רחלי אלישיב, בת 39, נשואה+2, מתגוררת היום בנתניה ועובדת בבנק. כילדה, רחלי היתה ?טום בוי?. היא מעידה על עצמה שהיתה ילדה ספורטיבית, נערה רזה ומלאת ביטחון עצמי. אחרי החתונה והלידות, נוספו המון מטלות ליום יום. ?אני זוכרת שלא ידעתי בהתחלה איך להתמודד עם השגרה החדשה והמרוץ שבין כל המטלות. למדתי איך להתנהל תוך כדי תנועה ויצא שויתרתי על דברים שקל יותר לוותר עליהם, הכל בשביל לעמוד בשגרה."

 

עוד באון לייף:

 

לפני 4 שנים, אלישיב הגיעה למשקל שיא של 122 קילו. דווקא הערה פוגענית שהופנתה לעברה בפומבי, שינתה עבורה הכל. "אחרי ההריונות, המשקל שלי ממש התדרדר להזנחה ולרמה של קושי ללכת מאות מטרים. באחד הימים, כחלק מהשגרה היומית שלי, עליתי כהרגלי למונית שירות. ישבתי בכיסא הפנוי שסמוך למעבר, ופתאום הרגשתי יד שתופחת לי שוב ושוב על הירכיים. הירך שלי בלטה מהכיסא, וחשבתי שמנסים להעביר דרכי כסף לנהג. מהר מאוד הבנתי שמדובר באישה מבוגרת שישבה מאחורי ופשוט ניסתה לרמוז לי שהגיע הזמן שאעשה דיאטה?. רחלי רצתה שהאדמה תבלע אותה באותו רגע. היא לא הלכה לעבודה ביום שלמחרת והתסכול היה גדול.

 

ויתרתי על דברים שקל לוותר עליהם, הכל כדי לעמוד בשגרה. רחלי אלישיב

 

למרות תחושת ההשפלה הנוראית, רחלי החליטה שהיא לא מתכוונת לשבת ולרחם על עצמה, אלא דווקא לראות בזה סימן לשינוי. היא החליטה לצאת חזקה מכל הסיפור, ובמקביל נרשמה לשומרי משקל. כיוון שהמשקל ההתחלתי שלה לא איפשר לה לעשות ספורט, היה לה ברור שהיא חייבת להוריד תחילה במשקל. התמיכה המשפחתית היתה מוחלטת מהרגע הראשון. ?כשאת שוקלת 122 קילו, כל מי שנמצא סביבך ואוהב אותך, רוצה שתהיי בריאה ומאושרת?.

 

השינוי היה מדהים. בחצי השנה הראשונה מהרגע שהחליטה על שינוי באורח חייה הורידה רחלי 20 קילו ממשקלה, ולאחר מכן כבר החליטה להגשים חלום ולהצטרף לקבוצת ריצה מקומית. "תמיד ראיתי אנשים רצים וזה תמיד היה נראה לי כמו חלום, במיוחד בתקופה הכבדה שלי שבה התקשתי ללכת יותר מ200 מטרים. אין סיכוי שאתחיל במשהו פשוט או בהדרגה, אצלי זה ישר להארד קור, מבחינתי זה הכל או כלום.

בחוג הריצה, לרחלי היה הישג חדש בכל פעם. תחילה מצליחים בכלל לרוץ, לאט לאט מעלים את הקצב בהדרגה, וכרגע רחלי מדברת כבר על ריצת חצי מרתון.

שנה לאחר תחילת הדיאטה, בגיל 36, רחלי כבר צלחה את המירוץ הראשון שלה בפארק הירקון. היא הגיעה במשקל של 85 קילוגרמים, ומשם ההחלטה להירשם לאירוע התריאטלון היתה מיידית.

 

?אין סיכוי שאתחיל במשהו פשוט או בהדרגה. אצלי זה הארד קור?

 

"לאחר המרוץ הראשון הרגשתי התעלות גדולה, הרגשתי שאני מגשימה את החלום. ברגע שאת עוברת את רף ה10 קילומטר ורואה שעמדת בזה ולא התהפך העולם, פתאום את נהיית "גרידית", ומתחילה לחשוב על חצי מרתון. מאותו רגע התחלתי להתאבד על הכל, גם הטריאתלון, שכולל שחייה ואופניים, כבר לא היה נראה לי כמו אתגר כל כך גדול?.

 

השילוש הקדוש: ריצה, שחייה ורכיבה

כשהתקרבה לגיל 38, השתתפה בטריאתלון הראשון שלה, שהתברר כמסגרת נפלאה עבור רחלי, שהתנסתה בעבר בעיקר בריצה שגרמה לה בעבר לפציעות והתגלתה כמונוטונית ולא יעילה לאחר תקופה מסוימת. לאחר שגילתה את הטריאתלון, שמשלב את שלושת הענפים: שחיה, ריצה, ורכיבה על אופניים, הרגישה רחלי שיש לה פתאום עניין בספורט, ושהפחד הגדול שלה, להיפצע, כבר הפך כמעט ללא רלוונטי בעקבות השילוב של שלושתם.

 

הריצה הפכה מונוטונית, ופתאום נהיה מגוון. רחלי מגלה את הטריאתלון 

 

בסיום הטריאתלון, רחלי כבר ידעה שהיא תירשם גם בשנה הבאה, והפעם במקצה הספרינט. מאימון לאימון המשיכה להוריד במשקל, אך לטענתה השינוי הפיזי הוא רק חלק מהעניין, והשינוי המהותי הוא עמוק יותר. הבטחון העצמי שעלה, לא היה בגלל עודף המשקל, אלא בגלל התחושה שהצליחה להחזיר את השליטה לחייה, את האמונה בעצמה וביכולות שלה. התחושות שהציפו אותה גרמו לה להבין שהכל קטן עליה, גם בתחום המקצועי היא יודעת עכשיו שהיא יכולה לדרוש את מה שמגיע לה, כי היא עובדת קשה בשביל זה.

 

רחלי, כמובן, מגיעה עם מסר חד וברור. "אתן יכולות לעשות כל דבר שתחליטו. דווקא את ההחלטות הכי גדולות בחיים קיבלתי בלי הרבה מחשבה, פשוט הלכתי על זה. אני ממליצה לא לחשוב יותר מדיי. לא לשקול האם יש כח לקום מהמיטה - ברור שאין. פשוט תצאי ותעשי ספורט, זו ההחלטה הכי טובה שתקחי בחייך?

 

בעקבות סיפורה המרתק, בימים אלו אלישיב מנהלת דף פייסבוק פעיל אשר בו היא דואגת לשתף נשים אחרות בדרך שהיא עברה. היא מקבלת פניות רבות מנשים שהחזירו לעצמן שליטה על חייהן כתוצאה מהסיפור שלה, ובמרחב הווירטואלי היא מוצאת את עצמה מקשיבה ומייעצת לנשים שמעולם לא פגשה - וזו מבחינתה, המתנה האמיתית.

 

 

עם השנים, רחלי החלה בעצמה לייעץ לנשים אחרות על ספורט ואורח חיים. לפני ואחרי

העתיקו קישור שתפו בפייסבוק שתפו במייל שתפו ב-Whatsapp