בקבוצות מסויימות באוכלוסייה. אנחנו החלטנו לא להסתכל על השד, כפי שעושים בממוגרפיה, אלא לחפש את התגובה של המערכת החיסונית להימצאות של גידול סרטני". ד"ר יהלום מוסיפה שבמחקר ובפיתוח הושקעו כשמונה שנים עד שפותח מוצר נוח לשימוש, שגם כמובן מעניק תוצאות טובות. "הבדיקה נותנת אינפורמציה נוספת לרופא המטפל: בנוסף למישוש ולאמצעי ההדמיה השונים מתווסף מידע על התגובה של המערכת החיסונית".
אז כדאי או לא?
הבדיקה החדשה אוקטבה פינק יכולה לזהות 75% ממקרי סרטן השד שלא אובחנו בסריקת הממוגרפיה ובכך להציל חיים. בנוסף יש לה יתרונות נוספים: היא מתאימה לכל גיל, אינה פולשנית ואינה מערבת קרינה. התוצאות מתקבלות תוך כשבוע.
אולם הבדיקה בשלב זה היא פרטית, מה שאומר שאינה בסל התרופות ואינה מכוסה על ידי חברות הביטוח ועלותה כ-1,000 שקל. בכל מקרה היא מומלצת כבדיקת השלמה לבדיקות שיש כבר בשימוש: ממוגרפיה, אולטרסאונד ובדיקה ידנית.
בשלב זה הבדיקה מאושרת לשימוש באיחוד האירופאי (CE) ובישראל, בארצות הברית הבדיקה עדיין לא מאושרת לשימוש, אולם החברה כבר החלה תהליך אישור מול רשות המזון והתרופות האמריקאית (ה-FDA). בנוסף לישראל, הבדיקה נכנסת לשימוש במדינות מערביות נוספות. את הניסויים הקליניים שהיוו את התשתית לבדיקה ביצעו בבתי החולים קפלן וכרמל בישראל, ובמרכזים נוספים בארצות הברית (M.D. Anderson Cancer Center ביוסטון) ובאיטליה. בסך הכל השתתפו במחקר הראשוני קרוב ל-1,000 נשים. "גם כיום נמשכים הניסויים הקליניים על מנת לשפר את ביצועי הבדיקה", מוסיף ד"ר ביטרמן.
ד"ר יהלום מוסיפה כי חברת אוונטוס עומדת בקשר עם כמה קופות חולים וחברות ביטוח כדי לקדם את נושא הכיסוי וההחזרים, אולם מדובר תהליך מתמשך.